הטיפול בנושא קזוז עלויות ההכשרה, הנושא היחיד שנותר במחלוקת לאחר השבת הנכוי בגין הודעה מוקדמת, אינו עוסק בפרשנות של הסכם קבוצי ולא מהוה שאלה עקרונית אלא מדובר בנושא נקודתי וספציפי לאור נסיבות המקרה הנידון.
בהתאם לסעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה לידון בהליך במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי נידרש כי יתקיימו שני אלה: האחד – הצד המגיש את ההליך והמשיב להליך "יכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957" (להלן – מבחן הצדדים); השני – עילת הסיכסוך היא "בעיניין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, או הסדר קבוצי אחר, או בכל עניין הנובע מהם או בעיניין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין" (להלן – מבחן העילה).
...
נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.
לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.
בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.
סוף דבר:
מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.