התובעת טענה בתצהירה כי היא "זכאית לקבל את מלוא הפרישי השכר המגיעים לי מכוח תקופת עבודתי בעמותה על פי הקבוע בתקנון שירות עובדי הוראה לרבות הפרשות בגובה 7.5% לקרן הישתלמות, 6% לפנסיה...".
כן העידה התובעת בתצהירה כי "לפי ייעוץ חשבונאי ומשפטי שקבלתי מבא כוחי, עולה הרושם המוטעה והמטעה כי העמותה חישבה את השכר לפי המתכונת של התקנון, אולם, היא לא הקפידה על מלוא הזכויות המגיעות לי לפי משרתי, השכלתי, ותק שנות עבודתי והיותי רכזת ומחנכת של כיתה א'".
השאלה בדבר תחולת הוראות תקנון שירות עובדי הוראה על עובדי הנתבעת, הוכרעה זה מכבר בתשע תביעות שהדיון בהן אוחד (וזאת לאחר שבית הדין קיבל את קבלת עמדת משרד החינוך באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים) בתיקים סע"ש 5666-07-12, 5968-07-12, 5943-07-12, 5882-07-12, 5848-07-12, 5813-07-12, 5756-07-12, 5719-07-12, 34371-03-12.
הילכת בוסי עוסקת בפרשנות חוזה שבין הצדדים והסקת תנאי מכללא, ופרשנות נכונה כידוע, אינה מוגבלת רק ממועד מתן פסק הדין שקבעה ואילך;
אין בתשלום תוספות שכר שונות המשולמות למורים על פי תקנון שירות עובדי ההוראה כדי להעיד על אימוצו של כל התקנון;
השוואת תנאי שכרם של עובדי ומורי מוסד מוכר שאינו רישמי לתנאי שכרם של עובדי ומורי משרד החינוך נעשית מכוח תקנה 3(א)(6) לתקנות ובהתאם לפסק דין בוסי.
במסגרת זו נכללים עניינים רבים המופיעים בתקנון שירות עובדי הוראה, כגון: גובה השכר המשולב, תוספות אחוזיות ותוספות שונות (תוספת 2001, תוספת 2008, תוספת 2011, תוספת "תיגבור הוראה 94", תוספת "הסכם מסגרת 87", גמול חינוך כיתה, גמול רכוז מיקצוע, גמול רכוז מעבדה, גמול רכוז שכבה, גמול הישתלמות, גמול כפל תואר, תוספת חינוך מיוחד, תוספת מורה אם ועוד), הפרשות לקרן הישתלמות ולקרן פנסיה, קצובת הבראה, ביגוד, מענק יובל, החזר הוצאות טלפון והוצאות נסיעות, תוספת מעונות, שכר עבור חודשי הקיץ והפגרות;
תקנה 3(א)(6) מתייחסת להשוואת "השיעורים והכללים" לתשלום משכורות המורים.
עם זאת ובשים לב לכך שהזכות לקבלת קרן הישתלמות היא זכות הנוגעת "לתנאי שכר" שתכלית התקנה הייתה ליצור השוואה בתנאי המשכורת ותנאי העבודה בין מורים במשרד החינוך לבין מורים במוסד רישמי שאינו מוכר, כפי שעולה מהילכת בוסי והפסיקה שבאה בעקבותיה, החלטנו לפסוק לתובעת בגין תקופת עבודתה כמורה (מחודש 9/09) 7.5% משכר המינימום החודשי הממוצע בסך 4,010 ₪ לחודש, בסך 300.75 לחודש, ובסה"כ בגין 44 חודשים בסך של 13,233 ₪ (התובעת עבדה משרה מלאה ולכן חושב לפי שכר מינימום חודשי ממוצע בהתאם לחודש עבודה מלא).
...
התביעה הנגדית של הנתבעת נדחית במלואה.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.4.13 ועד התשלום בפועל:
פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות בסך 13,233 ₪.
הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.
