פרסום תמונת שחקן כדורגל ללא הסכמה

לטענת הנתבע, התובע שחקן חובבן, קבוצת הכדורגל איננה עמותה, ובהתאם לכך לא נחתם עם התובע הסכם עבודה ולא ניתנו לו תלושי שכר, לכן לא יכולים להתקיים יחסי עובד-מעסיק.

ההכרעה בשאלת קיום יחסי עבודה בין הצדדים נעשית על פי "מכלול הסממנים והעובדות הנותנים במצטבר את התמונה הכוללת והשלמה" (דב"ע מח/3-137 תמר הדר נ' פירסום מלניק בע"מ).

בנוסף, במסגרת מבחני המשנה יש לבחון גם את אופן הפיקוח על ביצוע העבודה, הכפיפות, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר, ביצוע העבודה באופן אישי, משך ההיתקשרות, גובה השכר ועוד (ע"ע 1466/04 תדיראן בע"מ נ' קרסנטי (מיום 15.4.07); ע"ע 568/06 שושן נ' קל שירותי נופש ותיירות בע"מ (מיום 3.1.08); ע"ע 548/08 לוי נ' מוסך עלית לוי 93 בע"מ (מיום 22.11.09); ע"ע 408/03 שמאי נ' טראוב תעשיות בע"מ (מיום 30.1.07 ); ע"ע 232/03 ליבוביץ נ' ימית שמירה אבטחה ושירותים בע"מ (מיום 7.11.04).

...

מנגד, בענייננו, שוכנענו כי התגמול ששולם לתובע לא היה בבחינת שכר אלא דמי כיס/החזר הוצאות, אשר לא עוגנו בהסכם כתוב, ואף לא הובאה ראיה כי גובהו היה קבוע וכי שולם בעקביות מדי חודש.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התובע לא עמד בנטל להוכיח כי התקיימו בינו לבין הקבוצה יחסי עובד-מעסיק, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.

לפיכך, התביעה נדחית.

במרכזה של תובענה זו עומדת הזמנה להגיש הצעות לקבלת זיכיון בלעדי, לשימוש בתמונות שחקני נבחרות ישראל, במדי הנבחרות ובסמליהן על גבי כרטיסים, מדבקות או תמונות, לצורך פירסומם באלבום או באוסף אחר, בעונות משחקי הכדורגל 2014-2017 (להלן: "ההזמנה להגשת הצעות").

ב"כ המבקשת הודיע כי הוא מוותר על חקירתו הנגדית של מר רותם קמר, מההתאחדות לכדורגל, מבלי להסכים לתוכן תצהירו.

...

סיכום מבלי לפגוע באמור לעיל, אני דוחה את הטענה כי לא ניתנה לשתי החברות הזדמנות שווה להציע את הצעותיהן.

אני קובעת, כי LDI - מסיבות הידועות לה ושלא נחשפו באופן מלא בבית המשפט - בחרה להתנהל כפי שהתנהלה ולא להגיש הצעה מפורטת ולנהל משא ומתן עם המשיבות על תנאי ההתקשרות בהסכם.

התובענה נדחית.

במסגרת אותה הודעת אבל, פורסמה גם תמונתו של ממו, שצולמה בשנת 2016, בה הניף במסגרת ארוע חגיגות אליפות, את צלחת האליפות של הפועל טירת הכרמל, לרגל זכייתה באליפות הכדורגל לעונת המשחקים 2015-2016.

אשר לבעלות, מלכתחילה, זכות יוצרים שייכת ליוצר, היינו לצלם שצילם את התמונה ולא למזמין התמונה, כל עוד לא הוכח כי סוכם אחרת בין המזמין לצלם (ראה: ע"א 68/56 רבינוביץ נ' מירילין, פ"ד יא 1224 (1957) (להלן: "עניין רבינוביץ").

באותו פסק דין היה מדובר בכתבת הספד ששודרה בטלביזיה לאחר מותו של שחקן הקולנוע רוברט מיצ'אם. במסגרתה שודרו קטעים מסרטים ישנים בהם שיחק השחקן.

...

נוכח כל האמור, דין התביעה העיקרית, כאמור להידחות, וזאת בלא צורך בדיון בטענות נוספות שהעלו הצדדים.

אשר לתביעה שכנגד, גם דינה של זו להידחות כמפורט להלן.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.

נטען כי הפגיעה בפרטיות היא כפולה – ראשית, הסרטונים כוללים "לא מעורבים" רבים ובכלל זה שוטרים, שופטי כדורגל, שחקנים ואנשי מנהלה של קבוצות הכדורגל, שהם עשרות אנשים פרטיים ואנונימיים ואינם בגדרי אנשי ציבור כפי שמנסה לציירם העותרת.

בעניינינו, רלוואנטי הסייג למסירת מידע הקבוע בסעיף 9(א)(3) לחוק חופש הקובע כי: "רשות ציבורית לא תימסור מידע שהוא אחד מאלה: ...(3)   מידע שגילויו מהוה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין;". חוק חופש המידע מפנה בעיניין זה לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע בסעיף 1 שאין לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, ואילו סעיף 2 לחוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות.

כך למשל בנסיבות מסוימות פירסום תצלומו של אדם יכול להחשב כפוגע בפרטיות, במידה והמצולם לא נתן את הסכמתו לפירסום (רע"א 6902/06 מנשה דרור צדיק נ' הוצאת עתון הארץ בע"מ ואח' (13.8.2008)); ואף מידע הנוגע לעצם שהייתו של אדם בזמן מסויים במקום מסויים יכול להוות פגיעה בפרטיותו (בג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת (נבו 01.03.2021)).

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בהקשר זה מצאתי כי נוכח חלוף הזמן מאז המקרה, אשר ארע לפני למעלה משנה וחצי (פברואר 2021); נוכח העובדה כי בגין ארוע זה כבר ניתנו פסקי דין על ידי היתאחדות הכדורגל; וכן לאור העובדה שעיקר הקטטה ארעה בשטח כר הדשא, והארוע אף זכה לסיקור תקשורתי במסגרתו אף הופצו סירטוני ותמונות מהקטטה התרחשה בכר הדשא; כמו גם בשל העובדה שדוח השיפוט בגין הארוע כבר מצוי בידי העותרת, מצאתי שבנסיבות העניין תרומת העברת מלוא הסרטונים לידי העותרת היא בעלת תרומה שולית לקידום האנטרס הצבורי הנטען.

...

כמו כן, צוין כי בקשה לקבלת ההקלטות התקבלה גם מטעם משטרת ישראל, אולם למיטב ידיעת נציגי החברה בסופו של דבר המשטרה לא הייתה מעורבת באירוע.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה, אני סבור שמדובר באזורים בהם מתקיימת ציפייה לגיטימית של המצולמים לפרטיות, אם כי ברמה מוחלשת, ולצורך הדיון יש לראות בהם כ"רשות היחיד".

סוף דבר - בהתאם לכל האמור לעיל, על המשיבות להעביר לידי העותרת את הסרטונים ממצלמות האבטחה המכונות ""מתנייעת דרום מערבית" ו-"מתנייעת צפונית" הממוקמות בפתח מנהרת השחקנים.

התוצאה הינה שהעתירה מתקבלת בחלקה ונידחת בחלקה.

במסגרת תיק האב, אליו צורף תיק הצירוף, הגיעו הצדדים להסדר, במסגרתו הוגשו כתבי אישום מתוקנים, כא/2 ו-כא/3 בהתאמה, הנאשם הודה והורשע בעובדות ובעבירות שבכתבי האישום, למעט המפורט להלן: · אישום שלישי בכתב האישום המתוקן כא/3 – אינו נוגע לנאשם וסוכם, שהנאשם לא יודה ולא יורשע בעובדות ובעבירות שבאשום זה, והמאשימה לא תבקש להוכיח את אשמתו; · אישום רביעי בכתב האישום המתוקן כא/3 – הנאשם יהיה רשאי לטעון, כי אדם אחר מסר לשילה בוקובזה את המסמכים המזויפים, והמאשימה לא תטען אחרת.

הנאשם מסר, כי היה לו דפוס היתנהלות קבוע – הוא היה מפרסם ברשתות החברתיות אודות אפשרות לקבל הלוואה, כאשר הפונים אליו היו אנשים במצב כלכלי קשה, אשר לא אושרו להם הלוואות בדרך החוקית.

הנאשם הוזמן לבדיקה לאיתור שרידי סם, אליה התייצב, אך לא מסר דגימה ולכן אין בידי שירות המבחן לקבל תמונת מצב אודות צריכת סמים על ידו.

ההגנה טענה, כי מדובר בבחור צעיר, נעדר עבר פלילי, אשר היה שחקן כדורגל מקצועי בהפועל באר שבע (לא הוצגו אסמכתות בקשר לכך), ונאלץ לפרוש עקב פציעה בברך.

...

עלויות אלה, מגולגלות, בסופו של דבר, על הציבור הנזקק לאותם שירותים.

סיכום לאחר ששמע בית המשפט את טיעוני הצדדים על פה; עיין בטיעוני התביעה בכתב; עיין בהערכת הגורמים המקצועיים; ושמע דברו האחרון של הנאשם - דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 9 חדשי מאסר בפועל.