מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרסום תמונת אסיר בעיתון האם מדובר בעבירה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אזכור התובעת נעשה בגוף הכתבה וכלל את המלל הבא: "הפגישה נערכה לבקשת השרה רגב בעקבות הפירסום ב'ישראל היום' אודות ארוע הפרידה שנערך לח"כ לשעבר באסל גטאס בתאטרון יפו, שפרסומו מומן בסיועה של הקרן החדשה לישראל". בנוסף, כחלק מהכתבה, צורפה תמונה שמכבר פורסמה בחלק השני של הפירסום הראשון.
לעניין שימוש במילים אשר אינן מתאימות לתאור, אך אינן עולות כדי לשון הרע, ר' ת"א (מחוזי ת"א) 2458/98 נעמה אדלר בלו נ' רשת שוקן בע"מ (פורסם בנבו, 20.02.2006), שם נקבע כי כותרות כתבה בעתון שפירסמו את התובעת באור שלילי ('מלאך המוות' ו-'מחסלת החתולים') לא הוכרו כלשון הרע בשל אמתות הדברים; ע"א 7380/06 דרור חטר-ישי נ' מרדכי גילת (פורסם בנבו, 2.3.2011), שם נקבע שהשימוש במילה "כנופיה" בכותרת הכתבה, היא "שאלה של טעם טוב ולא שאלה של השמצה" וכי לא מדובר בלשון הרע.
לאחר שקבעתי כי התובעת תמכה בארוע שהתקיים בתאטרון ביפו, שעניינו היה העלאת מודעות ביחס לאסירים פלסטינאיים בכלא הישראלי, וכי אחד הדוברים המרכזיים בכנס היה גאטס, טרם כניסתו לכלא בשל עבירות פליליות – נחה דעתי כי אמירת הנתבעים חוסה תחת הגנת אמת שבפרסום.
...
התובעת טענה כי לא הייתה מביעה תמיכה באירוע שנערך לכבודו של גטאס, שהרי מדובר בעבריין מורשע.
" דין טענת הנתבעים כי מדובר בהבעת דעה, להידחות.
יחד עם זאת, ובהתאם לאמור, בכל הקשור לכותרות, נחה דעתי כי מדובר בפרסום מותר, וזאת לאור חופש הביטוי שיש לעורך העיתון.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל נחה דעתי לדחות את התביעה על מרכיביה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בכך גרמו לכך שתמונות משפילות שלו פורסמו באתרי אינטרנט ובעתונות הכתובה – בתפוצה רחבה מאד – דבר העולה, בין היתר, כדי פגיעה קשה בפרטיותו (למשל, ס' 9-8, 11, 15, 28, 33, 41.2-40 לכתב התביעה וההפניות לפרסומים והכתבות שצורפו שם).
כן העיד כי בדיעבד הסתבר לו שאישתו העבירה את התמונות לחברים ולבני מישפחה (ס' 12-11 לתצהיר רוטמן; עדותו ע' 34, ש' 30 – ע' 35, ש' 5; ש' 35-24 ו- 46 להודעת רוטמן בהליך המשמעתי, נספח כ"ח לכתב התביעה; תשובות רוטמן לשאלות 12-11 לשאלון, צורף לבקשת התובע מיום 25.2.16).
כן הוסיף כי "ניתן לסבור, כי ביצוע העוולה הושלם במועד שבו לשון הרע פורסמה לראשונה במנוע החיפוש, וכי העובדה שהפירסום ניצפה מאז בכל פעם שמבצעים חפוש בגוגל, אינו בגדר פירסום חדש, אלא עיון נוסף בפירסום קיים (כשם שעוולת לשון הרע בגין פירסום בספר מתגבשת במועד פירסום הספר ואינה מתחדשת כל אימת שמעיינים בו)". לצד זאת ציין כי גם האפשרות שמדובר בעוולה מתחדשת אינה בלתי סבירה וכי ניתן לטעון שכל חפוש בגוגל – הוא שהביא שם למצג הפוגע – יוצר מחדש את הפירסום.
אשר להקף המשאבים שהושקעו הצהיר כי "סה"כ במהלך כל החיפוש הישתתפו כ- 30,000 שוטרים ולוחמי מג"ב מכל רחבי הארץ, כ- 4,500 ניידות מישטרה סמויות וגלויות, כלי רכב שהושכרו לצורך תיגבור, רכב דו גלגלי, כ- 100 שעות טיסה של מסוק ומטוס, תמיכה לוגיסטית בהנעתם, הלנתם וכלכלתם של אלפי השוטרים שהשתתפו במערך החיפוש אחר האסיר [התובע]" (ס' 8 לתצהיר צור, וכן ע' 22, ש' 3-1).
...
לכך יש להוסיף שהתובע לא העלה באורח ממשי טענה על רקע האמור בסיכומיו.
דין הטענה להידחות.
התוצאה היא שחיובי הצדדים זה כלפי זה מתקזזים ואין לחייב אף צד בתשלום כלשהו כלפי הצד שכנגד.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של גורמי המודיעין באיראן, לנסות לגייס סוכנים בישראל, מתחומים מגוונים, ובין היתר כאלה הנגישים לאנשים בעמדות מפתח במדינה, ובהעדפה להפעלת סוכנים אלו על ידי "מפעיל קדמי" מטעמם, שאינו גורם מודיעין איראני, שהוא לרוב דובר ערבית, בעל תחום עיסוק המאפשר לו תנועה בעולם במקצוע עסקים או עיתונות, והוא זה שיוצר קשר ראשוני בכיסוי תמים, מגייס את הסוכנים, נמצא עמם בקשר, מקבל מהם מידע ומעבירו הלאה.
- סמוך לאחר מכן, לקראת הבחירות שהיו בישראל, הצטרף המשיב לרשימת תל"מ, ופירסם בעמוד הפייסבוק שלו תמונות עם בכירים בתל"מ ובכחול לבן, שביניהם בוגי יעלון ובני גנץ.
העבירות נחשפו על ידי המשיב עצמו ולא כתוצאה של חקירה סמויה של השב"כ. במאי 2021 המשיב הוזמן לחקירה בקשר לפרסומים שהעלה ברשתות החברתיות בזמן המהומות שהיתחוללו בארץ.
אכן, נסיבות מעשיו של המשיב מקימות לכאורה עבירה לפי סעיף 111 לחוק העונשין על פי החלופה הראשונה שבו, שהיא חמורה פחות משתי חלופות נוספות הקבועות בעבירה זו. ועדיין מדובר בעבירה לכאורה של מסירת ידיעה לאויב שיש לגביה עילת מעצר סטאטוטורית נוכח המסוכנות האינהרנטית הטמונה במי שנקבע שיש ראיות לכאורה כי ביצע עבירה זו. כשמביאים בחשבון את נסיבות המעשים לכאורה והדגשים, מטעם ב"כ המשיב, המלמדים על רף חומרה נמוך, יש לזכור שהמדובר ברף חומרה יחסי לחלופות האחרות החמורות יותר שבסעיף (החלופה במדרג החומרה הנמוך ביותר בעבירה לפי סעיף 111 – רשלנות – אינה רלבאנטית למשיב).
...
עוד הפנה הסנגור לתדירות הקשר בין המשיב לח'יידר, שלא הייתה גבוהה ולכך שבסופו של דבר לא נפגש המשיב עם האיראנים, וכלל לא יכול להיפגש איתם בשל צו עיכוב יציאה מהארץ שהוצא כנגדו במסגרת הליך אזרחי וכי המשיב לא קיבל כל תשלום עבור מידע כלשהו.
המסקנה ממכלול הנסיבות ובשאלה האם ניתן לתת אמון במשיב תוך שחרורו בתנאים מגבילים, היא שלילית.
לאור כל האמור, מהטעמים שפורטו לעיל, אין אלא להורות, על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפסיקה מבוססת היטב נקבע שוב ושוב שעל המבקש לעצור פירסום עתונאי להביא ראיות בפני בית המשפט שלמפרסם "הגנת סרק" או שאין עניין צבורי בפירסום (השוו: רע"א 10771/04 רשת תיקשורת והפקות (1992) בע"מ נ' פרופ' אטינגר (7/12/04); ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא (22/10/89); רע"א 1978/12 של פרוייקטים שקומיים בע"מ נ' ידיעות אחרונות (7.3.12) ; ת.א. (ת"א) 7357-03-12 של- פרויקטים שקומיים בע"מ נ' ידיעות אחרונות (7.3.12); ת.א. (ת"א) 5-03-16 גיל נ' ידיעות אחרונות (7.3.16) ועוד רבים אחרים).
הלכה למעשה, המבקשים לא מתמודדים כלל עם התנאים המצדיקים המנעות פירסום כתבה שכן ברי אין בידם טענה טובה בהקשר זה. טענתם היחידה הנה שבשל ההליך התלוי ועומד נגדם, יש לקבוע כבר עתה, בטרם נעשה הפירסום, שבעצם פירסום הכתבה עתידים המשיבים לעבור את עבירת הסוב-יודיצה באשר יש בכתבה כדי להשפיע על המשפט הצפוי להתנהל בעיניינם, להזיק להם במסגרת התנהלותם בהליך הפלילי המתנהל בגין הפרשה ובהליך פלילי אחר התלוי ועומד נגד המשיב-1 ואף חלילה לגרום לפגיעה בהם ובמשפחותיהם.
הוסיף היועץ המשפטי לממשלה והנחה "גם בעבר, טרם התיקון האמור, נעשה שימוש נדיר ביותר בהוראת החוק האמורה, ובודדים המקרים, שבהם החליטה התביעה להעמיד לדין בגינה. הדעת נותנת, כי עתה, משהביע המחוקק את דעתו, כי יש לצמצם את האיסור, בודאי שאין מקום להרחיב את השמוש בו". הווה אומר מלכתחילה מדובר בעבירה שהשימוש בה מועט בהנתן משקלם המשמעותי של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת.
בפניה יש פירוט המקרים עליהם מדברת הכתבה, בידי המבקשים להגיב לדברים כך שתגובתם תובא בסוף התחקיר ותוכל לאזן את התמונה המוצגת בו. בהקשר זה, יש להתייחס בקצרה לטענת המבקשים במסגרת הבקשה עליה לא חזרו בדיון, שללא הצגת מלוא תוכן הראיונות והכתבה לא ניתנה להם זכות הוגנת להגיב.
...
מקרה זה אינו עומד בכללים אלו ומשכך דינה של הבקשה להידחות לגופה.
המסקנה המתבקשת היא שלולא היה מוגש כתב אישום, הרי שלא הייתה עומדת למבקשים טענה טובה המאפשרת להם למנוע פרסומה של כתבת תחקיר הדנה בהתנהלותם, שכמותיה מפורסמות חדשות לבקרים בתכניות רבות מספור.
סוף דבר דינה של הבקשה לצו מניעה זמני עד להגשת התביעה העיקרית להידחות, באשר לא הוכחו התנאים המצדיקים מניעת פרסום מראש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

תחילה העלה הנתבע הנוסף לרשת פייסבוק פירסום שזו לשונו – "העיתונאי @nadav_eyal פירסם ב"ידיעות אחרונות", כתבת חנופה והלל לסעד עיסא יו"ר "ועד העם" בכפר קאסם שניצח לטענתו את @itamarbengvir מה שהוא 'שכח' לציין בין השאר זה שעיסא (בתפקידו בוועד העם) היה ב2020 ממארגני קבלת הפנים למחבל מכפר קאסם שהורשע בסיוע לרצח וניסיון לחטוף חיילים עבור חמאס" לאחר המלל המצוטט לעיל באה הפנייה לרשת החברתית טויטר וצילום כתבה (שבנספח לכתב התביעה מופיע באופן קטוע), כאשר המשיב טען כי לצד המלל פורסמה גם תמונה המציגה אותו כמי שנשא את האסיר המשוחרר על כתפיו בקבלת הפנים בעוד שלטענתו מעולם לא ארגן קבלת פנים לאסיר משוחרר והתמונה המופיעה בפירסום היא תמונה משפחתית של האסיר המתקבל על ידי בני משפחתו בעת שיחרורו מן המאסר.
אין המדובר בעבירה המבוצעת לשמה בעת היותו של המבצע חבר-כנסת, אלא בעבירה המתבצעת במהלך הפעילות כחלק אינטגראלי מן הפעילות הלגיטימית וכעניין נגרר או משני לה. קיום הזיקה המתחייבת בין התפקיד לבין העבירה הנמחלת עקב החסינות, או העדרה של הזיקה, מאפשרים קביעת החיץ בין עבירה אשר עליה חלה החסינות המהותית לבין זו שאינה מוגנת כאמור.
סיכום לאור כלל האמור, מדובר במקרה העונה על המבחנים הנדרשים לצורך הקביעה כי חלה על הפירסום החסינות המהותית לה זוכה המבקש כחבר הכנסת, בהיותו הפירסום למען תפקידו כפי שמונח זה פורש בפסיקה בהרחבה, וגם אם היה ספק בעיניין זה – ולא היא – היה על ספק זה לפעול לזכות הרחבת הקף החסינות שעה שעסקינן בפירסום ולא במעשה אחר.
...
בשים לב לאמור לעיל, בין אם אעשה שימוש במבחן מתחם הסיכון הטבעי או במבחן הזיקה ההגיונית או במבחן הרלוואנטיות, המסקנה המתבקשת היא כי קיימת זיקה מובהקת בין הפרסום לבין תפקידו של המבקש כחבר הכנסת, ולכל הפחות זיקה התואמת את האופן המרחיב בו הוסבר המונח "למען מילוי תפקידו" בפס"ד מיעארי כמובא לעיל, וכזכור – כאשר יש ספק ביחס לזיקה זו פועל הספק לטובת הענקת החסינות לחבר הכנסת.
לאור האמור, בשונה מן המקרה בו עסק ע"א 29466-01-15, אין בעניינו צורך בבירור עובדתי ובקיום דיון בבקשה במעמד הצדדים שכן הדברים ניכרים ועולים מתוך הפרסום על פניו ודי בהם כדי להוביל למסקנה כי יש להעניק את הגנת החסינות כחסם מקדמי טרם תחילת ניהול ההליך המשפטי לגופה של המחלוקת.
אשר על כן התביעה נגד המבקש, הנתבע 1 בהליך העיקרי, נדחית על הסף ומאחר שלא התקיים דיון והמבקש לא הגיש כתב הגנה ישא המשיב בשכ"ט ב"כ המבקש בסך 2,500 ₪ בלבד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו