מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

פרסום פרטים חסויים מחיי הנישואין

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

נראה, כי פירסום המייחס לתאגיד תכונות או פעולות "אנושיות" שתאגיד אינו מסוגל לבצען – כגון רצח, בגידה, אונס או נשואי ביגמיה- לא ייחשב כ"לשון הרע"; אולם ייחוס של תכונות או פעולות אנושיות שניתן לייחס גם לתאגיד – כגון שחיתות או טפשות- עשוי להחשב כ"לשון הרע" על תאגיד ולהקנות לו עילת תביעה בגינו" בעניינינו, הנתבע בפוסטים מושא התביעה ייחס לתובעת (או לג'שוע ) תכונות של "שטנים", "חילול בהשם בישוע המשיח" (פוסט מתוך נספח 1, עמוד 12 לנספחים שצורפו לתצהיר מר מכיאל חדאד), "מכשף" (פוסט בעמוד 13 לנספח 1) "אנחנו בני האור והם בני החושך"(עמוד 40 מתוך נספח 2).
בע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין-אורבך (8.2.2012), עמד כב' הש' י' עמית על אופן ניתוח העוולה בתביעת לשון הרע בהתאם לתרשים זרימה אשר נחלק לארבעה שלבים: "בשלב הראשון נבחנת השאלה אם הביטוי מהוה לשון הרע על פי אחת מארבע החלופות בהגדרה על פי סעיף 1 לחוק, והאם מיתקיים יסוד הפירסום כמשמעותו בסעיף 2 לחוק. רק אם התשובה חיובית עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הביטוי נהנה מאחת החסינויות המוחלטות (פרסומים מותרים) הקבועות בסעיף 13 לחוק. אם ניכנס הפירסום לד' אמות אחת החסיונות – דין התביעה להדחות. אם לא כן, אנו עוברים לשלב הבא ובוחנים אם הפירסום מוגן על פי אמת המידה הקבועה בסעיף 14 לחוק על שתי רגליה – אמת בפירסום וענין צבורי. אם הפירסום אינו נהנה מהגנה זו, יש להמשיך ולבחון אם הפירסום מוגן בתום ליבו של המפרסם, בגדר אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 15 לחוק במשולב עם חזקות תום הלב בסעיף 16. היה ונתברר כי הפירסום אינו נהנה מהגנת סעיף 14 או מהגנת סעיף 15, או אז עוברים לשלב הרביעי של הסעדים" (סעיף 6 לפסק דינו) בהתאם לסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, פירסום הנו בגדר לשון הרע אם הוא עלול להביא לאחד מאלה: "(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם;
בנסיבות המיוחדות ועל רקע ההד הצבורי והתחקירים שפורסמו ועוררו עניין רב בציבור, הפירסום של הנתבע היה נידרש על מנת ליידע לגבי הנעשה בכנסייה שלדעת הנתבע נעשו בה מעשים של פגיעה בחיי אדם , הפעלת כח ואלימות וניצול של האנשים.
פירסום פרטיו המלאים מהוים לטעמי פגיעה בפרטיותו ועל כן בשלב הזה החלטתי לחסות את שמו שצויין בפסק הדין רק בראשי תיבות.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית במלואה.
התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 27,000 ₪ הסכום נפסק בגין שכ"ט עו"ד על פי התעריף המינימלי וכמצוות תקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי.
פרסום פרטיו המלאים מהווים לטעמי פגיעה בפרטיותו ועל כן בשלב הזה החלטתי לחסות את שמו שצויין בפסק הדין רק בראשי תיבות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2008 בעליון נפסק כדקלמן:

בהמשך לכל אלה, טוענים העותרים כי נפלו בעבודת ועדת המינויים פגמים מהותיים, ובהם: ניגוד עניינים, משוא פנים ושיקולים זרים; אי-היתחשבות במאפיינים הנדרשים לכהונת דיין המעוגנים בסעיף 16 לכללי הועדה, או, בגדרם של שיקולים אלה, מתן משקל-יתר למאפיינים "סובייקטיביים" של המועמד כגון חכמה, כושר ביצוע, ומזג שפוטי, על חשבון שיקולים "אובייקטיביים" כגון השכלה, הקף פרסומים, ושרות בצה"ל; עוד נטען, כי הליך המינויים היה כרוך בפגיעה בשויון ההזדמנויות של המועמדים שלא נבחרו, והתרחשה תופעה של כבילת שיקול הדעת של חברי ועדת המינויים.
(1) הוא הוסמך לרבנות (יורה יורה ידין ידין) על ידי רב מומחה או מוסד תורני שמועצת הרבנות הראשית (להלן - המועצה) מכירה בהסמכתם כמספיקה; (2) מלאו לו שלושים שנה; (3) הוא נשוי או היה נשוי; (4) אורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של דיין בישראל; (5) עמד בבחינות הנערכות מטעם המועצה, או באותן הבחינות שלא נפטר מהן - אם המועצה פטרתו ממקצתן".
עיון בפרוטוקולים החסויים מלמד עוד כי קיומם של קשרים קונקריטיים של מועמדים לאישים בעלי השפעה בעולם הרבני ובקהילה הועלה במפורש בעת דיוני הועדה, אולם בצדם, התבררו ונדונו הנתונים האישיים שלהם, המצביעים על כישוריהם של המועמדים שנבחרו.
על הועדה מוטלת אחריות לבחור לכהונת שופטים או דיינים את המועמדים הטובים ביותר; זכותו של הציבור לדעת מי המועמדים לכהן כשופטים ולהעלות טענות והסתייגויות כנגד מועמד זה או אחר; בצד אלה, נידרשת שמירה על צינעת הפרט, שהיתה מופרת בגילוי פרטים על דיוני הועדה, וכמו כן הגנה על יכולתה של הועדה לידון בחופשיות ובצורה משוחררת בכשירותם האישית והמקצועית של המועמדים השונים.
...
סיכומו של דבר: טענותיהם של העותרים ביחס לדיוני הוועדות והחלטותיהן בענין מינוי הדיינים אינן מבססות עילה להתערבות שיפוטית.
בנסיבות המקרה שלפנינו, מקובלת עלי מסקנת חברתי השופטת א' פרוקצ'יה כי העותרים לא עמדו בנטל כבד זה. בשל כך, ונוכח הטעמים הנוספים שבחוות דעתה של חברתי, סבור אף אני כי דין העתירה להדחות.
לכן, אף אני סבורה כי דין העתירה להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

מערכת יחסי החסיון בין פרטים שונים בחברה מוסדרת בחקיקה.
בספר שפורסם על-ידי אחי בעלה לשעבר, אשר היתמקד במערכת היחסים בין שני האחים, נכללו פרטים הנוגעים לחיי הנישואין שלה.
...
(גבריאל גרסיה מרקז) תוכן עניינים נושא עמוד פתח דבר 2 מיהות הצדדים ועיקרי העובדות 3 עיקרי טענות הצדדים בבית המשפט המחוזי 4 תמצית פסק הדין של בית המשפט המחוזי 6 עיקרי טענות המערער בערעור 9 עיקרי תשובת המשיבה בערעור 13 המסגרת הנורמטיבית 17 חופש הביטוי וחירות היצירה 17 היצירה האוטוביוגרפית 20 הזכות לפרטיות 23 הזכות לפרטיות – היקפה 25 ההצדקות לזכות לפרטיות 26 ההצדקה האינטרנזית 26 הצדקות אינסטרומנטאליות 27 הזכות לפרטיות ומערכות יחסים אינטימיות 31 המשפט האנגלי 33 בית הדין האירופי לזכויות אדם 39 המשפט הקונטיננטאלי 40 המשפט האמריקאי 42 סיכום ביניים – הדין הזר 44 האיזון הנורמטיבי בין הזכויות 45 מידתיות במובן הצר – מאזן של רווח והפסד 45 חופש הביטוי והזכות לפרטיות 48 מן הכלל אל הפרט – הזכות לפרטיות וחופש הביטוי 52 מידת הבדיוניות 53 עוצמת הפגיעה בפרטיות 55 הגנה על יחסי האמון הזוגיים 56 חופש הביטוי 57 חשש מפני גניזת יצירות ספרותיות 58 זכויות יוצרים ולשון הרע 60 הסכמת המשיבה 60 סוף דבר 61 פתח דבר ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 3213-09 (השופטת ג' כנפי-שטייניץ) בּגִדרו נתקבלה תביעת המשיבה למתן צו מניעה קבוע לפיו יֵאסר על המערער לפרסם ולהפיץ ספר שכתב.
היצירה מתארת את הקשיים במערכת היחסים של גיבור העלילה עם אשת נעוריו, ועם ילדיו, קשיים הפוגעים בסופו של דבר גם ביחסיו עם הגיבורה לה אין הוא יכול לפנות את עולמו.
נוכח זאת, מקבל אני את עמדת חברי כי רציונאל "גילוי האמת" אינו חל על הספר באופן מלא (פסקה 149 לחוות דעתו).
נוכח זאת, אני סבור כי היקף ההגנה שיש להעניק לספר אינו רחב שעה שמן הצד השני ניצבת זכותה של המשיבה לפרטיות במובנה המובהק ביותר, ודין האחרונה לגבור.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

נוסח זה מותר בפירסום, לאחר שהושמטו ממנו פרטים חיסויים הרקע: הנאשם הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בריבוי עבירות של החזקת פירסום תועבה ובו דמותו של קטין, לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין תשל"ז – 1977.
לדבריו, במהלך השנים שחלפו מאז מעצרו חייו השתנו.
שירות המבחן ציין כי לנאשם אין הרשעות קודמות, הוא בעל רמת אינטליגנציה גבוהה, נשוי מעל שנתיים, פנה מיוזמתו למרכז ייעודי לטפול בעברייני מין ומשתתף בטיפול ייעודי לעברייני מין זה כשנתיים.
...
לאור האמור, אין בידי לקבל את בקשת ההגנה ולבטל את הרשעת הנאשם.
לנוכח כל האמור, ובהתחשב בכך שהעונש המרבי שנקבע בצדה של העבירה הינו מאסר למשך שנה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם למעשי העבירה שביצע הנאשם נע בין מאסר קצר לבין 10 חודשי מאסר בפועל.
לנוכח האמור, אני סבור כי חרף רמת המסוכנות המינית של הנאשם והתרשמות שירות המבחן כי הוא אינו מורתע מההליך המתנהל נגדו וממשיך להיכנס למצבי סיכון, העונש המתאים לו מצוי בחלקו התחתון יחסית של מתחם העונש ההולם.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

בית המשפט מציין ומדגיש כי המדובר בחומרים חיסויים אשר אינם עתידים להתפרסם או חלילה לפגוע בצינעת הפרט של הנתבעת ו/או של לקוחותיה" ]ההדגשות כאן ולהלן שלי – א' א' ס'[.
למבקש יש זכות לקבל את כל המידע על נכסי המשיבה, בפרט ביחס לנכסי הקריירה שלה אשר נצברו במסגרת השותפות שלה עם אימה בה עבדה המשיבה מתחילת חיי הנישואין.
פרט לפסיקה בנושא, אף המחוקק נתן דעתו לעניין, במסגרת תזכיר חוק לתיקון חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח 1988- בעיניין שמירת מידע של צדדים שלישיים אותו אוספת הרשות לצורך ביצוע בדיקותיה (להלן - "תזכיר החוק"), אשר פירסמה רשות ההגבלים העיסקיים (להלן - "הרשות") ביום 21.11.2016 .
...
האם יש להיעתר לכך? מהם השיקולים הנדרשים לעניין, ומהו האיזון הראוי ביניהם? בשאלות אלה יש להכריע.
הנה כי כן, נמצאנו למדים כי קיימת חשיבות עליונה בשמירה על פרטיותם של צדדים שלישיים אשר אינם לוקחים חלק בהליך.
על כן, סבורני כי המתווה לפיו תתאפשר זכות העיון במסמכים אותם הגישה המשיבה למומחה - בכפוף לכך שמסמכים אלה, יחשפו תחילה, אך ורק לעיני בא כוח המבקש ומומחה מטעמו, מקפל בחובו את כלל האיזונים הראויים הנדרשים תוך שמירה על פרטיותם של צדדים שלישים, ומנגד הבטחת זכויותיו של המבקש להליך ראוי והוגן.
בשים לב לאיזון הראוי שיש לעשות בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לניהול הליך הוגן "בקלפים גלויים". סוף דבר לנוכח כל האמור, הבקשה מתקבלת בהתאם למתווה של "זכות עיון מוגבלת". בא כוח המבקש יגיש לבית המשפט בתוך שבעה ימים כתב התחייבות ולפיו הוא מתחייב שלא להעביר, לגלות או למסור המסמכים מושא החלטה זו לידי המבקש ולכל צד זר להליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו