פרשנות חוזה בהתאם לאומד דעת הצדדים

לאחר מתן פסק הדין הגישה המשיבה בקשה שהוכתרה "בקשה לחתימה על פסיקתא וצוים בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד" שבגדרה עתרה לקבלת פסיקתא שלפיה היא זכאית למחצית ממלוא זכויותיו הפנסיוניות של המבקש.

עוד צוין כי קביעת בית משפט בעיניין זכויות הפנסיה ניתנה במסגרת בקשה לחתימה על פסיקתא שהגישה המשיבה מבלי שניתנה לזו זכות תשובה לתגובת המבקש חרף חשיבות העניין; וכמו כן, כי החלטה זו נעדרה "נימוק של ממש". אשר לקיצבת הנכות קבע בית המשפט כי על אף שאין בהסכם היתייחסות מפורשת בדבר חלוקתה, אומד דעת הצדדים בעת החתימה על ההסכם כפי שזה נלמד מלשון כתב ההגנה שהגיש המבקש בבית משפט לעינייני מישפחה – מעלה כי היה בכוונתם לחלק ביניהם באופן שווה את קצבת הנכות; וכי היתייחסות זו בכתב ההגנה עולה לכדי הודאת בעל דין באשר לפרשנותו הנכונה של ההסכם.

...

נקבע כי הן בחינת לשון ההסכם, הן בחינת נסיבות חתימתו תומכים במסקנה כי המשיבה זכאית למחצית ממלוא זכויות הפנסיה של המשיב כמו גם למחצית מקצבת הנכות.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

3.2 סעיף 25 לחוק החוזים עובר לתיקון מס' 2 לעיל קבע כי: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו – מתוך הנסיבות". 3.3 בהתאם להילכת אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ, (1995)), פרשנות החוזה תעשה בראש ובראשונה בהתאם לתכליתו הסובייקטיבית, היינו כוונתם המשותפת של הצדדים להסכם כפי שעולה מנוסחו ומנסיבות כריתתו, כאשר שיקולים אלה צריכים להשקל ביחד ולא לחוד (ראו גם רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ מגדל חברה לביטוח בע"מ, סה(2) 563 (2012)).

...

לא זו אף זו, הנתבעים דרשו שהתובעים ישלמו את מס השבח על העסקה שנחתמה, על אף שכל דייר קבל בעבור הוצאת המרפסת מהרכוש המשותף והצמדתה לדירת הנתבעים סכום של כ-3,800 ₪.

נסיבות אלה, כפי שתוארו לעיל , מובילות למסקנה כי פרשנות התובעים לסעיף זה ולהסכם בכלל היא הפרשנות התואמת את אומד דעת הצדדים.

לסיכום 8.1 הערות האזהרה על דירות התובעים יבוטלו בתוך 120 יום מהיום ולא יאוחר מיום 8.8.20.

המקרה שלפניי אינו בא בגדר אמת מידה זו. בכל הנוגע לטענות שמכוונות לפרשנות בית המשפט המחוזי את הסכם הפשרה, הרי שעל אף הניסיון לשוות להן איצטלה עקרונית, הן למעשה מופנות להכרעותיו היישומיות בית המשפט המחוזי ביחס לפרשנות ההסכם ולאומד דעת הצדדים בנסיבות העניין בהתייחס לתיבה "דמי שכירות ראויים". בכל הנוגע לטענות המבקש בעיניין ניגוד העניינים ולפגם בתצהירה של המשיבה, לא מצאתי כי הן מקימות עילה למתן רשות לערער מאחר שהן לא התבררו לפני בית המשפט המחוזי (בע"ם 1856/16 פלוני נ' פלונית (30.5.2016); בע"ם 9777/16 פלונית נ' פלוני (7.3.2017)).

...

בין המבקש לבין המשיבה, בני זוג לשעבר, מתנהל סכסוך ארוך שנים בעניין בית בבעלותם המשותפת (להלן: הנכס) במסגרת הליכים קודמים שנוהלו בין הצדדים, הורה בית המשפט לענייני משפחה בחיפה על מתן צו לפירוק השיתוף בנכס בשנת 2010 (נזכיר כי הליך מכירת ארך פרק זמן ממושך, ראו החלטתי בבע"ם 6605/21 פלוני נ' פלונית (14.10.2021)).

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות.

הבקשה נדחית.

במקרים מן הסוג שבפנינו יש לתור אחר אומד דעת הצדדים בהתאם למבחנים המקובלים בדיני החוזים, בלא לעמוד על דרישה דווקנית כי הכוונה תבוא לידי ביטוי בחוזה בלשון חותכת וחד משמעית.

מסקנת הניתוח האמור היא איפוא שבבניין שמתאים להרשם כבית משותף, אך לא הוכחה לגביו כוונה קונקרטית לרשום אותו ככזה במועד מכירת הזכויות, השאלה אם הייתה כוונה להחריג שטחים מהרכוש המשותף תיחתך לפי דיני פרשנות חוזה: אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתקף מהלשון ומהנסיבות (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).

...

החכרת הגג כולו לאביו של המנוח מעידה על כך היטב, והתוצאה היא שהגג יוחד לשימושו של אביו של המנוח, של המנוח בנעליו, וכעת של יורשתו התובעת (לצד יתר הבעלים של זכות החכירה).

משהוצג צו קיום צוואה שלפיו התובעת באה בנעליו של המנוח, אני מורה על חילוף תובעים כך שהיא תבוא בנעליו כתובעת בפסק דין זה, כמופיע בכותרת פסק הדין.

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

במקרים מן הסוג שבפנינו יש לתור אחר אומד דעת הצדדים בהתאם למבחנים המקובלים בדיני החוזים, בלא לעמוד על דרישה דווקנית כי הכוונה תבוא לידי ביטוי בחוזה בלשון חותכת וחד משמעית.

מסקנת הניתוח האמור הייתה איפוא שבבניין שמתאים להרשם כבית משותף, אך לא הוכחה לגביו כוונה קונקרטית לרשום אותו ככזה במועד מכירת הזכויות, השאלה אם הייתה כוונה להחריג שטחים מהרכוש המשותף תיחתך לפי דיני פרשנות חוזה: אומד דעת הצדדים כפי שהוא משתקף מהלשון ומהנסיבות (סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).

...

סוף דבר מכל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

טענה עובדתית זו בבירור אינה נכונה, ואף שאין בידי לקבל שמדובר ב"בידוי ראיות" כפי שטוענת הנתבעת, אין מקום לעבור על כך לסדר היום.

על כן אני קובע כי אף שהתביעה התקבלה, הסעד שניתן לעיל ייכנס לתוקף תוך שנה וחצי ממועד פסק דין זה, כשבמהלך תקופה זו תהיה הנתבעת זכאית להחזיק בשטח הפלוש ולהשתמש בו בלא שתחוב בדמי שימוש ראויים (השוו לרע"א 6658/09 מולטילוק בע"מ נ' רב בריח (08) תעשיות בע"מ, פסקות 15-13 (12.1.2010)).