פרשנות הוראות תשלום תורנויות לרופאים חיצוניים

במאמר מוסגר נציין כי לא נשמטה מעינינו מחלוקת מסוימת שעדיין קיימת בין שופטי בית המשפט העליון בשאלת היחס הפרשני בין לשון ההסכם לבין תכליתו כפי שהיא משתקפת בנסיבות חיצוניות (ראו למשל בע"א 841/15 פנורמה הצפון חברה לבנייה בע"מ נ' פלוני (23.5.16) ו-ע"א 8300/15 רשות הפיתוח נ' לבניין מוצרי מלט בע"מ (29.8.17)) - אך איננו סבורים כי יש בכך כדי להשליך על הלכותיו של בית דין זה לגבי פרשנות הסכמים קבוציים כמפורט לעיל.

בהתאם קובע סעיף 8.1 להוראות 1977, כי "תשלום יום עבודה יחשב לרופאים הבאים למלא תורנות ממוסד אחר בהתאם לשכר שהם מקבלים עבור יום עבודה במוסד בו הם מועסקים בקביעות". סעיף 8.1 להוראות 1977 מבהיר לטעמנו שני דברים: ראשית, כי ה"שכר" לצורך חישוב תמורת תורנויות של תורני חוץ הוא שכרם בעבודתם העיקרית (כך פורשו המילים "במוסד בו הם מועסקים בקביעות" על ידי כל הצדדים, ונראה כי אין על כך מחלוקת).

...

גם בטענותיהם של הרופאים לגבי הסכם 2000 בהקשר זה לא מצאנו ממש, ולא בכדי חזרו בהם הרופאים הלכה למעשה מטענותיהם בקשר לשתי תוספות אלו במהלך הטיעונים בעל-פה. סיכום נוכח כל האמור לעיל: אנו מאשרים את פסק הדין שניתן בתביעת צ'רנוקוזינסקי, מטעמיו של בית הדין האזורי.

כיוון שביצועו של פסק הדין עוכב בהתאם להחלטה מיום 22.5.16 - אנו מורים בזאת על יישומו תוך 30 יום מהיום.

אנו מקבלים את הערעור על פסק הדין שניתן בתביעת אורטנברג, בחלקו המתייחס לתוספת בריאות הציבור.

רקע לפנינו שלוש תביעות של רופאים, הנדונות במאוחד, באשר עניינן בשאלה משפטית אחת - כיצד יש לפרש את ההוראות הנוגעות לכללי התשלום עבור "תורנויות", שמבצעים רופאים במוסד רפואי, המבוצעות על ידי רופאים המגיעים ממוסד רפואי אחר, בו הם מועסקים בקביעות (להלן: תורני חוץ).

לטענתם - יש אפשרות לשלב בבצוע של ההסכם הקבוצי, במקרים הראויים, גם הוראות חיצוניות, במטרה לשרת את תכליתו של ההסכם הקבוצי, שהיא - הטבת תנאי שכרם של תורני החוץ.

...

אנו סבורים, שההסכם הקיבוצי בהחלט ברור.

לטעמנו - כל עוד לא הגיעו הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים להגדרה הרחבה, כאמור בהסכם החדש, אין לכלול בתמורה עבור תורנויות שמבצעים התובעים, כתורני חוץ בבני-ציון, בהיותם רופאים המגיעים ממוסד רפואי אחר בו הם מועסקים בקביעות, את התוספות האחרות, המשולמות להם בלשכות הבריאות.

לאור המסקנה המשפטית, בדבר פרשנות ההסכם הקיבוצי והוראות הביצוע - נדחות התביעות הכספיות של כל שלושת התובעים.

] בבוא בית הדין לפרש את ההסכם ותחולתו על יחסי העבודה הקבוציים עליו לתת משקל ראוי למקורות החיצוניים לאחר כריתת ההסכם הקבוצי, לרבות יישום הוראות ההסכם הקבוצי, היתנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם והסכמים מאוחרים יותר שנכרתו בין הצדדים.

זאת, בשונה מהתובעים אשר עוד קודם להסכם הקבוצי קיבלו תשלום בגין כוננויות ותורנויות מכוח היותם רופאים המוצבים בהתאם לתקני החטיבה לנשים ויולדות במרכז הרפואי.

[46: סק 12/07 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- הסתדרות האקדמאים במדעי הרוח- מרכז השילטון המקומי, ניתן ביום 10.8.09] בהתאם לכלל האמור יש לפרש את היתנהגות הר"י השנים כהסכמה לכך שתשלום כוננויות אישיות בהתאם לסעיף 10 להסכם הקבוצי ישולם רק לרופאים במיון הכללי.

...

סוף דבר התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, נוכח השאלות שהועלו לדיון בהליך וחרף דחיית התביעה אני סבורה שיש לפסוק הוצאות בשיעור נמוך.

לפיכך התובעים ישלמו לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ (5,000 ₪ לכל תובע/ת).

סעיף 25 (א) לחוק החוזים קובע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". בע"ע (ארצי) 34409-10-18 הבלט הישראלי, עמותה רשומה – ברטה (ציונה) ימפולסקי (נבו 06.05.2020) פסק בית הדין הארצי : "בהילכת אפרופים נקבע כי הדרך לאיתור אומד דעתם הסובייקטיבי של צדדים לחוזה היא באמצעות שיטה פרשנית חד-שלבית, הכוללת בחינה במקביל של לשון החוזה ושל הנסיבות החיצוניות לו, "תוך יצירת חזקה הנתנת לסתירה כי תכלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגילה של החוזה" (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום בע"מ, פ"ד מט(2) 265 (1995); דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד סא(2) 1 (2006)).

דהיינו, בכל מחלקה בה קיים רופא תורן צריך להיות גם רופא כונן, על כן מקובלת עלינו עמדת הנתבעת ולפיה מספר הכוננים צריך להיות למספר התורנים ופרשנות התובעים מחטיאה הכרה זו. כאמור לעיל, הר"י תמכה בעמדת התובעים, אך הר"י הגישה עמדה בלבד בהליך זה, לא פתחה את ההליך ואף לא הייתה צד לו. אמנם לטענת הר"י בפנינו הנתבעת הפרה את הוראות ההסכם הקבוצי, עת לא שילמה לתובעים גמול כוננות מיון, אלא שהר"י בחרה שלא לפתוח בהליך נגדה ויש לפרש את היתנהלות הר"י כהסכמה לכך שכונני מחלקה, אף שמקבלים מטופלים מהמיון, לא זכאים לתגמול גבוה יותר, אלא רק כונן ותורן האחראים למיון וראו לעניין זה סע"ש (איזורי ת"א) 17908-08-14 ד"ר רון לוי – שירותי בריאות כללית (נבו 15.06.2019) פסק דינה של השופטת אלקיים, וכן סעיפים 22-19 בסיכומים המשלימים מטעם הנתבעת.

...

לאור כל המפורט לעיל, הגענו למסקנה כי הפרשנות הנכונה לסעיף 24ב להסכם 76 המלמדת על אומד דעת הצדדים ונלמדת מלשון ההסכם בכללותו, מהותו, התנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם ודרך יישומו בפועל הן בבתי חולים של הנתבעת והן בבתי חולים ממשלתיים, כמו גם הסכמים מאוחרים יותר שנכרתו בין הצדדים וכן בשים לב להתנהלות הר"י בנושא, היא כי רק רופא האחראי למיון, זכאי לכוננות מיון.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, דין התביעה להידחות.

החלטנו שלא לחייב את התובעים בהוצאות, למרות התוצאה אליה הגענו ועל אף סכום התביעה.

גרסאות דומות נימסרו על ידי הלקוחות הבאים, שהעידו בבית המשפט: גב' עגיב (ת/135); גב' גרחש, שציינה "שלמתי 500 ₪ על רבע שעה של ייעוץ" (ת/136, שורה 9); גב' זורנו, ששילמה לנאשם 4,000 ₪ (ת/137, שורה 12); גב' ישר (ת/141), ששילמה 6,500 ₪ מהם 1,500 ₪ עבור "חגורת עור נחש" (ר' החשבוניות ת/64 עד ת/67); וגב' אלגוי ששילמה, עבור שירותים שניתנו בשנים 2012 עד 2014, סכום מיצטבר של 23,000 ₪ לערך (ת/145, עמ' 2 שורה 8 ואילך).

פרק היישום לפרשה דנא מתחיל בטענת רו"ח יונה כי לפי החוזר הנ"ל (שהוצא לאחר מועד ביצוע העבירות מושא כתב האישום) עסקו של שהנאשם היה חייב בניהול ספרים בהתאם לתוספת י"א להוראות ניהול ספרים; ובהתאם לאמור שם לפי שיטת החשבונאות הכפולה.

בהמשך לכך הוסיף ד"ר בלן ושאל רטורית: "למה היא (ההיתנהגות בחקירה – ש.א.) יותר חשובה מאשר זה שהוא לא הולך לסופר? למה זה יותר חשוב מזה שראיתי אותו 10 פעמים עם 10 חולצות לבנות לא היתה חולצה אחת בלי כתמים. בשבילי זה מראה על תיפקוד". ד"ר בלן שב והדגיש את החשיבות שהוא רואה לכך שהנאשם הגיע אליו כשהוא "לבוש אלגנטי עם כתמים". או אז הטיחה בו התובעת כי בתכנית רדיו של הנאשם (שבהקלטתה ניתן לצפות בסירטון שפורסם ברבים ביוטיוב), מראהו החצוני נראה אחרת.

בדיון שנערך לאחר מכן שוב העלה הסנגור טרוניות בעיניין היתנהלות בית החולים אברבנאל אך ב"כ המאשימה, מצידה, מתחה ביקורת על היתנהלות הנאשם, אשר התייצב בשעת לילה מאוחרת לפני רופא תורן בחדר מיון פסיכיאטרי, לבדיקה ראשונית לעניין מעצר – וכל זאת בנגוד להחלטת בית המשפט אשר הורתה על הכנת חוות דעת פסיכיאטרית תוך 60 יום, לאחר שיועברו לפסיכיאטר המחוזי חומרים רלוונטיים על ידי ב"כ הצדדים (ר' בפרוטוקול, עמ' 240, שורה 19 ואילך וכן בתגובת ב"כ המאשימה בבקשה מס' 36).

...

בנסיבות אלה אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנאשם כי יש לבטל את האישום נגד הנאשם בעבירה לפי הוראות חוק מע"מ, או לזכותו מעבירות אלה.

המסקנה המתבקשת היא, אם כן, שדינו של הנאשם הוא להרשעה גם בעבירת המע"מ בה הואשם.

סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ אני מרשיע את הנאשם בכל העבירות שבהן הואשם בכתב האישום, כמפורט בפסקה 6 דלעיל.