מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פרשנות חוק הגבלת עברייני מין

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2007 בעליון נפסק כדקלמן:

עניינו של הערר בפרשנות הוראות חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, התשס"ו-2006.
באשר לסמכות העניינית, מבקשת העוררת כי בית-משפט זה יבהיר מהי נפקותה של ההוראה הקבועה בסעיף 21(א) לחוק לפיה "הסמכות הענינית... תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין" הן באשר להרכב השופטים הדרוש לשם מתן החלטה לפי החוק, והן באשר להישתתפות ההרכב שגזר את דינו של העבריין, כולו או חלקו, בהרכב זה. הסמכות להטלת מיגבלות על עבריין מין האם רשאי בית המשפט להטיל מיגבלות על עבריין מין מבלי להוציא לו צו פקוח? דעתנו היא כי התשובה לכך שלילית.
מסקנה זו, במישור העקרוני ככל שהיא מתייחסת לפרשנות החוק, מקובלת, כאמור, על בעלי-הדין בערר זה. הסמכות העניינית האם הליכים לפי החוק צריכים להשמע בפני דן יחיד או בפני מותב ומהו הרכבו? סעיפים 37 ו- 47 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) קובעים לגבי בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, בהתאמה, את בררת המחדל באשר להרכב השופטים הדנים בתיקים המובאים לפניהם.
...
מסקנה זו, במישור העקרוני ככל שהיא מתייחסת לפרשנות החוק, מקובלת, כאמור, על בעלי-הדין בערר זה. הסמכות העניינית האם הליכים לפי החוק צריכים להישמע בפני דן יחיד או בפני מותב ומהו הרכבו? סעיפים 37 ו- 47 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) קובעים לגבי בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, בהתאמה, את ברירת המחדל באשר להרכב השופטים הדנים בתיקים המובאים לפניהם.
ואולם, מקביעתו המפורשת של המחוקק לפיה ניתוק זה אכן נדרש וכי הדיון בהליך לפי החוק מתקיים לאחר גזר הדין ולא בגדרו, מתבקשת המסקנה כי ניתן להפריד בין המותב הגוזר את הדין לבין המותב המטיל צו פיקוח.
קביעתו המפורשת של המחוקק בסעיף 21(ב) הנ"ל בעניין קיום דיון בפני שופט אחד, תומכת במסקנה הפרשנית לפיה בעניין בתי המשפט האזרחיים בחר המחוקק שלא לסטות מברירת המחדל הקבועה בחוק בתי המשפט, ולקיים את הדיון, ככלל, לפני דן יחיד.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

במקביל, סעיף 13(ג) לחוק קובע "ואולם לא יורה בית המשפט על הכללתו של תנאי מסוים בצו הפיקוח אם ניתן להשיג את מטרת הפיקוח והמעקב באמצעות תנאי אחר שפגיעתו בעבריין המין פחותה". משכך, פרשנות החוק להגנה על הציבור צריכה להעשות לאור תכלית השמירה על ביטחון הציבור ותוך היתחשבות בזכויותיו הבסיסיות של עבריין המין, אשר ריצה זה מכבר את עונשו.
יש להטיל צו פקוח המגביל את אורח חייו של עבריין המין רק כאשר קיימת מסוכנות ברורה, ורק במידה שאינה עולה על הנידרש (ראו בש"פ 2686/07 מדינת ישראל נ' פלוני, סעיף 9 להחלטה (לא פורסם, 13.6.2007)).
...
מונח לפניי ערר מכוח סעיף 23 לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (שמו החדש של החוק על פי תיקון מיום 2.8.11; להלן: חוק ההגנה על הציבור) על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 25.8.2011 (כבוד השופט א' קסרי), בגדרה נעתר בית המשפט לבקשת המשיבה להאריך את תוקפו של צו הפיקוח שניתן בעניינו של העורר, בשנתיים נוספות.
אי לזאת, סבורני שתנאי הצו הנדרשים להגנה על נפגעי עבירות מין ועל הציבור בכללותו, אינם פוגעים יתר על המידה בזכויות העורר.
לסיום אומר כי סבור אני שצו פיקוח ממלא פונקציה נוספת מעבר להגנה על הציבור.
הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

סמכותו של בית המשפט להטיל תנאי המגביל את העורר - עבריין מין מורשע - לנוע באמצעות תחבורה ציבורית אך ורק בלוויית מלווה בגיר, במסגרת צו פקוח ומעקב על פי סעיף 23(2) לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק ההגנה על הציבור), היא השאלה הראשונה הניצבת לפניי בערר זה. לחלופין, היה ויקבע שקיימת סמכות כזו, האם נפלה טעות משפטית בקביעת המיגבלה במקרה דנא.
תכלית זו צריכה להשפיע על פרשנות החוק, כך שיינתן לקרוא אוטובוס בגדר "מקום מסוים" כאשר ישנה סכנה מפני ביצוע עבירות מין בו. לגבי העורר נקבע כי מסוכנותו המינית גבוהה, ויש לו נטייה להתחככות, אף לפי דבריו הוא.
...
סמכותו של בית המשפט להטיל תנאי המגביל את העורר - עבריין מין מורשע - לנוע באמצעות תחבורה ציבורית אך ורק בלוויית מלווה בגיר, במסגרת צו פיקוח ומעקב על פי סעיף 23(2) לחוק ההגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן: חוק ההגנה על הציבור), היא השאלה הראשונה הניצבת לפניי בערר זה. לחלופין, היה ויקבע שקיימת סמכות כזו, האם נפלה טעות משפטית בקביעת המגבלה במקרה דנא.
התוצאה היא כי תכלית החוק תומכת בפרשנות הלשונית של סעיף 13(ב)(5), לפיה תחבורה ציבורית היא בגדר "מקומות מסוימים" לגביהם קיים חשש מפני ביצוע חוזר של עבירות מין.
בשקלול כל הנתונים, סבורני כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, פרט לעניין אחד.
הערר מתקבל באופן חלקי כאמור.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

פרשנות מצמצמת של סעיף 3(א) לחוק המגבילה את סמכות בית המשפט לאסור אך ורק על מגורים, עבודה או לימודים של עבריין המין בסביבת נפגע העבירה, עשויה במקרים מסוימים לרוקן את החוק מתוכן ולמנוע את הגשמת תכליתו.
...
במסגרת ההחלטה נעתר בית המשפט באופן חלקי לבקשה להארכת תוקפו של צו המגביל חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה לפי סעיף 3 לחוק המגבלות, תוך שקבע כי יינתן צו האוסר על המשיב 1 (להלן: המשיב) להתגורר, לעבוד או ללמוד בקיבוץ כברי או בבסיס תל השומר.
לאחר שעיינתי במסמכים הטיפוליים של העוררים אף אני סבורה כי עלול להיגרם להם נזק של ממש מהיתקלות עם המשיב, ואיני רואה מקום להתערב בכך.
במסגרת האיזון בין זכויות המשיב לבין הנזק הפוטנציאלי לעוררים אני מורה כי הצו יעמוד בתוקפו למשך 24 חודשים.
סוף דבר הערר מתקבל במובן זה שצו המגבלות יהיה בתוקף לתקופה של 24 חודשים מיום 15.8.2022, ובכך שנוסף על האיסור להתגורר, לעבוד או ללמוד בקיבוץ כברי או בתל השומר שקבע בית המשפט המחוזי, על המשיב ייאסר אף להיכנס לקיבוץ כברי.

בהליך בקשות שונות (ב"ש) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש להדגיש, כי במסגרת הליך זה הגישה קורבן העבירה, קטינה ילידת 98 (להלן: "הקטינה"), בקשה למתן צו להטלת מוגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת הנפגע בהתאם לחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה – 2004 ולבקשתה צורפה כצד להליך הבקשה.
אך גם אילמלא כן דין הבקשה היה להדחות משום שצימצום המרחק, כעתירת המבקש, אינו עולה בקנה אחד את הפרשנות התכליתית של חוק הגנה על הציבור והרציונאל העומד בבסיסו.
...
הטענה עליה מושתת הבקשה, כי המרחק בין שני הבתים נעלם מעיניו של המבקש נשללת מאליה בשים לב לעובדה שמדובר במי שהתגורר בכפר, ניהל במקום מכולת ומכיר את המתלוננת ואת משפחתה ונדחית מיניה וביה מעצם העובדה שהבתים ממוקמים בסמיכות.
אך גם אלמלא כן דין הבקשה היה להידחות משום שצימצום המרחק, כעתירת המבקש, אינו עולה בקנה אחד את הפרשנות התכליתית של חוק הגנה על הציבור והרציונל העומד בבסיסו.
המזכירות תמציא עותק החלטתי לב"כ הצדדים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו