בשנים האחרונות ניכרת מגמה של גורמי המודיעין באיראן, לנסות לגייס סוכנים בישראל, מתחומים מגוונים, ובין היתר כאלה הנגישים לאנשים בעמדות מפתח במדינה, ובהעדפה להפעלת סוכנים אלו על ידי "מפעיל קדמי" מטעמם, שאינו גורם מודיעין איראני, שהוא לרוב דובר ערבית, בעל תחום עיסוק המאפשר לו תנועה בעולם במקצוע עסקים או עיתונות, והוא זה שיוצר קשר ראשוני בכיסוי תמים, מגייס את הסוכנים, נמצא עמם בקשר, מקבל מהם מידע ומעבירו הלאה.
- סמוך לאחר מכן, לקראת הבחירות שהיו בישראל, הצטרף המשיב לרשימת תל"מ, ופירסם בעמוד הפייסבוק שלו תמונות עם בכירים בתל"מ ובכחול לבן, שביניהם בוגי יעלון ובני גנץ.
העבירות נחשפו על ידי המשיב עצמו ולא כתוצאה של חקירה סמויה של השב"כ. במאי 2021 המשיב הוזמן לחקירה בקשר לפרסומים שהעלה ברשתות החברתיות בזמן המהומות שהיתחוללו בארץ.
אכן, נסיבות מעשיו של המשיב מקימות לכאורה עבירה לפי סעיף 111 לחוק העונשין על פי החלופה הראשונה שבו, שהיא חמורה פחות משתי חלופות נוספות הקבועות בעבירה זו. ועדיין מדובר בעבירה לכאורה של מסירת ידיעה לאויב שיש לגביה עילת מעצר סטאטוטורית נוכח המסוכנות האינהרנטית הטמונה במי שנקבע שיש ראיות לכאורה כי ביצע עבירה זו.
כשמביאים בחשבון את נסיבות המעשים לכאורה והדגשים, מטעם ב"כ המשיב, המלמדים על רף חומרה נמוך, יש לזכור שהמדובר ברף חומרה יחסי לחלופות האחרות החמורות יותר שבסעיף (החלופה במדרג החומרה הנמוך ביותר בעבירה לפי סעיף 111 – רשלנות – אינה רלבאנטית למשיב).
...
עוד הפנה הסנגור לתדירות הקשר בין המשיב לח'יידר, שלא הייתה גבוהה ולכך שבסופו של דבר לא נפגש המשיב עם האיראנים, וכלל לא יכול להיפגש איתם בשל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגדו במסגרת הליך אזרחי וכי המשיב לא קיבל כל תשלום עבור מידע כלשהו.
המסקנה ממכלול הנסיבות ובשאלה האם ניתן לתת אמון במשיב תוך שחרורו בתנאים מגבילים, היא שלילית.
לאור כל האמור, מהטעמים שפורטו לעיל, אין אלא להורות, על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
