מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פרק הזמן שניתן לתבוע לגביית שיק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

ולא עוד אלא שהשיקים ניתנו בפרק זמן של חודש ימים בלבד.
(ב) " משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד השטר רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקבל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן". זכותו של התובע לגבות את השיק מהנתבעת מתבססת איפוא על הערך שניתן לנתבעת בעבור השיק בשילוב עם הוראת סעיף 26.
כנשאל על התאמת סכום השיקים שבידיו לסך של 60,000 ₪ השבי כי : "מתוך הצ'קים האלה בתיק הזה על איזה צ'קים אתה תובע היום?
...
סוף דבר: סוף דבר הוא שהתביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום החוב שבתיק הוצאה לפועל.
כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

הסעיף, אשר מתייחס לשיקים מושא תביעת ארליך (היא התביעה שהתנהלה בבית משפט השלום ברמלה), קובע כי שיקים אלה יועברו מידי המשיבה לבא כוחה אשר יגישם "מידית" ללישכת ההוצאה לפועל במטרה לגבות מה שניתן לגבות מהם.
כיוון שנקבע כי המחצית השניה של הסכום המופחת תשולם תוך 18 חודשים מיום מתן פסק הדין, כלומר עד לתאריך 9.7.20, מתחייב כי השיקים יוגשו לבצוע תוך התקופה האמורה בפרק זמן שיאפשר ביצוע גבייה כאמור.
...
בסעיף 4.11 להסכם נקבע: "לאחר תשלום מלוא הסכום המופחת, תמחה החברה לנתבעים את מלוא הנשייה הנותרת ואת מעמד הזוכה בתיקי ההוצל"פ בקשר עם השיקים מושא תביעת ארליך (לרבות הבעלות בשיקים, ככל שניתן) ובכך תצא החברה מהתמונה והנתבעים יהיו הנושים הבלעדיים, ובלבד שהנתבעים ישלמו לחברה את מלוא האגרות וההוצאות ששילמה בגין יתרת השיקים מושא תביעת ארליך שהומחו לנתבעים..." תמצית טענות המבקשים המבקשים מתייחסים בבקשה לסעיף 4.7 להסכם וטוענים כי מאז שניתן פסק הדין, בראשית חודש ינואר 2019, המשיבה לא קיימה חיובה עפ"י סעיף 4.7 להסכם ומסרבת לקיימו.
מסקנה זו מתיישבת גם עם הוראות סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע: "חיוב שלא הוסכם על מועד קיומו, יש לקיים זמן סביר לאחר כריתת החוזה, במועד שעליו הודיע הנושה לחייב זמן סביר מראש". הלכה פסוקה היא כי יש לפרש את המונח "זמן סביר" בהתאם לנסיבות החוזה הנדון ובהתאם לטיבן של ההתחייבויות הנדונות (ראו עא 3523/15 מפעלי תרנ"א מלונאות ונופש נ' רשות מקרקעי ישראל (19.3.17), ע"א 192/80 גדנסקי נ' "מוגשם" חברה למפעלי בנין בע"מ, פ"ד לו(3) 533).
סוף דבר, הוכח כי המשיבה הפרה את חיובה בהתאם לסעיף 4.7 להסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין וכי יש לכוף עליה לבצע את פסק הדין.
בענייננו, בהתחשב בכל המובא לעיל, אני מורה למשיבים לבצע את האמור בסעיף 4.7 להסכם, דהיינו להגיש את השיקים נשוא תביעת ארליך לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תוך 15 יום מיום קבלת החלטה זו. לא יעשו כן, ישא כל אחד מהמשיבים בקנס בסך של 300 ₪ שישולם עבור כל יום בו ימשיכו להפר את פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מצד אחד נטלה ההמחאות לשכירות וגם גבתה אותן – מלבד המחאה אחת שבוטלה על ידי התובעת (שכירות יוני 17 אליה אתייחס בהמשך).
עוד אני קובעת , כי הנתבעת 1 עת ידעה שהבעלים תובעת את פינוי המושכר על ידי התובעת , נהגה בחוסר תום לב עת הגישה את המחאת דמי השכירות לחודש יוני 2017 הן לפירעון והן לבצוע להוצאה לפועל לאחר מכן , שהרי בהחלט ידעה על תביעת הפינוי שהוגשה ב27.4.2017 על ידי הבעלים .
תביעת נזק זו באה לטעמי גם בגדר התביעה לפיצויים בגין היתנהלות הנתבעת 1 בחוסר תום לב כלפי התובעת , הן במהלך המשא ומתן בכריתת החוזה והן לאחר כריתת החוזה ועד לכניסת התובעת לנכס – פרק זמן במהלכו ידעה גם ידעה כי הבעלים מסרבת ליתן הסכמתה לכניסת שוכר המשנה – התובעת , אלא שנמנעה מלהודיע זאת לה תוך היתעלמות בוטה מנזקיה האפשריים .אני מעריכה נזק כללי זה לתובעת בסכום של לפחות 34,000- לסכום זה הגעתי כניגזרת ובהתבסס על סכום דמי השכירות החודשיים על פי הסכם השכירות נשוא פסק דין זה .
...
בעניין זה אינני מקבלת את גירסתו של מנהל הנתבעת 1 שלא היה אמין עלי כי "הודיע בטלפון" למנהלת התובעת על סירוב הבעלים להסכם שכירות המשנה – טענה זו לא בא זיכרה בתצהיר עדות ראשית שלו ואני רואה בה בדותה!.
עוד אני קובעת , כי הנתבעת 1 עת ידעה שהבעלים תובעת את פינוי המושכר על ידי התובעת , נהגה בחוסר תום לב עת הגישה את המחאת דמי השכירות לחודש יוני 2017 הן לפרעון והן לביצוע להוצאה לפועל לאחר מכן , שהרי בהחלט ידעה על תביעת הפינוי שהוגשה ב27.4.2017 על ידי הבעלים .
– הגם שלא הובאה ראייה כאמור לעניין שווי שעות וימי עבודה ועל דרך האומדן בלבד , ומאחר ו"ביקורי" הגובים לא נסתרו ושוכנעתי באמינות המצהירה מטעם התובעת לעניין זה אניח הפסד של אובדן שעות עבודה בסכום כולל של 3000 ש"ח .

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כאמור, בשונה מהנושה לגביו ניתנה ההכרעה אשר נידרש להגיש העירעור בתוך פרק זמן קצוב ממועד המצאת ההכרעה בתביעת החוב לידיו, היחיד והנושים האחרים נדרשים להגיש בקשה לנאמן לתיקון הטעות בתוך 30 ממועד הידיעה על ההכרעה בתביעת החוב, ואם בקשתם נדחית על ידי הנאמן עליהם להגיש העירעור בתוך 15 ימים מהמועד בו הומצאה להם הכרעתו בבקשה.
לעמדת המנהל המיוחד יש לתת משקל לכך שננקטו הליכי גבייה שונים נגד החייב לרבות הטלת צוי עיקול והוצאת מיטלטלין מביתו, וחרף זאת החייב לא העלה כל טענה ביחס לחבותו לפי השיק.
...
בכפוף לכך, יש לדחות את הערעור וזאת נוכח ההלכה בדבר צמצום בהתערבות בהכרעות בעל התפקיד בתביעות החוב, כאשר מסקנתו של המנהל המיוחד בהכרעה המתוקנת כפי שהוצגה בתגובה לערער, כי ראוי לאשר תוספת המע"מ לשכ"ט אך לא את תוספת ההוצאות, אינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור.
בסופו של דבר הערעורים אומנם נדחו, אך זאת בין היתר גם משום שהמערערת עמדה על כך שיש לקבל הבהרות והשלמות מהנושים, ורק נוכח דרישתה נבדקו הדברים וחלק מההכרעות אכן תוקנו.
סיכום הערעורים נדחים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לו"ז תשלומים בהם נשאה המשיבה בפועל – לעמדת המבקשים (נתמך גם בדפי חשבון של המבקשים) 370,000 ₪ תשלום ראשון ששולם כאמור במועדו לעת חתימת ההסכם (לדברי המבקש בחקירה, סכום של 10,000 שנימסר בשיק בזמן חתימת זכרון דברים (יש להניח שכדמי רצינות) - לא נגבה.
להלן ציטוט סעיף 12.2 להסכם כלשונו (הדגשות לא במקור): "הפרת הסעיפים היסודיים או איזה מהם אשר לא תוקנה לאחר מתן התראה בת 30 ימים מראש ובכתב אודות הפרת ההסכם ואשר בעטיה יבוטל הסכם זה, תקנה לצד המקיים זכות לקבל פיצוי מוסכם ומוערך מראש בסכום של 137,000 ₪ (כלומר שוב – 10% מן התמורה – הערה שלי, י.פ). כל זאת בנוסף ומבלי לגרוע מכל סעד ותרופה אחרים המוקנים לצדדים עפ"י הסכם זה והוראות כל דין, ובילבד שההפרה לא תוקנה בפרק זמן זה. הצדדים מסכימים ומאשרים בחתימתם על הסכם ה כי הסכום הנ"ל נקבע לאחר שהצדדים העריכו ושקלו מראש את הנזק שעלול להגרם להם כתוצאה מסתברת של הפרת ההסכם הפרה יסודית". יטען הטוען כי סע' 12.1 קובע זכות לא מסויגת לביטול לאלתר בגין הפרה יסודית.
להסרת ספק ינתן צו מניעה האוסר על הצדדים העברת הבעלות בדירה ע"ש המשיבה או השכרתה, ביטול הצוו הזמני כמות שניתן, היה ותשלם המשיבה את הסך שנקבע כתנאי לדבר, משמעו אך זכותה להכנס לדירה, להשלים השפוץ ולהתגורר בה, עד להכרעה חלוטה בתביעה העיקרית, ובהתאם לתוצאות בה. אני מורה איפוא כי היה ותשלם המשיבה למבקשים את הסך של 50,870 ₪ , עד 17.8.2023, יבוטל בהחלטה נפרדת צו המניעה מיום 2.7.2023 , ויינתן במקומו צו זמני חלופי, המונע העברת בעלות בדירה ע"ש המשיבה או השכרתה לאחר, או עשיית דיספוזיציה בה, הכל עד להכרעה חלוטה בהליך העקרי.
...
אולם זאת בתנאי ולאחר שהמשיבה תשלם בפועל למבקשים את הסך של 50870 ₪, בבחינת מינימום נדרש.
להסרת ספק ינתן צו מניעה האוסר על הצדדים העברת הבעלות בדירה ע"ש המשיבה או השכרתה, ביטול הצו הזמני כמות שניתן, היה ותשלם המשיבה את הסך שנקבע כתנאי לדבר, משמעו אך זכותה להיכנס לדירה, להשלים השיפוץ ולהתגורר בה, עד להכרעה חלוטה בתביעה העיקרית, ובהתאם לתוצאות בה. אני מורה אפוא כי היה ותשלם המשיבה למבקשים את הסך של 50,870 ₪ , עד 17.8.2023, יבוטל בהחלטה נפרדת צו המניעה מיום 2.7.2023 , ויינתן במקומו צו זמני חלופי, המונע העברת בעלות בדירה ע"ש המשיבה או השכרתה לאחר, או עשיית דיספוזיציה בה, הכל עד להכרעה חלוטה בהליך העיקרי.
להסרת ספק בדבר קיום התשלום אני מורה שיופקד בקופת בית המשפט ויועבר אז למבקשים באמצעות בא כוחם.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו