פרשנות התחייבות חוזית לקבלת אחריות נזיקית וכפל ביטוח

בשים לב ליחס בין גבולות האחריות, והכללים בדבר "כפל ביטוח" כפי שפורטו בחוק ופורשו בפסיקה, הרי שחלקה של הדר, לטענתה, מסתכם ב-23%, וחלקה של כלל – 77%.

האם מכאן ניתן להסיק, כי בכל מקרה שבו קיימת התחייבות חוזית המסירה מעל אחד הצדדים את האחריות לארוע, לא יחולו כללי כפל הביטוח? לטעמי, התשובה לכך היא בשלילה, והשוני בין יחסי הכוחות בפס"ד ארזים לבין יחסי הכוחות בעניינינו – ימחיש מדוע.

כאן, אין המבטחת הדר מסכימה לקחת על עצמה התחייבויות כאלו, ככל שקיימות, אלא מקבלת על עצמה חבות רק ככל שזו נובעת ממעשה נזיקין.

לצד חלוקה זו של האחריות במישור הנזיקין טוענת סולל בונה, כי היא נהנית מהתחייבויות חוזיות של נעאמנה, המסירות מסולל בונה כל אחריות, ומטילות אותה על כתפי נעאמנה בלבד, ללא קשר למידת ה"אשמה" בנזיקין.

...

דין טענה זו להידחות, בכמה מישורים: לא מצאתי בסיס בחוק או בפסיקה (וב"כ כלל וסולל בונה לא הצביע על בסיס כזה) לעריכת חישוב כפל ביטוח על פי פוליסה תיאורטית.

טענה זו, מעבר להיותה חורגת מההסכמה הדיונית שאליה הגיעו הצדדים, דינה להידחות.

ההודעה לצדדים שלישיים (רביעיים) שהגישו כלל וסולל בונה נגד הדר – נדחית.

צד ד' 2 (מנורה)  חזרה על טענתיה שבכתב ההגנה ועל טענות בוגומילסקי, והוסיפה כי פוליסת הביטוח שהנפיקה מכסה חבות נזיקית בלבד של בוגומילסקי, להבדיל מהתחייבויות חוזיות.

להבחנה בין הגישות הפרשניות השונות ראה ע"א (חי) 2114/05 סאלח נ' נג'אר (פורסם במאגרים המשפטיים מיום 26.3.07), שם נקבע בין היתר כי: "...בבוא בבית המשפט לבחון תניית שיפוי, עליו להעבירה תחילה במסננת הפרשנות. דרך הפרשנות המוצעת על ידנו היא, כי העברת האחריות הנזיקית בתניית שיפוי חוזית צריכה להיות 'ברחל בתך הקטנה', בלשון ברורה, מפורשת וחד משמעית, כאשר הנטייה הפרשנית תהא להימנע ממסקנה מעין זו...

נוכח טענת כפל הביטוח שהתקבלה, על הכשרה לשפות את מנורה בנוסף בשיעור של 23% מתוך חלקה של בוגומילסקי.

...

הנתבעות ישלמו לתובע סך של- 237,831 ₪ (במעוגל) ביחד ולחוד.

מתוך הסכום הכולל שישלמו הנתבעות ישפו פגודה והכשרה את הנתבעות במחצית הסכומים.

הודעת צד ד' נדחית ובגדרה אין צו להוצאות.

מכאן, המחלוקות שנותרו טעונות הכרעה, הנן החלוקה הנזיקית בין הנתבעים, כפלי הביטוח, הטענה החוזית במסגרת ההודעה לצד שלישי (קיומה של תניית שיפוי), זאת נוסף לתביעת המל"ל מאת קרניל.

אלא מאי, כלל ונכסי קיסריה טענו, כי בהעדר אחריות נזיקית מצד נכסי קיסריה או לנוכח תניית השיפוי שקבלה ביטוי בחוזה ההיתקשרות, דרכן של קרניל וכלל בטענתן לכפל ביטוח נחסמת לנוכח ההלכה שנקבעה בע"א 10832/06 אבנר-איגוד ביטוח רכב בע"מ נ' ארזים הנדסה טכנולוגית (אחזקות)-1991 [פורסם במאגרים] (להלן :הילכת ארזים).

נקודת המוצא בהלכה שנקבעה בעיניין "ארזים", לפיה לעיתים כפל הביטוח ניסוג בפני תניית שיפוי, היא שתניה זו תקנה זכות לשיפוי מלא, היינו למלוא האחריות להסבת הנזק, בין אם הנזק נגרם ע"י החייב החוזי שהתחייב בשיפוי או הנושה שהתניה מקנה לו שיפו מלא.

לא כך בעניינינו, נוסח התניה הנו ברור וחד וסובל פרשנות אחת ויחידה לפיה השיפוי חל אך בגין מעשיה או מחדליה הרשלניים של קרניל בלבד, ולא לחלקה הנזיקי של נכסי קיסריה (פסקות 50-51 בעיניין "ארזים).

...

אני סבור שכלל והמעביד בעמדתם באשר לקיומו של כפל ביטוח נקלעו לטעות.

אני סבור שאין הנדון דומה לראיה וכלל וגם נכסי קיסריה נקלעו לטעות בעמדתן זו .

סוף דבר על שתי המבטחות (כלל והראל), להשתתף בתשלום הפיצוי לתובע ולמל"ל כפי שנקבע מעלה בסע' 30 ו-33.

בית משפט קמא קיבל את טענת המערערת 1, בדבר קיומו של כפל ביטוח מכוח הפוליסה לכסוי אחריות כלפי צד ג' שהוציאה המערערת 2 ומכוח הפוליסה שהוציאה המשיבה 2, על פי סכומי הביטוח בפוליסות אלה.

המערערות מוסיפות, כי קריאת סעיף 6.2 וסעיף 9.1 להסכם יוצרת שלמות פרשנית ברורה, לפיה אחראי המשיב 1 לכל נזק שייגרם לעובדיו מכל סיבה שהיא וכן כי המשיב 1 התחייב לרכוש ביטוח ראשוני גם עבור המערערת 1.

ובלשונו של כב' השופט בך בפסק דין סולל בונה: "לדעתי עולה מהמלים הארונות (כך במקור) של הסעיף בעליל, כי זכות השיפוי עומדת לקבלן הראשי אך ורק אם חבותו כלפי עובדו של קבלן המשנה צמחה מ'היותו הקבלן הראשי בבנין', היינו מכוח אחריותו השילוחית לכל הנעשה באתר שתחת פקוחו. אולם כאשר חבותו של הקבלן הראשי לניזקי עובדו של קבלן-המשנה נובעת מעוולה שבוצעה על-ידו במישרין באמצעות פעולה עצמאית של עובדיו הוא, אשר אינה קשורה לעבודת קבלן המשנה, אזי אין המדובר עוד ב'נזק בגין היותו הקבלן הראשי'". כב' השופט עמית בפסק דין עראבי סאלח, לאחר שפירט את השיקולים הרלבאנטיים בסעיפים 7 ו-8 לפסק הדין, העדיף אף הוא את הגישה הפרשנית המצמצמת וציין כדלקמן: "לכן, בבוא בבית המשפט (כך במקור) לבחון תניית שיפוי, עליו להעבירה תחילה במסננת הפרשנות. דרך הפרשנות המוצעת על ידנו היא, כי העברת האחריות הנזיקית בתניית שיפוי חוזית צריכה להיות 'ברחל בתך הקטנה', בלשון ברורה, מפורשת וחד משמעית, כאשר הנטייה הפרשנית תהא להימנע ממסקנה מעין זו. ברוח זו נפסק על ידי כב' השופט אריאל בת.א. (חי') 2481/82 זיאד אבו ניג'ם נ' נדים את קמיל, פ"מ תשמ"ט (ב) 326 וכן בדונו בערכאה הדיונית בפרשת משה"ב בת.א. 973/86 עיזבון המנוח מוסבאח נ' כחלון, משה"ב ואח', פ"מ תשנ"ג (ג) 353. לפסיקה נוספת הנוקטת בפרשנות מצמצמת ולפיה על תניית השיפוי להיות מפורשת וחד משמעית ראה ת.א (חיפה) 570/95 נסארה חאלד נ' נסארה אחמד, תק-מח 2000(2) 1444 (כב' השופט ברלינר); ת.א. (שלום חיפה) 8180/03 קיבוץ אפק נ' מדינת ישראל משרד התחבורה (פורסם בנבו, 3.1.2007) (כב' השופטת נאות-פרי) וכן ת.א. (חיפה) 870/92 חאיק נ' יואל חנן בע"מ (פורסם בנבו, 23.3.2000) (כב' השופט גריל). נציין כי באותו מקרה, הביע השופט גריל עמדתו כי תניית שיפוי, כשלעצמה, היא לגיטימית מכוח העיקרון של חופש החוזים, אך פירש את התנייה על דרך הצמצום". כב' השופט עמית הבהיר בפסק דין עראבי סאלח, כי הטכניקה לפרשנות תניית שיפוי על דרך הצמצום מעוגנת בכללי הפרשנות נגד המנסח או כלל הפרשנות נגד הצד החזק, כמפורט בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 4651/95, בני סעיד חמודה קבלני עבודות קוי מים נ' המועצה המקומית עראבה, פ"ד נ(5), 81.

נוסיף ונציין, כי גם למקרא הוראת סעיף 9.1 להסכם, הדנה בחובת המשיב 1 לרכוש ביטוח, לרבות לצרף את המערערת 1 כמבוטחת נוספת בפוליסה, הוראה המופיעה בנפרד מן ההוראות הדנות בחובת השיפוי בסעיף 6 להסכם, אין כדי להבהיר, לא כל שכן באורח חד משמעי, כי למעשה, המשיב 1 קיבל על עצמו במסגרת הוראות סעיף 6 להסכם את חובת השיפוי של המערערת 1, מקום שזו אחראית בנזיקין באופן אישי וישיר.

...

לפיכך, סבורים אנו, כי אכן צדק בית משפט קמא, משלא הטיל על המשיבים 1 ו-2 את החיוב לשפות את המערערות באופן ראשוני ומלא, בגין אחריותה הנזיקית כבעלים של המפעל כלפי עובד המשיב 1, המשיב 3.

לאור כל האמור, סבורים אנו, כי דין הערעור להידחות.

אנו מחייבים את המערערות, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה 2 שכ"ט עורך דין בסך כולל של 10,000 ₪, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ הפניקס חברה לביטוח בע"מ שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד יצחק שפרבר ואח' פסק דין שאלת פרשנות היתחייבותה החוזית של הנתבעת לקבל על עצמה את מלוא האחריות הנזיקית בקשר עם העבודות שסוכמו בינה לבין צד שלישי 1; והשפעתה על שאלת קיומו של כפל ביטוח לכסוי חבותה כאמור, במסגרת הפוליסה שנרכשה אצל צד שלישי 2.

...

מקובלת עלי עמדתה של הפניקס, לפיה השאלה האם מבטחו של מזיק זכאי לדמי השתתפות ממבטחו של ניזוק, היא שאלה שמתעוררת הן במסגרת הדיון בתביעת תחלוף של מבטח הניזוק, והן במסגרת תביעת השתתפות ישירה, מכוח ביטוח כפל, של מבטח המזיק כלפ מבטח הניזוק, אך הדבר תקף כאשר מדובר בשתי פוליסות המכסות מבוטחים שונים מפני אותו סיכון [ראו: אליאס עמ' 1284].

לאור כל האמור, שוכנעתי כי דין הטענה לזכאותה של הכשרה לקבל שיפוי מהפניקס בגין חבותה הנזיקית הישירה בסכום הנזק.

לסיכום אני מקבלת את ההודעה כנגד צד שלישי 2, ומחייבת אותה לשפות את הכשרה חברה לביטוח בע"מ, בסך של 265,500 ₪, בתוספת 20.475% בגין שכ"ט עו"ד ובתוספת סך של 712 ₪ בגין אגרת פתיחת ההודעה כנגד הצדדים השלישיים.