מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרשנויות של חוקי הסכמים קיבוציים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע מוסיף וטוען כי גם אם לפי צו ההרחבה בענף השמירה קיימת חלוקה ברורה בין הזכאות לגמול חג לזכאות לדמי חגים, כאשר הראשון משולם למי שעבד בחג והאחרונים למי שלא עבד, עדיין זכאי התובע לדמי חגים על פי הילכת צמח בהתאם לצוו ההרחבה משנת 2000 להסכם המסגרת בין לישכת התאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות מינואר 1995, שהנו בגדר הסדר מיטיב לעניין זה ויש להחילו לפי סעיף 23 לחוק הסכמים קבוציים, התשי"ז-1957.
בית הדין איננו "מחוקק", במובן זה שאינו בא בנעלי הצדדים או במקומם בתפקידם כקובעי נורמות מחייבות ביחסי העבודה, אלא ככל שנדרשת פרשנות של "דבר חקיקה" – הוראת הסכם קבוצי כללי או צו הרחבה או שנדרשת אכיפה של נורמות חיצוניות מכוח חוק (של הכנסת) או תקנת הציבור.
...
על יסוד תשתית עובדתית זו, בית הדין סבור כי דין תביעת התובע לתשלום סך 6,068.79 ₪ בגין הגעה מוקדמת למשמרת – להידחות, שכן לגבי אזור ב' לא הוכחה דרישה של הנתבעת להתייצב רבע שעה לפני המשמרת ומעדות התובע אף עולה כי הוא לא תמיד עשה כן כפי שטען בכתב התביעה ובתצהירו, ואילו לגבי אזור א' בית הדין מקבל את טענת הנתבעת שהזמן שבין ההתייצבות לנקודת האיסוף רבע שעה לפני תחילת המשמרת לצורך הגעה בהסעה מאובטחת של הנתבעת לעמדה, לבין תחילת המשמרת, איננה "עבודה". בית הדין מחליט לדחות גם את תביעת התובע לסך 2,174.45 ₪ בגין ההישארות בעמדות לאחר תום המשמרות בשלוש העמדות "חושן", "שרה" ו-"אחים", בשל הצורך לעשות את החילוף ברכב ממוגן.
לפיכך דין תביעת התובע לדמי הבראה להידחות.
סוף דבר התביעה נדחית למעט באשר לתביעה לדמי חגים "מיוחדים", לגביה פוסק בית הדין כי הנתבעת תשלם לתובע סך 565.11 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.12.11 עד לתשלום בפועל.
התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪, וזאת בנוסף להוצאות שנפסקו בהחלטה מיום 7.6.16.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 5 לחוק הפרשנות קובע כי : " האמור בלשון יחיד- אף לשון רבים במשמע, וכן להיפך". סעיף 1 לחוק הפרשנות קובע: "חוק זה יחול לגבי כל חיקוק והוראת מינהל, אף אם ניתנו לפני תחילתו, אם אין הוראה אחרת לענין הנידון ואם אין בענין הנידון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם חוק זה ...." ובסעיף 2: "מונח שהוגדר בחיקוק - משמעו כהגדרתו, והגדרה זו תחול גם על תקנות שהותקנו לפי אותו חיקוק, וכל צורה דקדוקית הנגזרת מהמונח תתפרש לפי אותה משמעות, הכל אם אין הוראה אחרת לענין הנידון ואם אין בענין הנידון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם אותה הגדרה." בהסכמים הקבוציים ובצווי ההרחבה בענף ההובלה אין בנמצא הגדרה של הביטוי "מפעלי הובלה". משכך אנו פונים לכללי הפרשנות בחוק הפרשנות.
על כן, כאשר קבע הנתבע את מועד סיום ההעסקה ליום 1.3.16 נשללה, לכאורה, מהתובע הזכות למצות את ימי המחלה הצבורים מכוח ההוראות הקוגנטיות של חוק דמי מחלה וכן לפי ההלכה הפסוקה.
...
ובהמשך : "מצבים של חוסר בהירות יוכרעו "על רקע עקרונות ההלכה הפסוקה ושיקולי מדיניות משפטית ראויה. אלה – כפי שנרחיב מיד – מובילים למסקנה כי כאשר עסקינן ביחסים שבין עובד למעסיק (המבחן הראשון) ובעילה מתחום יחסי העבודה (המבחן השני), אשר יש לה כלי קיבול חוזי ונזיקי, אזי על מנת לשלול סמכות בית הדין לעבודה לדון בתובענה – נדרש כי העילה הנזיקית בכתב התביעה תהא ברורה, היינו על התובע להסביר במפורש כי עילת תביעתו נזיקית". בפתיח של כתב תביעתו שכנגד ציין הנתבע כי "כתב תביעה שכנגד זה מוגש בעילה על-פי פקודת הנזיקין". בסעיף 1.3 לכתב התביעה מפרט הנתבע את עילות התביעה עצמן: הפרת חוזה עבודה, הפרת משמעת חמורה וגרם נזק במזיד.
בנסיבות המקרה דנן, אף אם היה התובע מסכים בכתב לקיזוז כנגד נזקים שגרם לנתבע אין אנו סבורים כי על בית דין זה להיעתר לקיזוז מעין זה, וכי למה? הרי הנתבע לא הוכיח כי התובע הפר הוראה, מפורשת או משתמעת, שניתנה על ידיו וכי הפרה זו הייתה הסיבה לקרות הנזק.
לסיכום על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך 8,000 ₪ חלף דמי הודעה מוקדמת.

בהליך קופת גמל (ק"ג) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עמדתה של המדינה בדבר הפרשנות של הוראות ההסכם הקבוצי מיום 3/3/99 באה לידי ביטוי בהנחיות החשב הכללי אשר יובאו להלן: חוזר חשכ"ל בחוזר החשב הכללי 13.7.8, פורטו הוראות הנוגעות לשיחרור כספי פצויי הפיטורים לזכות העובד, תוך שצויין בראשיתו, כי מדובר בכללים לוויתור מצד המדינה על כספי פיצוי הפיטורים, שכן מדובר במקרים בהם עובד אינו זכאי לפצויי פיטורים על פי החוק.
...
טענה זו של התובעת אין בידי לקבל.
צו ההרחבה הכללי אנו סבורים כי הוראות צו ההרחבה הכללי להסדרת פנסיה מקיפה במשק אינן חלות על ענינה של התובעת.
כללו של דבר אנו סבורים כי לא נפל פגם בכך שהמדינה נמנעה מליתן הסכמתה לשחרור הכספים אשר נצברו בחסכון הפנסיוני של התובעת על חשבון "פיצויי פיטורים". משנדחתה התביעה התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 5,000 ₪ ולנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם לפסיקה (עס"ק 23/10 אקשרטיין תעשיות בע"מ נ' כח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי, 24.3.10) הכלל הראשון והמרכזי בקביעת יחידת מקוח הוא "כלל ההסכמה". פרשנותו הראויה של חוק הסכמים קבוציים צריכה להקנות לצדדים ליחסי העבודה את הבכורה בקביעת יחידת המיקוח בהסכמה, ובית הדין לעבודה יימנע וימעט מלהתערב בהסכמה זו. ההסתדרות הכללית מנסה למחוק את ההסכמה הקיימת בין הצדדים ליחסי העבודה הקבוציים (ההסתדרות הלאומית והמעסיק) לעניין הגדרת יחידת המיקוח המפעלית.
...
לעניין טענת המבקשת ליחידת מיקוח פלוראלית, לגישת ההסתדרות הלאומית, דין פרשנותה להידחות.
נאמר שם: "המסקנה העולה מהראיות שנשמעו היא כי עובדי "הוט מובייל" עוסקים בשיווק ותחזוקה של מוצר שהוא שונה מזה שבו עוסקים יתר עובדי הקבוצה: שירותי טלפון סלולארי.
על כך יש להביא בחשבון את ה"שגיאה" בעדותה של גב' דואק (שאין אנו סבורים שאכן מדובר בשגיאה), שלפיה הכוונה של ההסתדרות לאומית הייתה לנהל מו"מ נפרד לגבי עובדי מודיעין אזרחי בלדרות כדי לכרות הסכם קיבוצי נפרד.
מסקנות אנו סבורים שרוב המאפיינים, כפי שנקבעו בפסיקה ובהתאם לראיות שנשמעו בהליך, מביאים אותנו למסקנה כי יש להכיר בחברת מודיעין אזרחי בלדרות כיחידת מיקוח נפרדת ולכן, להכיר בהסתדרות הכללית כארגון עובדים יציג בה. בהתאם לכך, הבקשה מתקבלת.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטיפול בנושא קזוז עלויות ההכשרה, הנושא היחיד שנותר במחלוקת לאחר השבת הנכוי בגין הודעה מוקדמת, אינו עוסק בפרשנות של הסכם קבוצי ולא מהוה שאלה עקרונית אלא מדובר בנושא נקודתי וספציפי לאור נסיבות המקרה הנידון.
בהתאם לסעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה לידון בהליך במסגרת בקשת צד בסכסוך קבוצי נידרש כי יתקיימו שני אלה: האחד – הצד המגיש את ההליך והמשיב להליך "יכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957" (להלן – מבחן הצדדים); השני – עילת הסיכסוך היא "בעיניין קיומו, תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קבוצי, או הסדר קבוצי אחר, או בכל עניין הנובע מהם או בעיניין תחולתו, פרושו, ביצועו או הפרתו של כל דין" (להלן – מבחן העילה).
...
נקדים ונאמר כי אין בידינו לקבל את טענתו הגורפת של ארגון המורים שלפיה די בהיותו ארגון עובדים על מנת שדלתות בית הדין תהיינה פתוחות בפניו להגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי "לכל הפחות בסוגיות הנוגעות לתנאי העסקת של חבריו – עובדים פעילים או גמלאים". מקובלת עלינו טענת המדינה והסתדרות המורים כי ככלל, בעל דברו של המעסיק במימד הקיבוצי הוא ארגון העובדים היציג במקום העבודה (להצעה לגישה שונה ראו עידו עשת, "מודל הייצוג במשפט העבודה הקיבוצי – מגמות חדשות, משפטים מו (יולי 2017) 397). על כן, העובדה שעל פי סעיף 24(א)(2) רישא לחוק די בכשירות לחתום על הסכם קיבוצי מיוחד, והעובדה כי עילת בקשת הצד היא בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24(א)(2) לחוק, אין משמעותה כי כל ארגון עובדים רשאי להגיש בקשת צד בסכסוך קיבוצי כנגד כל מעסיק בכל עניין שהוא הנוגע לחבריו או למקום העבודה עת הוא אינו הארגון היציג במקום העבודה.
לסיכום – בעובדה לבדה שההסתדרות הכללית אינה הארגון היציג במקום העבודה אין בה כשלעצמה כדי למנוע ממנה מהגשת בקשת צד בסכסוך קיבוצי.
בכל מקרה, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת הצד, נדחית.
סוף דבר: מהנימוקים שפורטו לעיל, הננו מורים על עיכוב ההליכים בבקשת הצד עד למיצוי הבירור והטיפול בעניין הנדון על ידי ההסתדרות הלאומית, היא הארגון היציג במודיעין אזרחי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו