מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פרשנות הסכם שכר דירה רעיוני

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכאן שהיה ברור לצדדים בעת שחתמו על הסכם השכירות ושכר הדירה נקבע על ידי בית הדין לשכירות, כי בתוך שנתיים לכשתסתיים תקופת החוזה, יהיה השוכר רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה מכוח הפקודה ולבעל הדירה לא תהיה זכות לפנותו אלא מכוח העילות הקבועות בפקודה, וכך יוכל להמשיך להתגורר כל עוד הוא משלם את דמי השכירות ומקיים את שאר ההוראות שבהסכם השכירות, אולם הוא אינו עוד שוכר מכוח ההסכם, אלא הוא דייר מכוח החוק בלבד.
" גם שהשוכר יהיה רשאי "להעביר את החוזה לאחר" מהוה הוראה, שגוברת על סעיף 15(ב) לחוק 1955 (סעיף 19 (ב) לחוק 1972) אשר קובע, לכאורה, אך ורק איסור "להשכיר בשכירות משנה את המושכר כולו, בין בבת אחת ובין חלקים חלקים, אלא בהסכמת בעל הבית", ולא קובע, כי הדייר לא יהיה רשאי "להעביר את החוזה לאחר". לטעמי, מדובר בפרשנות שאינה יכולה להיתקבל.
התיבה בסעיף ההערה כי "השוכר יוכל להעביר את החוזה לאחר" מקבילה רעיונית לכך שהשוכר יוכל להשכיר את המושכר לאחר.
...
סוף דבר אמליץ לחברי לדחות את הערעור.
המערערים ישלמו למשיבים הוצאות בסך של 20,000 ₪.
גם הגיונם של דברים מחייב את המסקנה כי אין זה סביר שהכח להעברת הזכויות יחול אף ביחס לתקופה מעבר לתקופה החוזית, ועל אחת כמה וכמה שנקבע כי זכות זאת תעמוד גם לחליף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

התובע הוא עורך דין שנשכר בידי חלק מדיירי ביניין בפרוייקט המגורים "רום העיר" בפתח תקווה, ובכללם הנתבעים, לייצגם בתביעה נגד החברה הקבלנית שבנתה את הפרוייקט לפצוי כספי בשל איחור במסירת הדירות.
אין לסטות מפרשנותו המילולית של הסכם, אלא במקרה של שינוי משמעותי בנסיבות שהיוו הבסיס הרעיוני-כלכלי לכריתתו; נסיבות שהצדדים לא לקחו ולא היו צריכים לקחת בחשבון עם כריתתו של ההסכם, באופן שיישומו כלשונו יחרוג מאומד דעת הצדדים בעת כריתתו.
מאחר שהסכם שכר הטירחה נוסח כמותנה בתוצאה ונקבעה בו תיקרה שהיתה פרופורציונית לשכ"ט הפוטנציאלי בעת כריתת ההסכם, אני מוצא שהיה בתיקון כתב התביעה ושינוי סכום התביעה לדייר, משום שינוי נסיבות משמעותי המצדיק סטייה מפרשנות מילולית של ההסכם כדי להתאימו לאומד דעת הצדדים בעת כריתתו.
...
מסקנה זו מתחזקת לאור תנייה נוספת בהסכם שכר הטרחה ולפיה אם פוסק בית המשפט לדיירים שכ"ט גבוה מהמוסכם, יהיה זכאי התובע לשכר הטרחה הגבוה.
מכל האמור אני סבור ששינוי הנסיבות מצדיק סטייה מפרשנות מילולית של ההסכם באופן שגובה התקרה שנקבעה בהסכם ושתאמה את נסיבות כריתתו, אינה יכולה להיוותר על כנה עם שינוי הנסיבות באשר היא חוטאת לתכלית המסחרית של התאמת שווי התמורה ללקוח לשווי השירות המשפטי.
ראשית יש להבהיר כי לא הוכח שהיתה התחייבות מצד התובע שהנתבעים ישלמו שכ"ט נמוך מזה שהוסכם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

התובעת הופנתה ע"י ב"כ הנתבעת למסמך שהיא (התובעת) עצמה ערכה בו נכתב "עבור תוכנות רעיוניות כולל הדמיות" אז היא תיקנה את תשובתה "אם זה כתוב באמת...אוקי. אני מתקנת את התשובה. הדמיות כן כלולות בהסכם...". [footnoteRef:7] [7: עמ' 15, שו' 16.
נוכח תוכן הפנייה של בן עזרא אל ממן ופניית ממן אליו, אני סבורה כי אין מדובר בהתכתבות הנוגעת לאותו נושא וזוהי פרשנות של הנתבעת בדיעבד, כאילו ממן לא חתם על המסמך נוכח 'סרובו' של בן עזרא לאשר את ההגדלה.
התובעת לא הוכיחה באילו נסיבות מכרה את הדירה, את שכר הדירה (לא צורף הסכם שכירות), כי היא בכלל זכאית לשכר זה במהלך השנים ולפער בשווי הדירה.
...
סוף דבר לאור כל האמור, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת לשלם לתובעת: בגין 'הגדלת חוזה' - סכום של 47,444 ₪, ובשוויו להיום סכום של 67,652 ₪[footnoteRef:56].
בסך הכל, תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 97,131 ₪.
אני מורה על דחיית ההודעה לצד ג'.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

מיקומו הרעיוני של הפטור המוענק לשוכר מתשלום אינו "בגדר פטור מפני תרופות" בעקבות הפרה, אלא בגדר "פטור מתשלום, שאינו מהוה הפרה" במסגרת הזכויות הראשוניות- מהותיות בין המשכיר לשוכר (מיגל דויטש קניין ב 379 (1999) (להלן: "דויטש- קניין)) לעומת זאת לחובת המשכיר, שלא קיים את חובתו לאפשר לשוכר לקיים את מטרת השכירות, נזקפת הפרה" (שם בפיסקה 32).
עוד נקבע: "...ואני סבור כי יש לפטור את השוכר מתשלום דמי השכירות כאשר אין באפשרותו להפיק מן המושכר את התועלת המוסכמת... פרשנות זו תואמת את אופיו של חוזה השכירות כחוזה מתמשך, בגדריו אפשר שתועלת שהתקיימה בשלב הראשון תיפסק בהמשך..." (שם בפיסקה 39, ההדגשה אינה במקור- ר"א).
עם זאת, ומשמצאתי כי נימנעה מהשוכרים האפשרות להתגורר במושכר עד ליום 30.7.2018- מועד הסרת ההכרזה של המבנה כמבנה מסוכן- הרי שיש לשלם לתובעים את הפרישי שכר הדירה אשר בהם נאלצו לשאת כתוצאה מארוע הקריסה עד לביטול ההסכם על ידי הצדדים.
...
בהתאמה, ההודעה לצדדים שלישיים אשר הוגשה מטעם נתבעים אלו כנגד הנתבעים 1- 6 נדחית אף היא.
עוד נקבע: "...ואני סבור כי יש לפטור את השוכר מתשלום דמי השכירות כאשר אין באפשרותו להפיק מן המושכר את התועלת המוסכמת... פרשנות זו תואמת את אופיו של חוזה השכירות כחוזה מתמשך, בגדרו אפשר שתועלת שהתקיימה בשלב הראשון תיפסק בהמשך..." (שם בפסקה 39, ההדגשה אינה במקור- ר"א).
לסיכום סיכומם של דברים, מצאתי לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 7- 15 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אני מתחייב בזאת שאם וכאשר תצא לפועל עסק פינוי בינוי ברח' רוקח92/המרגנית 30 ברמת גן , אחותך תקבל מאיתנו הנחה וסיוע ברכישה של דירה בת 3 חדרים בקומה הראשונה באופן שהמשכנתא שאחותך תיקח ל- 10 שנים לרכישת הדירה תהיה מכוסה על ידי שכר הדירה של הדירה הנרכשת, ובאחריותנו לדאוג לכך שלא תיוותר יתרה לרכישת הדירה מעבר למשכנתא.
כאמור, מדובר בשאלות עובדתיות המצריכות בירור לעומק אשר חורג ממסגרתה של בקשה זו. משקיימת אפשרות רעיונית של קבלת פיצוי, ברי כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים שכן אין המשיבות מצויות בהכרח בפניי שוקת שבורה לטענתן.
שקלתי אם משום כך בהיתעלם מכלל הנתונים שפרטתי לעיל יש מקום להורות צו מניעה זמני בכפוף להפקדת בטוחה הולמת, ואולם הואיל ואני סבורה כי המבקשות תוכלנה לקבל סעד חילופי של פיצוי כספי ככל ותוכח תביעתן, וככל ותתגברנה על טענות המשיבים בכל הנוגע למועד המימוש, תנאי המימוש וכו' וזאת מעבר למחלוקת ביחס לפרשנות המסמך, ולאור השהוי המהותי שבו השתהו המבקשות, שכן אליבא דטענתן המדובר במסמך שנחתם בשנת 2013, כשתנאי ההסכם אפשרו מכירת דירה נוספת כבר בשנת 2018, ולכל המאוחר בשנת 2020, בעוד שהבקשה הוגשה לאחר שמרבית הדירות נמכרו, מבלי שיש בידי ביהמ"ש כל אינדיקאציה לטעם בשיהוי, ובנוסף לאור העידר נתונים והיעדר גרסה בנוגע ליישומו של ההסכם, הגעתי למסקנה שבאיזון שבין זכויות הצדדים אין מקום להעתר לבקשה.
...
שקלתי אם משום כך בהתעלם מכלל הנתונים שפרטתי לעיל יש מקום להורות צו מניעה זמני בכפוף להפקדת בטוחה הולמת, ואולם הואיל ואני סבורה כי המבקשות תוכלנה לקבל סעד חילופי של פיצוי כספי ככל ותוכח תביעתן, וככל ותתגברנה על טענות המשיבים בכל הנוגע למועד המימוש, תנאי המימוש וכו' וזאת מעבר למחלוקת ביחס לפרשנות המסמך, ולאור השיהוי המהותי שבו השתהו המבקשות, שכן אליבא דטענתן המדובר במסמך שנחתם בשנת 2013, כשתנאי ההסכם אפשרו מכירת דירה נוספת כבר בשנת 2018, ולכל המאוחר בשנת 2020, בעוד שהבקשה הוגשה לאחר שמרבית הדירות נמכרו, מבלי שיש בידי ביהמ"ש כל אינדיקציה לטעם בשיהוי, ובנוסף לאור העדר נתונים והעדר גרסה בנוגע ליישומו של ההסכם, הגעתי למסקנה שבאיזון שבין זכויות הצדדים אין מקום להיעתר לבקשה.
סוף דבר; אשר על כן, אני מורה על דחיית הבקשה שלפניי.
בשלב זה לא מצאתי לעשות הוצאות, בעיקר משום שהמשיבים הסכימו למכור את הדירה למבקשות בהנחה, ומשום שאני סבורה כי ניתן לגשר על הפערים שבין הצדדים בנוגע למחלוקת ולהתאים את המסמך לשינויים שהתרחשו בשוק הדירות באופן שיבטא איזון ראוי יותר בדרכי שלום, ומשום כך אני נמנעת מלהטיל הוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו