בנסיבות העניין, נוכח העובדות שהובאו בכתבה, הענין הצבורי שבדבר, תפקידה של התובעת ברשות המקומית והתועלת בפירסום, והעובדה שתוכן הדברים היה מדוד, עינייני ולא אישי (קריאה לפיטורין ותמיהה על מעשים), ולא נקט בלשון קיצונית, הרי שהמדובר בהבעת דיעה החוסה תחת כנפי ההגנה הקבועה בסעיף 15(4) לחוק.
...
שוכנעתי מעדותה כי פעלה בתום לב ושלא על מנת להזיק לתובעת אלא על מנת לשמור על זכויות בעלי חיים, נושא הבוער בה ואשר לו היא מקדישה את עיתותיה שנים רבות (סעיפים 2 – 5 לתצהירה).
אחרית דבר
סיכומו של דבר, התביעה נגד הנתבעות 4 – 5 נדחית.
בהינתן כלל הנסיבות, לרבות סכומה של התביעה, התובעת תשלם לנתבעות 4 – 5 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 28,000 ₪.
