פרעות בית משפט לא תקפות בקשר לחלוקת אחריות

לנספח הביטוחים קובע כי: "ביטוח תכולת המושכר וכן כל שינוי, שיפור ותוספת למושכר שנעשו ו/או יעשו על ידי השוכרת ו/או עבורה, הכל במלוא ערך כינונם, כנגד אבדן או נזק עקב הסיכונים המקובלים בביטוח אש מורחב, לרבות אש, עשן, ברק, היתפוצצות, רעידת אדמה, פרעות, שביתות, נזק בזדון, סערה, סופה, שיטפון, ניזקי נוזלים והתבקעות, פגיעה ע"י כלי רכב, פגיעה ע"י כלי טיס ופריצה. הביטוח יכלול תנאי מפורש לפיו מוותר המבטח על זכות תיחלוף כלפי המשכירה וכל הפועלים מטעמה, לרבות במפורש חברת הניהול אם תמונה (להלן – "המשכירה") וכן כלפי השוכרים האחרים ו/או הדיירים האחרים בבניין, ובילבד שהאמור בדבר הוויתור על זכות התיחלוף לא יחול לטובת אדם שגרם לנזק בזדון.

במרוצת השנים בתי המשפט נדרשו לא אחת למערכות יחסים בין שוכרים ומשכירים לעניין חובותיהם ההדדיות של הצדדים, לרבות חובת עריכת הביטוח, והקצאת הסיכונים לעיסקאות שכירות מסוג זה. כך למשל, כאשר דן בית המשפט העליון בסוגיה המשפטית של זכות התיחלוף או הויתור עליה במערכת יחסים שבין צדדים להסכם שהקצו את חלוקת סכוני הביטוח ביניהם, בית המשפט ציין כי לויתור מושכל ומתוכנן על זכות התיחלוף יתרונות רבים, אשר אחד מהם הוא מניעת כפל ביטוח שעלולה לעורר בדיעבד, בקרות מקרה הביטוח, התדיינויות משפטיות מורכבות.

הטלת אחריות בנזיקין בגין עוולת הרשלנות המעוגנת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין, מחייבת הוכחתם של ארבעה יסודות מצטברים: קיומה של חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק; התרשלות – קרי, הפרה של חובת הזהירות שהייתה מוטלת על המזיק; קיומו של נזק; וקיומו של קשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין ההתרשלות לבין הנזק (ר' למשל  ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, לז(1) 113 (1982); ע"א 3518/16 פוגל נ' עריית טבריה (25.10.2018); ע"א 6970/15 פלוני נ' בי"ח בני ציון (29.11.2017); ע"א 3757/13 בורנשטיין נ' עריית חיפה (21.7.2016); וכיו"ב).

...

סיכום מן המקובץ עולה כי דין התביעה להידחות מחמת מניעות חוזית.

דין התביעה להידחות גם לגופה, וזאת בשל הקושי בהוכחת התרשלות מצד הנתבעות, הקושי בתיחום הנזק וכימותו והקושי בהוכחת הקשר הסיבתי בין התרשלות כלשהי לבין הנזק הנטען.

התביעה נדחית אפוא.

מבקשים 15 – 20, טוענים כי כבר בשנת 2005 נתנה להם החברה פטור מאחריות להפרת חובת הזהירות, ופטור זה היה תקף בעת קרות האירועים נשוא כתב התביעה.

עוד טוענת מבקשת 13, כי חלות בעיניינה הוראות סעיף 127 (א) לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, לפיה אחרי שסולקו חובות שהיו ידועים בעת חלוקת העיזבון אין יורש אחראי לחובות שלא סולקו אלא אם ידע עליהם בזמן החלוקה ועד כדי שווי חלקו בעיזבון.

זאת, משום שלבעל התפקיד הממונה על ידי בית המשפט ומשמש כזרוע הארוכה של בית המשפט, יש אחריות הן כלפי החברה והנושים אותם הוא מייצג ולמענם הוא פועל והן כלפי נתבעים ומעורבים פוטנציאליים לגביהם ובעניינם יש להיתחשב בתכליות דיני ההתיישנות, באשר לתקופת שמירת הראיות והודאות הכלכלית (כל עוד מרחפת "חרב" התביעה נתבעים פוטנציאלים מקצים ומקפיאים חלק ממשאביהם להגנה מפני התביעה האפשרית והאפשרות שהתביעה תיתקבל והם יצטרכו לשלם את סכום התביעה או חלקו).

היתיישנות סעיף 2 לחוק היתיישנות, קובע כי בית המשפט לא יזדקק לתובענה שהתיישנה והנתבע טען טענת היתיישנות.

מכתב התביעה עולה כי ביום 1.8.2016 אישר בית המשפט של פירוק היתקשרות בין הנאמן לבין מר יצחקי בהסכם "להמצאת ראיות, חקירה, גיבושן וניהולן של תביעות עתידיות למול גורמים קשורים וצדדים שלישיים, בינם גורמים שכיהנו במועדים שונים כבעלי עניין ושליטה, נושאי משרה ויועצים של החברה (שם, סעיף 3).

...

אכן, הכלל הוא כי בית משפט יסלק תביעה על הסף רק במקרים קיצוניים בהם ברור כי סיכויי התביעה להתקבל אפסיים, אולם נוכח כל האמור לעיל באשר לשיקולים והאינטרסים הכרוכים בבירור התביעה למעלה מ – 10 שנים לאחר קרות האירועים עליהם מבוססת התביעה, ומשנראה כי כל עילות התביעה כנטען בכתב התביעה באו לידי ביטוי במסמכים שפורסמו בציבור ו/או היו ניתנים לגילוי בשקידה ראויה על ידי הנאמן על אגרות החוב או מר יצחקי שהיה ועודנו בעל עניין, אין מנוס מסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

סוף דבר אני מקבל את כל הבקשות, ככל שמדובר בטענת ההתיישנות, ומורה על סילוק ומחיקת התביעה ביחס לכל הנתבעים שנותרו, לרבות נתבע מספר 11.

המשיב ישלם למבקש בבקשה מספר 13 (נתבע 25) את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪, וכסכום הזה למבקשים בבקשה מספר 25 (נתבעים 14 – 24), למבקשת בבקשה מספר 34 (נתבעת 12), למבקשים בבקשה מספר 39 (נתבעים 4 – 9), למבקש בבקשה מספר 46 (נתבע 13) ולמבקשים בבקשה מספר 48 (נתבעים 1 – 3).

כך ולטענתה, התובעים נהנו מטובת הנאה בדמות היתחמקות מתשלום דמי שימוש ראויים לרמ"י, כאשר התובעים העדיפו לנהל תביעה זו נגד האגודה, ועושים הכול כדי להיתחמק מלהתעמת מול רמ"י, בחוסר תום לב. לו תיתקבל התביעה שהגישו התובעים תישא האגודה וחבריה בדמי השמוש בגין שימושים שעשו התובעים 1 – 4, מקום בו התובעים לא יישאו באחריות על מעשיהם ויתעשרו על חשבון האגודה וחברי האגודה האחרים.

לא זו אף זו, בתאריך 29.12.2022 פנתה רמ"י לאגודה בגין שימושים חורגים שהתובע 1 עדיין עושה במקרקעין, וכל עוד בית המשפט לא ישים סוף להתנהלותו, ההפרות יימשכו; התובע 2 עושה שימושים חורגים למטרת מסחר ללא היתר.

גם בע"א 1773/06 אלף נ' קבוץ איילת השחר (19.12.2010) בפיסקה 51 (להלן: "עניין אלף"), עמד בית המשפט העליון על הדברים, והבהיר כי התקנון מכיל אלמנט של קשר חוזי, הנבחן באמצעות דיני החוזים.

אם הרשם הורה על עריכת בדיקה בפנקסי האגודה, הוא רשאי לחלק את הוצאות הבדיקה בין האגודה, החברים והנושים שדרשו אותה (סעיף 45).

כך, ובין השאר כתבה לרמ"י בפנייתה אליה מתאריך 14.3.2019: "21. א. ... הרי שרמ"י אינה מוסמכת לדחות את טענת החבר שאינו עושה שימוש חורג והיא אינה גורם שפוטי שיש ביכולתו לשבת בדין ולתקף החלטה הקובעת שנעשה שימוש חורג בנחלה.

...

ראשית, שכן כפי שטענו התובעים, אכן יש בטענה הרחבת חזית אסורה; ושנית דינה להידחות לגופה, שעה שכאמור, לא נערך כל בירור בדבר היקף השימושים הנטענים ושוויים, וכלל לא ברור אם היו מחוייבים בהם התובעים.

אם כן, ובסיכום הדברים, סבורני כי האגודה פעלה שלא כדין, ודין סעדי התביעה להתקבל (סעיף 29 לכתב התביעה המתוקן), במובן שהחלטות האגודה (באמצעות האסיפה הכללית והועד) לחייב את כרטסות התובעים בגין הקיזוז שביצעה רמ"י בטלות, ועל האגודה למחוק את החוב מכרטסות התובעים.

סיכום לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת.

ביום 29.12.22 הגיש האיש לבית משפט זה תביעה רכושית במסגרתה ביקש למנות אקטואר ולבצע חלוקה לא שיויונית לטובתו .

ב"כ האשה הציגה החלטות מהן עולה כי ביום 15.3.23 לא התייצב באיש לסידור גט בבד"ר וחוייב בהוצאות לטובת האשה , לאחר שנקבע כי האישור שהציג אינו תקף למוסדות משפטיים .

עוד נקבע באותו סעיף כי בית המשפט לא יבטל את הפסק כולו אם ניתן לבטלו בחלקו , להשלימו , לתקנו או להחזירו לבורר .

במסגרת שטר הבירורין , שהוא למעשה הסכם הבוררות , אישרו הצדדים כי הם מסמיכים את שלושת הבוררים לידון ולהכריע בכל הסכסוכים שיש ביניהם בענין גירושין - שלום בית ובכל סיכסוך הנובע או הקשור לענין , לרבות נושאים חדשים ככל שיעלו במהלך הבוררות .

בדיון מיום 20.6.22 הלינו הבוררים על מסמכים חסרים בנוגע לחובות , האיש הודה בכך שלא המציא כל המסמכים הנדרשים וניסה לגלגל האחריות לכך על האשה ( ע' 4 ש' 183 עד ע' 5 ש' 234 ) .

...

על כן , אני דוחה את הטענה שפסק הבוררות מנוגד לתקנת הציבור וקיימת עילה לביטול פסק דין סופי .

סיכום אשר על כן , אני דוחה את תביעת האיש לביטול פסק הבוררות מיום 5.9.22 ומקבל את תביעת האישה לאישור פסק הבוררות מיום 5.9.22 .

לאור תוצאת פסק הדין ונימוקיו , אני מחייב את האיש לשלם לאישה הוצאות משפט בסך של 5,850 ₪ .

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 39505-12-14 כהן סלק נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: לפני כב' השופטת לובנה שלאעטה חלאילה בעיניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 להלן: "הפקודה" בעיניין: אברהם כהן סלק, ת"ז 51525798 להלן: "החייב" בעיניין: הכונס הרישמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר" ובעניין: עו"ד דורון זר להלן: "הנאמן" החלטה

בטרם אפנה לעדותה של גב' סלק בבית המשפט, אביא את דבריו של ב"כ הערייה בתחילת הדיון בו סלק נחקרה, אשר מתייחסים לחלק מההפקדות בחשבונה ומשקפים את התהיות העולות: "....למשל בשנת 2019 נכנסים לחשבון של רעיית החייב 754,914 ₪ שיקים.... בשנת 2014 נכנסים לחשבון 553,592 ₪ .....בשנת 2015 למשל ניכנסו רק 1,154,601 ₪ לחשבון רעיית החייב שהיא מורה..". עפ"י עדותה של גב' סלק : " חלק מהזמן אני מודה שנתתי לחייב להתנהל בחשבון.." (עמ' 28 שו' 11).

החייב השתמש בחשבון הבנק של אישתו, והיה אחראי לחלק מהפעילות בחשבון בהקף כספי לא מבוטל, גם לאחר שניתן נגדו צו כנוס ובזמן נהולו של ההליך.

הגישה המדגישה את שקום החייב כתכלית העיקרית של הליכי חידלות פרעון, בייחוד לאחר הרפורמה שהונהגה במשרדי כונס הנכסים הרישמי ובעקבות כניסת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 לתוקף, אכן ריככה את דרישת תום הלב בכל הנוגע לאופן יצירת החובות, ואולם דרישה זו הייתה ונותרה דרישת יסוד של ההליך.

"השגת מגמות משולבות אלה, תוך איזונן הראוי, מחייב קיום תום לב מלא מצד החייב בבירור מלוא הנתונים המתייחסים הן לנכסיו והן ליכולת הישתכרותו הפוטנציאלית. זהו תום הלב הנידרש בהתנהלות החייב במהלך הליכי כנוס הנכסים בעיניינו. בלא גילוי וחשיפה מלאים של כל הנתונים הקשורים למצבו הכלכלי, לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לנושים לצורך פירעון, ולו חלקי, של חובותיו כלפיהם.

...

בעמ' 30 לפרוטוקול, שו' 7-8 היא נשאלה: "ש. בעלך מגלגל מיליונים ובסופו של דבר מאיפה הכסף, את חיית איתו 30 שנה?

אי לכך, ולאור התנגדות הנושים העיקריים להצעת החייב, אני דוחה את הבקשה לאישור תוכנית הפירעון שהוצעה.

לאור כל ההשתלשלות בתיק, אני סבורה כי על החייב לשפר את הצעתו.