בפתח הדברים יצויין, כי בכל הנוגע להיטל הביוב, הבהירה הנתבעת כבר בכתב ההגנה, כי היטל זה אינו בסמכותה של הערייה, אלא בסמכותו של תאגיד המים מניב ראשון, ולפיכך אין כל יריבות בין התובע לבינה בכל הנוגע להיטל זה.
התובע לא ביקש לצרף את מניב ראשון כנתבעת, לא היתייחס ולא היתמודד כלל עם טענה זו – לא במסגרת כתב תשובה ולא בסיכומים שהגיש מטעמו, ולפיכך דין תביעתו ביחס להיטל זה להמחק על הסף, וכך אני מורה.
על עקרי שיטה זו עמד בית המשפט העליון, בין היתר בעא 1711/02 עריית חולון נ' ארגון הקבלנים והבונים חולון ואח', פ"ד נח(5), 933, מפי כב' השופטת, כתוארה אז, חיות:
"שיטת החיוב העיקרית שעל-פיה נוהגות הרשויות המקומיות כיום בהטילן תשלומי חובה כאמור היא שיטת ההיטל.. בנגוד לשיטת "דמי הישתתפות" שנהגה בעבר, מבוססת שיטת ההיטל על חישוב כלל העלויות הצפויות לגבי סוג התשתית הרלוואנטי בתחומי הרשות המקומית, ואין היא מקיימת זיקה של מימון בין שיעור ההיטל לבין העלות המיידית של התשתית הספציפית (ראו ע' שפיר, אגרות והיטלי פיתוח רשויות המקומית (כרך א) (להלן – שפיר אגרות [23], בעמ' 92.
לצורך יישומה של שיטת ההיטל שומה איפוא על הרשות המקומית לערוך תחשיב המושתת על הערכות הצופות פני עתיד והמתייחסות, בין היתר, לעלות העבודות הרלוואנטיות ולהיקפן.
אין ניתן לומר בפה מלא, שהיא חורגת ממיתחם הפרשנות האפשרית, ואכן בתי המשפט אישרוה.
הוראות חוקי העזר
ואכן, סעיף 4 לחוק העזר (סלילה) שהתקינה הנתבעת, מעגן את עקרונות שיטת ההיטל וקובע את העקרון העומד בבסיסו ואת הזיקה הנדרשת לחיוב בהיטל, כדלקמן:
4 (א) היטל סלילת רחובות נועד לכסוי הוצאות העיריה בשל סלילת רחובות בתחומה, בלא זיקה לעלות ביצוע עבודות סלילת רחוב הגובה בנכס החייב, ובלא זיקה לזהות מבצע סלילת הרחוב הגובל בנכס החייב.
(ב) לצורך תשלום ההיטל, תימסור העיריה לחייב דרישת תשלום, שבה יפורט סכום ההיטל, הפרטים ששמשו יסוד לחישובו והמועד לתשלומו; דרישת התשלום תמסר:
(1) בעקבות סלילת רחוב גובל בנכס או קבלת החלטת מועצה כהגדרתה בסעיף 3(ב);
(2) טרם מתן היתר בניה בנכס;
(3) עם הגשת בקשה לשינוי ייעודה של אדמה חקלאית לייעוד אחר או טרם מתן היתר לשימוש חורג באדמה חקלאית;
ואולם אם לא נימסרה מסיבה כלשהיא דרישת תשלום באחד המועדים האמורים, רשאית העיריה למסור את דרישת התשלום -
(4) טרם מתן תעודת העברה לרשם המקרקעין;
(5) טרם מתן אישור העיריה לצורך העברת זכויות חכירה על ידי מינהל מקרקעי ישראל
סעיף 6 לחוק העזר (סלילה) קובע את דרך חישוב ההיטל:
6(א) היטל סלילת רחוב יחושב לפי הנתונים שהתקבלו ממדידות העיריה של שטחם המצטבר של אלה:
(1) שטחה הכולל של הקרקע בנכס גובל, לרבות קרקע שעליה ניצב בנין;
(2) שיטחו הכולל בפועל בנכס הגובל, לרבות שטחם הכולל בפועל של בנין או תוספת לבנין שניבנו בנכס ללא היתר בניה או בחריגה ממנו (להלן – שטח בנוי);
(3) שיטחו של בנין או תוספת לבנין העתידים להיבנות, שהוגשה לגביהם בקשה להיתר בניה, לפי שטחם בתכניות הבניה שצורפו לבקשה.
הנתבעת טענה כי אין מקום להשוואה, שכן מדובר בהסדר פשרה שנערך במסגרת פירוק החברה, לגבי חיובים שלגביהם לא הוצא חיוב במועד חתימת ההסכם ואף נטען כי לא הוגשה תביעת חוב במועד.
...
אלא, שמכאן לא נגזרת המסקנה אותה מבקש התובע להסיק, כאילו מגרשים שטרם תוכננו, הינם מגרשים אשר לא ניתן לחייב בגינם, מאחר וטרם ידוע איזה חלק מהם, אם בכלל, יופרש לצרכים ציבוריים.
עינינו הרואות, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית סביב הנסיבות שאפפו את החתימה על הסכם הפשרה עם חברת "פנינת הכרך" ולא שוכנעתי כי הונחה ע"י התובע תשתית עובדתית מספקת למסקנה כי אכן נהגה הרשות בהפלייה.
בצדק טענה הנתבעת כי מדובר בהרחבת חזית שאין מקום להידרש לה, אולם מכל מקום לאחר שעיינתי בטענות אלו אין בהן כדי לשנות את מסקנתי.
סוף דבר
העולה מן המקובץ, כי דין התביעה להידחות, וכך אני מורה.
