מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פרפראזה אינה מספקת להקמת חשד מבוסס

בהליך עבירות שאינן תאונות דרכים ואינן דו"חות (פ"ל) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

האם התמלא יסוד העבירה בדבר קיומו של "חשד סביר" – התביעה מבקשת לבסס קיומו של "חשד סביר" המקים סמכות לשוטר לידרוש מחשוד לתת דגימת שתן על מידע מודיעיני שהיתקבל במישטרה ולפיו נוהג הנאשם בפסילה וכשהוא תחת השפעת סמים.
השוטרים הסבירו כי פעלו בשטח מכוחה של ידיעה מודיעינית: בדוח הפעולה שערך השוטר אלי מטלוב (ת/5) בו מצוין: "בפעילות על פי מידע על נהג העונה לשם: אברזל מוטי...אשר נוהג-רוכב על קטנוע שמספרו...בפסילה ותחת השפעת סמים..." וכן דוח הפעולה של השוטר עוזי אברהם (ת/8) בו צוין: "עפ"י מידע כנגד נהג פסול ביודעין שעונה לשם מוטי אברזל..." ובהמשך דוח הפעולה נרשם: "חשד לנהיגה תחת השפעת סמים ואני מבקש ממך לתת דגימת שתן לגילוי סמים בעקבות חשד שקיים אצלי ואיני יכול לפרטו..." תעודת החיסיון חומר הראיות האמור יחד עם תעודת החיסיון אינו מותיר מקום לספק כי לרשות ההגנה עמד המידע החסוי שעמד בבסיס תעודת החיסיון, ולפיו הנאשם נוהג בפסילה ותחת השפעת סמים, ומכוחו הוקם "חשד סביר" כנדרש בחוק.
טענת הסניגור כי אין די בקיומה של תעודת החיסיון וכי לא הוצגה פרפרזה ממנה ניתן ללמוד מה החשד הסביר המיוחס לנאשם המצדיק דרישה למתן דגימת שתן אף היא אינה יכולה להיתקבל.
...
בנסיבות אלו, נדחית טענת הסנגור ויש לקבוע קיומו של חשד סביר לנהיגה בפסילה ותחת השפעת סמים, מכוחו יש למצוא את דרישת השוטרים מן הנאשם לתת דגימת שתן -חוקית.
לסיכום: מן המקובץ עולה כי הנאשם נהג רכב עליו לא היה לו רישיון לנהיגה, כאשר היה פסול מלנהוג על כל סוגי הרכב, וזאת כשהוא נוהג ללא ביטוח, לא ציית להוראת שוטר, תוך שהוא שיכור (סמים), מכוח סירובו לביצוע בדיקת סם כנדרש.
לפיכך, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בגדריו של הליך זה, הוצג לבית המשפט דוח פרפרזה קצר שממנו עולה כי היתקבל מידע מודיעיני בדבר החזקת סמים על ידי הנאשם.
עוד נטען, כי אף אם יש לראות במידע המודיעיני ככזה המבסס חשד סביר, המאשימה לא סיפקה הסבר מדוע לא הוצא צו חפוש שפוטי, תחת הגעתם של השוטרים לביתו של הנאשם.
הודגש כי "בהקשר זה ניתן להצביע על נסיבות שרק בהצטרפן למכלול יקימו עילת חפוש ועל נסיבות שבכל אחת מהן יש די כדי להקים חשד סביר. כך, בין היתר, ניתן להצביע על היתנהגותו המחשידה של האדם מושא החיפוש הפוטנציאלי, על מידע בדבר ביצוע עבירה במקום בו נמצא אותו אדם או בקירבתו, וזאת בצרוף השעה שבה הוא נמצא באותו מקום. כמו כן, חשד סביר ברמה המצדיקה עריכת חפוש ללא צו שפוטי עשוי להתגבש כאשר המישטרה מקבלת מידע אודות תאורו של אדם החשוד בבצוע עבירה מסוימת או בדבר האיזור שבו עשוי להמצא החשוד" (הילכת בן חיים, בפס' 16; הדגשות לא במקור- ש.ל.ב).
...
בנסיבות האמורות אני סבורה כי קבלת הראיות הנגזרות תגרום גם כן לפגיעה בזכותו של הנאשם להליך הוגן.
עוד אני סבורה כי קיימת זיקה מהותית בין הסמים שנתפסו במסגרת החיפוש הבלתי חוקי לבין יתר הראיות, ובפרט הודעתו של הנאשם במשטרה.
סוף דבר; לנוכח כל האמור לעיל אני סבורה כי יש להורות על פסילת תוצרי החיפוש (הסמים) וכן את יתר הראיות, בראשן הודעתו של הנאשם במשטרה.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לטענתה, הפרפרזה לא הוגשה להוכחת אמתות תוכנה, והמדינה אף לא ביקשה לבסס את יסודות העבירה שיוחסה למערער על הפרפרזה, אלא היא נועדה להראות שהיה חשד סביר לעיכובו של המערער לטעמה של ב"כ המדינה, למקרה הנידון בפנינו אין זיקה לפסק הדין שניתן בהילכת קסאי, שכן הואיל ובעניינינו לא הייתה אינדיקאציה לדווח בלתי אמין, או פער במידע בין החוליות שהרי בסך הכל היו שתי חוליות: רכז המודיעין והשוטרים המעכבים.
עוד מפנים אנו לפסק דינו של כב' השופט ר' בן-יוסף ב-עפ"ת (מחוזי ת"א) 64077-12-15 פרטוש נ' מדינת ישראל (14.1.2016) [להלן: "עניין פרטוש"]: "העניין האחר, הנו שאלת איכותו ומועדו של המידע המודיעיני. בעתירתו לגילוי ראיה של המערער ביקש הוא מבימ"ש קמא, כך בפירוש נכתב בעתירה שהוגשה לבימ"ש קמא ביום 17.2.14, להתייחס רק למועד הידיעה ובימ"ש קמא בדיונו בעתירה לגילוי ראיה בחן שאלה זו בלבד. קצין המודיעין נישאל רק לעניין זה ובימ"ש קמא קיבל תשובה מספקת ומשכך טענותיו של המערער המבוססות על עפ"ת 29882-01-15 גבאי נ' מדינת ישראל של בימ"ש המחוזי ב"ש אינן רלבאנטיות לנטען ע"י ב"כ המערער לעניין זה בסיכומיו ובערעור שבפניי.
לצורך בחינת ביסוסו של חשד סביר בעקבות אותו מידע מודיעיני, היה על המדינה להציג את מקור החשד, או פרפרזה ממנו, כדי שבית המשפט יוכל להתרשם האם מדובר במידע שהיה עליו להקים חשד סביר אצל איש המודיעין (עיינו: בעיניין הרשמן, בפיסקה 8, וכן בעיניין גבאי).
...
אולם, משבוחנים אנו את ההחלטה לקבל את תעודת החיסיון והפרפראזה (ת/38) כראיה, מסקנתנו היא שלא הייתה מניעה לעשות כן, הואיל ועל מנת לבסס חשד סביר לצורך ביצוע עיכוב, די אפילו במידע מועבר שמקורו בעדות מפי השמועה (עיינו: בהלכת קסאי, פִסקאות 21-20, וכן בעניין אוחיון, בפִסקה 7).
בית משפט קמא בחן את תעודת החיסיון ואת הפרפראזה (ת/38) בדבר הידיעה המודיעינית כנגד המערער, והגיע למסקנה, שדי במידע זה, אשר בו מצויים פרטי פרטים אודות המערער, כדי לבסס חשד סביר לעיכובו של המערער, כך שבענייננו לא הייתה המדינה חייבת להעיד את קצין המודיעין שקיבל את הידיעה המודיעינית, לצורך ההתרשמות מאותנטיות המידע המודיעיני (בדומה לקביעת כב' השופט (בדימוס) א' שֹהם בעניין הרשמן, בפִסקה 8).
נוכח כל המפורט לעיל, אנו מורים על דחייתו של הערעור.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2012 בעליון נפסק כדקלמן:

נסיבות הארוע הן לבדן אכן מקימות חשד מבוסס ביחס לטיב מעשיו של קאסם.
המשיבים גורסים מאידך, כי ההסתמכות של המפקד הצבאי על חומר מודיעיני סודי מותרת, כי אין צורך להוציא תעודת חיסיון בהקשרים אלה, כי הפרפרזות שניתנו לעותרים נרחבות יחסית וכי הם יכולים היו להיתמודד עמן כראוי לקראת עתירתם לבית משפט זה והם גם ניסו לעשות כן (אך לא הצליחו במשימתם זו).
נוכח האמור, ועל רקע המציאות המורכבת בה מצוי העותר שאינו נחשף לחומר, הרי ככל שהוא יתנגד לעיון בחומר החסוי במעמד צד אחד, יימצא בית המשפט בפני אחת משתי ברירות; אם החומר הגלוי שהונח בפניו יבסס במידה מספקת את החלטת הרשויות, אזי ניתן יהיה להניח, כי על אף חיסיונו של החומר, קמה לטובת הרשות חזקת החוקיות לפיה קיבלה את החלטתה כדין וכי החומר החסוי תומך בטיעוניה.
...
כשלעצמי אני סבורה, על רקע פסיקה רבת שנים, כי יש להבחין בין הפרקטיקה - שהייתה לנוהג - באשר לבחינת חומר חסוי בבית משפט זה, לבין ההלכה המחייבת בהעדר הסכמה לכך שהחומר יימסר לעיונו של בית המשפט במעמד צד אחד.
נוכח האמור, ועל רקע המציאות המורכבת בה מצוי העותר שאינו נחשף לחומר, הרי ככל שהוא יתנגד לעיון בחומר החסוי במעמד צד אחד, יימצא בית המשפט בפני אחת משתי ברירות; אם החומר הגלוי שהונח בפניו יבסס במידה מספקת את החלטת הרשויות, אזי ניתן יהיה להניח, כי על אף חיסיונו של החומר, קמה לטובת הרשות חזקת החוקיות לפיה קיבלה את החלטתה כדין וכי החומר החסוי תומך בטיעוניה.
אשר על כן, ובכפוף לאמור בסעיף 1 לעיל, גם אני סבורה כי דין העתירה להדחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו