מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרסום תמונה בעיתון ללא הסכמה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גם עניינו של פסק הדין ברע"א 6902/06 מנשה דרור צדיק נ' הוצאת עתון הארץ בע"מ ואח', סג(1) 52 (2008)‏‏ אינו דומה לענייננו, שכן שם צולם אדם חרדי אשר העמיד דוכן בסמוך לחנות בה הוצבה פירסומת חושפנית מבלי שהסכים לפירסום תוך שהצלם הפר את התחייבותו כלפי התובע לא לפרסם את תמונתו בציבור.
...
לפיכך, אני סבור כי אין מקום להשתמש בגובה הפיצוי שם כאמת מידה בתיק דנן.
סוף דבר הנתבעות ביחד ולחוד ישלמו לכל אחד מהתובעים פיצוי בסך של 16,000 ₪.
בנוסף, הנתבעות ישלמו לתובעים הוצאות משפט – אגרת בית המשפט כפי ששולמה בגובה החלק היחסי של סכום הזכייה מתוך סכום התביעה וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

במעמד הדיון שהתקיים בתביעה, דייק הנתבע 1 את טענתו לעניין זה, בציינו כי אמנם לא ביקש אישור לעשות שימוש בתמונה, אך משפנה אליו יו"ר התובעת ובקש ממנו לפרסם כתבה על הארוע, הבין הנתבע 1, כי יו"ר התובעת הסכים בכך, כי ייעשה שימוש בתמונה (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 6-10).
כמו כן, לטענת הנתבעים, בהנחה שלתובעת זכויות בתמונה, הרי שהשימוש שנעשה בתמונה, לצורך דיווח עתונאי, היה שימוש הוגן, שאינו טעון הסכמה ואינו מחייב תשלום תמורה (סעיפים 18-19 לחוק).
...
מסקנה זו יפה, לטעמי, גם במקרה הנוכחי.
סיכומו של דבר, יש לקבוע, כי הנתבעת 2 הפרה את זכויות היוצרים של התובעת בתמונה, ודין התביעה נגדה, להתקבל.
בנסיבות אלה, ומשעניינה של התביעה הוא, כאמור, בפרסום התמונה (ולא בפרסום הסיפור ברדיו), לא הוכח כי הנתבע 1 עוול, באופן אישי, כלפי התובעת, והתביעה נגדו – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בנסיבות בהן התובע מעולם לא ביקש קרדיט על תמונות שצילם, אף לא על תמונה זו ממש, שכאמור פורסמה מספר פעמים, כולל בעתון של הנתבעים, תוך מתן קרדיט לעריית עפולה כשהתובע שותק ובכך מביע הסכמתו לכך, לא קמה לתובע זכות מוסרית כי "שמו ייקרא על יצירתו", לפי סעיף 46 לחוק זכות יוצרים.
...
על שאלה זו, סבורני כי יש להשיב בשלילה.
משנמצא כי התובע לא הוכיח שהוא בעל הזכויות בתמונה וכי יש לו עילת תביעה נגד הנתבעים, הרי שהוא איננו זכאי לסעדים שנתבקשו על ידו ודין תביעתו להידחות.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נטען שמשטרת ישראל פנתה לקבל את הצילומים; וכן נטען כי עיתונות הספורט פירסמה תמונות וצילומי וידאו מהארוע בחלק שהתרחש על כר הדשא.
בעניינינו, רלוואנטי הסייג למסירת מידע הקבוע בסעיף 9(א)(3) לחוק חופש הקובע כי: "רשות ציבורית לא תימסור מידע שהוא אחד מאלה: ...(3)   מידע שגילויו מהוה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין;". חוק חופש המידע מפנה בעיניין זה לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע בסעיף 1 שאין לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, ואילו סעיף 2 לחוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות.
כך למשל בנסיבות מסוימות פירסום תצלומו של אדם יכול להחשב כפוגע בפרטיות, במידה והמצולם לא נתן את הסכמתו לפירסום (רע"א 6902/06 מנשה דרור צדיק נ' הוצאת עתון הארץ בע"מ ואח' (13.8.2008)); ואף מידע הנוגע לעצם שהייתו של אדם בזמן מסויים במקום מסויים יכול להוות פגיעה בפרטיותו (בג"ץ 6732/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת (נבו 01.03.2021)).
...
כמו כן, צוין כי בקשה לקבלת ההקלטות התקבלה גם מטעם משטרת ישראל, אולם למיטב ידיעת נציגי החברה בסופו של דבר המשטרה לא הייתה מעורבת באירוע.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה, אני סבור שמדובר באזורים בהם מתקיימת ציפייה לגיטימית של המצולמים לפרטיות, אם כי ברמה מוחלשת, ולצורך הדיון יש לראות בהם כ"רשות היחיד".
סוף דבר - בהתאם לכל האמור לעיל, על המשיבות להעביר לידי העותרת את הסרטונים ממצלמות האבטחה המכונות ""מתנייעת דרום מערבית" ו-"מתנייעת צפונית" הממוקמות בפתח מנהרת השחקנים.
התוצאה הינה שהעתירה מתקבלת בחלקה ונידחת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

מסקנה זו למעשה שומטת את הקרקע מתחת מרבית התביעה הואיל ולשיטת התובעת בתביעתה, ביחס לתמונות שהועברו בהסכמה למערכת המקומון אין לה עילה בגין הפרת זכויות יוצרים אלא רק פגיעה בזכות המוסרית, מאחר ולא ניתן לה קרדיט בפירסום.
והינה- לאחר שנבחר המועמד הנ"ל, והפך לראש מועצה, וכמו כל נבחר ציבור הוא נתון לבקורת רחבה יותר, מתוקף מעמדו, וייתכן כי שמו יוזכר גם בהקשרים ביקורתיים ולא רק חיוביים ושיווקיים, או אז כבר אסור לעשות שימוש באותם צילומים שהועברו ושהיו מותרים בפירסום? לאור האמור, סבור אני כי הנתבע לא יכול היה לדעת כי התמונות אשר הועברו אליו, או לבעלים הקודם של העתון, לצורך פירסום ושימוש מותר, היו משלב מסויים מוגבלות לשימוש, ומחוייבות קרדיט אחר, כפי שטענה התובעת.
כלומר, לטענת התובעת, במהלך הקמפיין היא מסכימה שהעיתון לא ייתן לה קרדיט, אבל לאחריו לא? אין הצדקה לאבחנה זו. מקובלת עליי טענת הנתבע בסיכומיו כי בהתנהגותה וויתרה התובעת על זכותה המוסרית לציון שמה על התמונות.
...
סוף דבר התובעת צילמה תמונות כסיוע לבן משפחה אשר התמודד לראשות המועצה, ונתנה יד חופשית, באמצעות מנהלי מסע הבחירות, לעשות שימוש בתמונות.
על כן, אני מורה על דחיית התביעה.
לאור דחיית התביעה, מתייתר הצורך לדון בהודעה לצד שלישי, ואני מורה על מחיקת ההודעה לצד שלישי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו