מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרסום תמונות יצירות אדריכליות כפגיעה בזכויות היוצרים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

מאחר והתמונות הועברו לנתבעים על ידי בעלי הצימרים בעצמם, ומשלא נשאו כל סימן מזהה כאמור, הרי שלנתבעים ולריקונספט לא הייתה היכולת לדעת שהתמונות צולמו על ידי התובע, ולפיכך פירסומן נעשה בתום לב. כמו כן, הנתבעים ציינו, כי מיד עם היוודע להם על החשש לפגיעה בזכויות יוצרים, התמונות הוסרו מאתרי האנטרנט.
דיון והכרעה מהי יצירה מוגנת? סעיף 4 (א) לחוק מגדיר באילו יצירות יש זכות יוצרים – "זכות יוצרים תהא ביצירות אלה: יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמאטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהיא". בסעיף 1 לחוק, מוגדרת מהי יצירה אמנותית – "לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צלום ויצירת אמנות שימושית ובכלל זה (typeface)". גם בפסיקה נקבע כי צלום ניכנס תחת הגדרת יצירה שיש בה זכויות יוצרים (ראו למשל: רע"א 7774/09 אמיר וינברג נ' אליעזר ויסהוף (28.08.12), ת"א 24478/87 עוזי קרן נ' יפתח שביט, פ"מ תשנ"א (א) 139), על כן אני קובעת כי הצילומים דנא מהוים יצירות החוסות תחת החוק.
כך באים לידי ביטוי הדברים בת"א (מחוזי ירושלים) 8303/06 מחולה המרכז למחול בע"מ נ' חנן כהן (14.08.2008) – "הקביעה אם יצירה נוצרה תוך כדי עבודתו של העובד נבחנת על פי המבחן המהותי, כאשר יש לקבוע האם היצירה נוצרה לצרכי המעסיק. בין היתר, נבחן זמן יצירת היצירה – האם בזמן העבודה או בזמן החופשי, השכר בגין יצירת היצירות והגדרת תפקידו של היוצר במקום העבודה". אסקור כעת את העדויות, על מנת לאבחן האם היצירה נעשתה כחלק מעבודתו של התובע או אז הבעלות בזכות היוצרים של היצירה שייכת לאול לאב, או שהיצירה בוצעה באופן פרטי, כאדם פרטי, כי אז הבעלות בה שייכת לו. התובע נישאל אודות הנסיבות בהן צולמו התמונות (עמ' 18, שו' 29-33; עמ' 19, שו' 1-6 לפרוטוקול): "ש. תאשר לי שהתמונות שאתה טוען שיש לך זכויות יוצרים, נספח 3, צולמו לאחר שצדדי ג' חתמו עם אול לאב על הסכם פירסום?
...
סיכום לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה, מחמת העדר יריבות, הן מכיוון התובע, אשר תבע בגין פגיעה בזכות יוצרים ששייכת לחברה שבבעלותו, והן מצד הנתבעים, כאשר הפרת זכותו המוסרית של התובע נעשתה על ידי החברה שבבעלותם ולא מצאתי הצדקה לביצוע הרמת מסך בנסיבות שפורטו.
ההודעה לצד ג' נדחית.
ההודעות לצדדי ד' נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שנקבע בעיניין הסוכנות היהודית, אף אם התמונה מצויה במרשתת, אין בכך כדי לפגוע בצורך של המפרסם לבחון האם זכות היוצרים של היצירה מוגנת.
אין בעצם המצאות התמונות במרשתת, כדי להקים הגנה לנתבעת (ראו והשוו: סעיף 27א לחוק זכות יוצרים שחוקק לאחרונה; ת"א 53689-10-17 ישראל ברדוגו נ' ד. איתן/ר. להב –ריג אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ [פורסם בנבו] (16.08.20)).
...
לחילופי חילופין טענה שממילא הפרמטרים לקביעת גובה הפיצוי לפי סעיף 56(ב) לחוק זכות יוצרים- התשס"ח- 2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים") מובילים למסקנה שגובהו של הפיצוי צריך להיות סימלי בלבד, ובכל מקרה- על הצד הנמוך.
סוף דבר ביהמ"ש מחייב את הנתבעת לשלם לתובע כלהלן: הסך הכולל של 14,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיפים 4(א) ו-8(א)(2) לחוק זכות יוצרים קובעים כי זכות יוצרים תהא, בין השאר, ב"יצירה אמנותית שבעת יצירתה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה".
"יצירה אמנותית" מוגדרת בסעיף 1 לחוק כך: "לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צלום ויצירת אמנות שימושית" (ההדגשה הוספה).
יתרה מזאת, צלום מדף הפייסבוק המדובר, שהוצג לבית-המשפט, מגלה כי על התמונה, כפי שהעתיקה הנתבע וכפי שעשה בה שימוש, צוין מפורשות כיתוב, המצהיר על קיומה של זכות מוגנת ביצירה: "i.hazek ©". עם זאת, מן הטעם האחרון לא מצאתי כי נפגעה זכותו המוסרית של התובע.
אותה זכות מעוגנת בסעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים, הקובע בין השאר כי "זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". סבורני כי בכל הנוגע לשימוש בתמונה, באופן שבו שימשה, די באותו כיתוב שהוזכר כדי לקיים תנאי זה. בהיתחשב במכלול הנסיבות המתואר, לתובע ניתן קרדיט מספק.
...
אותה זכות מעוגנת בסעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים, הקובע בין השאר כי "זכות מוסרית ביחס ליצירה היא זכות היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין". סבורני כי בכל הנוגע לשימוש בתמונה, באופן שבו שימשה, די באותו כיתוב שהוזכר כדי לקיים תנאי זה. בהתחשב במכלול הנסיבות המתואר, לתובע ניתן קרדיט מספק.
אמת, מכלול השיקולים הנוגעים בדבר מוביל, בנסיבותיה של הפרשה שבפנַי, למסקנה כי ההפרה, אף שאין להתעלם ממנה, לא הייתה חמורה כל עיקר.
אני מקבל את טענת הנתבע כי התמונה הוצגה במשך פחות מחמשה ימים, לקהל מצומצם למדי של צופי הדף שלו.
הנתבע ליווה אותה בכיתוב: "מקווה שהתאמנתם כמו שצריך היום !! לילה טוב לכל החברים והחברות :)". בהתחשב בכל אלה, אני מחייב את נתבע 1 לפצות את התובע בסך כולל של 750 (שבע מאות וחמשים) ש"ח בגין ההפרה ובגין הטרחה וההוצאות שנגרמו לו בהגשתה של תובענה זו. לא ישולם הסכום במועדו הוא יישא, כמקובל, הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשתה של התובענה ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לטענתו, הנתבעת ידעה, או היה עליה לדעת, שהתובע הוא בעל זכות היוצרים בתמונות, כמי שעוסקת שנים רבות בתחום ומפרסמת פרסומים לציבור באמצעים שונים, והיה עליה לנקוט משנה זהירות כדי למנוע פגיעה בזכויות יוצרים.
הנתבעת הוסיפה, שככל וייקבע כי התמונות עונות על הגדרת יצירה מוגנת, הרי שמדובר בשימוש מותר ביצירה, בהתאם לסעיף 23 לחוק, הן מאחר ומדובר בתמונות אדריכליות והן מאחר והתמונות פורסמו על ידי המעצבת בעמוד הפייסבוק העיסקי שלה, הפתוח לכלל הציבור, והמהווה מקום צבורי.
האם הנתבעת נכנסת תחת ההגדרה של מפר תמים? סעיף 58 לחוק קובע כדלקמן: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה". הנתבעת טענה שהוצג לפניה מצג, בפירסום המעצבת, לפיו הצילומים הם שלה ופתוחים לשימוש הציבור הרחב, בייחוד כשהנתבעת עצמה לקחה חלק בפרויקט.
...
בהתאם לדין, התעלמותה מהאפשרות לקיום זכויות בצילומים, שוללת ממנה את הגנת המפר "התמים". גם אם הנתבעת סברה כי התמונות שייכות למעצבת, העובדה כי גם עמה לא ביררה בטרם פרסום הצילומים, מביא למסקנה כי הנתבעת עצמה עיניה.
משכך אני קובעת כי לא עומדת לנתבעת הגנת מפר תמים, ומשהגעתי למסקנה זו, הרי שהנתבעת חבה בפיצויים לתובע.
לאחר ששקלתי את המכלול הנ"ל, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 9,000 ₪ בגין הפרת הזכות הכלכלית וכן פיצוי בסך 1,800 ₪ בגין הפרת זכותו המוסרית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

כמו כן פירסום תמונתו מהוה הפרה לס' 35(ב) לחוק זכויות יוצרים ופגיעה בפרטיותו שכן התמונה נילקחה מדף הפייסבוק שלו.
סעיף 1 לחוק זכות יוצרים מגדיר "יצירה אמנותית" וזו לשונו: "יצירה אמנותית" – לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צלום ויצירת אמנות שימושית, ובכלל זה גופן (Typeface); (הדגשה לא במקור – מ.ג'.מ) על כן, צלום יכול להיות מושא לזכות יוצרים.
...
הנתבע ישלם לתובעים את הסכום הבאים: תובע 1 יעקב שליזנגר 21,000 ₪; תובעת 3 מיכל לאופר 13,000 ₪; תובע 5 שי לאופר 13,000 ₪ ; תובע 6 שמעון וויס 14,000 ₪.
התביעה של תובעת 1 נדחית במלואה.
בשים לב לתוצאה ביחס לתובעת 1 אני מורה על החזר הפקדון לתובעת 1-באמצעות ב"כ התובעים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו