פרשנות הסכם ויישום החלטת רשם בכיר

לפי הסכם זה, השכירה המבקשת דירת מגורים בבעלותה אשר ברחוב גאולים 4, דירה 7, ברמת גן (הידועה כחלק מחלקה 390 בגוש 6205; להלן - הדירה) לבן עטר בשכירות שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972 אינו חל עליה (להלן – חוק הגנת הדייר), תמורת דמי שכירות חודשיים של 70 שקלים חדשים.

שעה שכך נקבע – פעלה ביום 11.04.2013 פנתה המבקשת לבן עטר בדרישה לתאם עמו מועד מוסכם לפינוי הדירה על פי פסק הפינוי, ולשם יישום תכנית המתאר.

בקשתה של המבקשת לסילוק תביעה זו על הסף – נדחתה (החלטת כבוד הרשם הבכיר אבי כהן מיום 20.11.2016 (פורסמה במאגרים המשפטיים)), והמבקשת נדרשה להגיש כתב הגנה.

כתב התביעה מחזיק שישה עמודים, שחלקם הארי הם ציטוטים ומבואות ממכתבו של מר שמש לעריית רמת גן, שקדם להגשת שתי התובענות; ציטוטים מפסק הדין בהמרצת הפתיחה, המאשר הסכמות הצדדים; וכן פרשנות של גברת מורד להסכמות אלה ומשמעותן המשפטית.

...

ניתוח טענותיה של גברת מורד לעניין המיטלטלין שהיו, אם היו, בדירה – מוביל אף הוא למסקנה כי אין במפורט בכתב התביעה כדי להקים עילת תביעה כנגד המבקשת.

לסיכום בכתב התביעה מלינים המשיבים כי בהחלטת בית המשפט בתובענה הראשונה "נתנה השופטת החלטה פסק דין מעוות חד צדדי ברשעות לטובת הנתבעת פסקה שופטת השלום..." (פסקה 7 בעמוד 4 לכתב התביעה), ובהמשך "פסק דין זה התקיים ללא דיון: על סמך טעמים לא מובנים לבקשת הנתבעת בלבד: החלטה הזויה" (פסקה 2 בעמוד 5 לכתב התביעה).

בהינתן כל האמור לעיל, אין מנוס מסילוקה של התובענה על הסף מחמת היעדר עילה.

בית משפט השלום ברחובות 11 נובמבר 2017 תא"מ 28785-01-16 סקיילקס קורפוריישן בע"מ נ' עסלי לפני כב' הרשם הבכיר אייל דוד התובעת סקיילקס קורפוריישן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רן שדה הנתבעת מהא עסלי ע"י ב"כ עו"ד וחיד עותמאן החלטה

מצאתי מספר אי התאמות בין החתימה המסומנת ב נשוא המחלוקת לבין דוגמאות חתימה בשם עסלי מהא ולדעתי קיימת אפשרות סבירה שהחתימה לא נכתבה על ידה" הצדדים חלוקים בשאלת יישומו של ההסדר הדיוני בין הצדדים, בהתאם למסקנות חוות הדעת, דהיינו האם חוות הדעת הנ"ל הכריעה את המחלוקת מושא התביעה אם לאו.

(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.

...

"בנסיבות אלו, חוות דעתה של המומחית לא קבעה בצורה ברורה ונהירה כי השיקים אינם ננשאים או נושאים את חתימת הנתבעת". לכן, בהתאם להסדר הדיוני, משלא הגיעה המומחית להכרעה ברורה לעניין חתימות הנתבעת על השיקים, אין מנוס מקיום דיון הוכחות בתביעה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות בקשה זו בסך של 1500 ₪ בתוך 30 ימים.

סוף דבר במקרה שלפנינו, אמנם מדובר בתביעה שטרית, אולם הנתבעת העלתה טענה של זיוף חתימותיה על השיקים מושא הבקשה דנן.

לפיכך, אני קובע כי על התובעת להתחיל בהבאת הראיות: אני מורה לתובעת להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בתוך 45 ימים מהיום.

בית משפט לתביעות קטנות בקריות ת"ק 58520-02-21 רוזנבליט נ' בית העמק קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ מס' 570007609 תיק חצוני: בפני כב' הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם התובעת עו"ד ורד רוזנבליט - ת"ז 056516966 הנתבע בית העמק קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ - ח.פ. 570007609 פסק דין

כעולה מכתב התביעה, התובעת סומכת את תביעתה על תקנות האגודות השיתופיות (יישוב סכסוכים בקבוץ) תשס"ו 2005 (להלן "התקנות") , שלטענתה הנו חוזה מחייב בין הקבוץ לחבריו.

כבר בסעיף 1 לתקנות נרשם כי הגדרת "סיכסוך" נשוא התקנות פרושו "סיכסוך בין חבר לקבוץ, בדבר יישום החלטת האספה הכללית לגביו ובכלל זה באחד מאלה". בסעיף 3 לתקנות נקבע כי אם "נתגלע סיכסוך בין חבר לבין הקבוץ" אז יישא הקבוץ בהוצאות המשפטיות של חבר הקבוץ, בשים לב למקורותיו הכספיים.

...

מעבר לכל האמור לעיל, התובעת גם דייקה בעובדות נשוא כתב התביעה, כפי שהתברר בהמשך, מה שיש גם בו כדי להביא לדחיית תביעתה.

למען הסר ספק יצויין כי דין טענותיה של התובעת לעניין הפרת הסכם להידחות גם כן לרבות דרישתה לפיצוי בגין עוגמת נפש.

לעניין עוגמת הנפש, התובעת אינה זכאית לפיצוי כזה, בעיקר בגלל שלא פנתה לנתבע עם הגשת ההליך אלא תקופה ארוכה לאחר סיומו של ההליך, כך שלא ברור איזו עוגמת נפש נגרמה לה. לאור האמור לעיל, דין התביעה כאמור להידחות.

בית משפט השלום בראשון לציון תא"מ 29325-02-20 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' בר ואח' לפני כבוד הרשם הבכיר יניב ירמיהו התובעת הפניקס חברה לביטוח בע"מ הנתבעת ליאן בר פסק דין

למען השלמת התמונה, והגם שבתיק זה המחלוקת התרכזה בשאלת הנזק בלבד, בתביעת תיחלוף נידרשת חברת הביטוח להוכיח שלושה יסודות, ר' לכך ע"א 206/20 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' טי.אנד.אם גושן - שירותי בטחון בע"מ (13.12.2021), תוך שבית המשפט העליון חוזר על כך שהמבחן לבחינת הנזק הוא מבחן הסבירות: "לצורך הוכחת קיומה של זכות תביעה מכוח מנגנון התיחלוף המעוגן בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, על המבטחת בביטוח שיפוי להוכיח קיומם של שלושת אלה: התגבשות חבות חוזית של המבטחת כלפי המבוטח, על פי פוליסת ביטוח תקפה; ביצוע תשלום בפועל של תגמולי הביטוח למבוטח בהתאם לחבות זו; וחבות של אדם שלישי לפצות או לשפות את המבוטח בגין מקרה הביטוח, תהא מקור החובה אשר תהא (למעט אם מקור החובה נובע מחוזה ביטוח נוסף של המבוטח) (ראו: ע"א 7287/12 חתמי לויד'ס נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 15 (9.12.2014) (להלן: עניין חתמי לויד'ס); אורי ידין חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 154-153 (בסדרה פירוש לחוקי החוזים, גד טדסקי עורך, 1984) (להלן: ידין); ששון-דיני ביטוח, בעמ' 377-376; אליאס, בעמ' 1183-1168. כן ראו: פרידמן, ביטוח רכב מנועי, בעמ' 367-366; ולר, כרך שני, בעמ' 266-257). אשר לשני היסודות הראשונים, הללו ייבחנו על פי סבירות שיקוליה של המבטחת בהחלטותיה, הן לעניין קיום החבות על פי הפוליסה והן לעניין שיעור תגמולי הביטוח ששולמו (ע"א 7148/94 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' חברת השמירה בע"מ, פ"ד נ(4) 567, 571-569 (1997); עניין חתמי לויד'ס, פסקה 15; ידין, בעמ' 155-154). אשר ליסוד השלישי, יוער כי על פי רוב, החייב הוא מי שגרם למבוטח נזק, ואולם הוראת החוק נוקטת בלשון "אדם שלישי", ומשכך אין הזכות מוגבלת כלפי "מזיק" בלבד (ראו רע"א 10164/09 מנהל מס רכוש נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (28.2.2012)".

יישום הדין על ענייננו הביאני לקבוע כי סכום הנזק ששולם על ידי המבטחת למבוטח אינו סביר, תוך שהמבטחת לא בחנה את חוות דעתו של השמאי כראוי.

...

כשלעצמי, לפחות במוצג נ/1, אני סבור כי הטקסט אינו מיושר ובכך חיזוק לטיעון לכאורה, אולם משלא הוגש המסמך המקורי והמסמך מטעם הנתבעת לא התקבל לאור התנגדות התובעת, לא ניתן למראה העיניים משקל רב. אף מבלי שהמסמכים מטעם הנתבעת התקבלו כראיה, ניתן לקבוע כי שמאי התובעת לא היה צריך לבסס את חוות דעתו על מסמך שהוא לא בחן ושאין ביכולתו להעיד על נכונות הבדיקה.

השמאי לא הפעיל שיקול דעת כלשהו ולא עמד בכללים הרלוונטיים על מנת שניתן יהיה לבחון את שיקול דעתו ולכן לא ניתן להגיע למסקנה מחייבת כלשהי על בסיס חוות הדעת ועדותו ברכיבי העבודה.

נוכח כלל האמור, ניתן בזאת פסק דין לפיו הנתבעת תשלם לתובעת סך של 22,331 ₪ בצירוף הוצאות ההליך (לרבות המחצית השנייה של האגרה שתוסדר תוך 20 יום מהיום), שכר העדים וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,920 ₪.

בית משפט השלום בכפר סבא 30 יולי 2023 תא"מ 30274-05-19 לביטוח בע"מ ח.פ520004078 נ' בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ ואח' תא"מ 56200-05-19 בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ נ' ניב ואח' בפני כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר התובעת בתא"מ 30274-05-19 התובעת בתא"מ -56200-05-19 הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078 חברות 520004078 בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ עמותות הנתבעים בתא"מ 30274-05-19 הנתבעים בתא"מ 56200-05-19 .1 בלו סקאי 2000 השכרת רכב בע"מ חברות 513053611 .2 ליאור עזרא ת"ז .3 עוזי שיפר ת"ז 059154690 .4 מוחמד זובידאת ת"ז 300522349 הנתבעים בתא"מ 56200-05-19 1. דותן ניב ת"ז 206500548 2. הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078 חברות 520004078 <#1#> פסק דין

הוא טען, כי לאחר התאונה סיפר להם עזרא כי התבלבל ברחוב, ולכן החליט לחזור אחורנית בכביש החד-סיטרי, ולתקן.

השאלה הביטוחית ומכאן לקביעת הנתבעים האמורים לשאת בסכום זה, מבין בלו סקאי, עזרא, שיפר וזובידאת, כפועל יוצא של שאלת אופן יישום הסכם השכרת הרנו.

סעיף 14 קובע כי אין לפרש את הסכמת בלו סקאי "לנהג נוסף לרכב" כוויתור על חובה המוטלת על השוכר לפי ההסכם; וכן, כי ככל שהשוכר הוא "גוף מאוגד" הרי שהוא מחויב כי "ברכב ינהג אך ורק אחד מעובדיו או סוכניו המורשים ומתאימים לנהוג ברכב כרשום בהסכם ההשכרה". שיפר אינו "גוף מאוגד", אך לטענתו (וככתוב בכתב ההגנה) מדובר למעשה בכלי רכב שנשכרו לשימוש החברה שבבעלותו, למרות שהוא עצמו רשום כשוכר.

...

לסיכום: התביעה בתא"מ 56200-05-19 נדחית.

התביעה בתא"מ 30274-05-19 מתקבלת בשיעור 70%, נגד כל אחד מבלו סקאי, עזרא ושיפר, אך נדחית נגד זובידאת.

בנוסף, ונוכח ההכרעה במחלוקת שבין בלו סקאי לבין שיפר וזובידאת, אני מחייב את בלו סקאי בשכ"ט ב"כ שיפר וזובידאת בסך של 4,994 ₪.