מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרסום הפקעות מקרקעין בעיתון הרשמי

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2011 בעליון נפסק כדקלמן:

בצד חזרתה על טענת השהוי שעליה עמדה גם המדינה, סבורה הרכבת כי יש לדחות את העתירה על הסף גם מחמת אי ניקיון כפיים מצד העותרים, שהתבטא בכך שהם לא גילו בעתירתם את כל העובדות הדרושות לשם הכרעה בה. בין היתר טוענת הרכבת כי גירסתם העובדתית של העותרים שלפיה לא פחות מ-500 עצי זית המשמשים לפרנסתם ייכרתו כתוצאה מן ההפקעה, אינה נכונה שכן על גבי המקרקעין מצויים רק 14 עצים שיועתקו מן השטח, ואף הם נטושים, לא מעובדים ואינם משמשים לפרנסה.
סעיף 24 לחוק תיכנון ערים קובע לעניין הפקדת תוכנית מפורטת להתנגדות כי "ינהגו אותם ההליכים הקבועים בסעיף 20 לחוק". סעיף 20 לחוק זה קובע כי – "תכנית תיכנון מתארית תופקד, יחד עם ההנחיות המיוחדות הקשורות בה, על-פי החלטת הועדה המחוזית לתיכנון ועל סמך המלצת ועדת מקומית לתיכנון ערים. הודעת ההפקדה תפורסם בעתון הרישמי, ובשני עיתונים מקומיים, ותוצג למשך חודשיים, ממועד הפירסום בעתון הרישמי, במשרדי הועדה המקומית לתיכנון ערים. הודעה על דבר ההפקדה, תמסר במידת האפשר, לבעלי הקרקעות הכלולות בתוכנית". לעניין פירסום בעתון הרישמי, נקבע בצו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) מס' 2 (איזור הגדה המערבית) (מס' 161), תשכ"ח-1967, כי זה יתפרש כמדבר ב"פירסום ברבים בדרך המספיקה, לדעת מפקדת כוחות צה"ל באיזור, להביאה לידיעת הנוגעים בדבר".
...
הנה כי-כן, בהינתן הממון שהוצא עד כה, החוזים שנחתמו והזמן שהושקע בהליכי התכנון ובביצוע עבודות הלכה למעשה, מסקנתי היא כי קבלת העתירה בעת הנוכחית תביא לפגיעה קשה באינטרס הרכבת, באינטרסים של צדדים שלישיים המעורבים בפרויקט ומעל לכל אלה – באינטרס הציבורי.
אף מבלי להידרש לטענות אלה של המשיבים לגופן, סבורני כי בעובדה שלא נעשה על-ידי הרכבת ניסיון מכוון לפגוע בזכויות או להפר את הדין הבינלאומי, ובעובדה שפעולותיה בוצעו תוך התייעצות עם גורמים משפטיים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה בדבר חוקיות התוואי בהתאם לאמות המידה של הדין הבינלאומי, יש כדי ללמד על תום הלב בהתנהגות הרשויות ועל רצונן להגיע להסדר שעולה בקנה אחד עם הוראות הדין (בלי שאנו נדרשים לשאלת חוקיות ההסדר).
הצטברותם של הטעמים האמורים הביאה אותי למסקנה כי אפילו הנחתי קיומה של פגיעה בשלטון החוק בעקבות ההפקעה – סוגיה שלא ראיתי לקבוע בה מסמרות במסגרת העתירה שלפנינו – אין מדובר בפגיעה שעוצמתה גוברת באיזון הכולל, על הנזק שייגרם לאינטרסים של הרכבת, של צדדים שלישיים וכן לאינטרס הציבורי, במידה המצדיקה דיון בעתירה חרף השיהוי בהגשתה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת שבעבר היה מדובר במקרקעין בבעלות פרטית פלסטינאית, אולם בשנות השישים פורסמה בעתון הרישמי של הממלכה הירדנית – ששלטה אז בשטח – הודעה על כוונה להפקיע את המקרקעין לטובת הקמת מחנה צבאי.
...
כך בוודאי ביחס למקרקעין שלגביהם נטען לקיומה של הפקעה, אך מסקנה זו עומדת בתוקפה גם ביחס לחלקי החלקות שלא הופקעו.
אין יסוד בדין להיעתר לבקשות אלה, וממילא משיבי המדינה הסבירו את פשר השינוי בעמדתם, והסבריהם מתיישבים עם אופן השתלשלות ההליך וכתבי הטענות שהוגשו בו. סוף דבר, ובשל כל הטעמים המפורטים לעיל, לרבות מתן משקל לחלקם של כל הצדדים בהשתלשלות ההליכים, הייתי מציע לחבריי לבטל את הצו על תנאי ולדחות את העתירה, וזאת ללא צו להוצאות.
השופט נ' סולברג: אני מסכים; באין עילה להתערבותנו, דינה של העתירה להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2000 בעליון נפסק כדקלמן:

בחודש אפריל 1942 פורסמה הודעה מטעם הנציב העליון בעתון הרישמי לפיה נידרש השטח המופקע (יחד עם חלקות נוספות) לצורך הקמת שוק צבורי בשכונת מחנה יהודה, והוא "מיפעל בעל ערך צבורי" כאמור בסעיף 2 לפקודת הקרקעות (הפקעה).
...
לפיכך החלטנו ביום 10.12.98 להתיר לבעלי הדין להשלים את טיעוניהם בכתב לעניין השאלה אם לפי הוראת סעיף 26 הנ"ל יש תחולה לסעיף 195 לחוק התכנון והבניה ואף העלינו את האפשרות להרחיב את ההרכב אם נסבור שלכאורה סעיף 195 (על המחלוקת בדבר פרשנותו) חל בענייננו.
הגעתי לכלל מסקנה שטענה זו אינה מבוססת.
דעתי היא איפוא, שיש לדחות את הערעור.
המערערים ישלמו למשיבים שכר טרחת עו"ד 20,000 ש"ח. המשנה לנשיא השופט י' זמיר: אני מסכים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הודעה על ההפקעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות פורסמה בי.פ מספר 2206 ביום 19/3/76, והודעה לפי סעיף 19 לפקודה, לפיה הוענקו הקרקעות שהופקעו למדינת ישראל, פורסמה בי.פ 2956 ביום 1/9/83.
במועד הרלוואנטי, יום פירסום ההודעה ברשומות – 19/3/76 – חלה על החלקות תכנית המתאר המנדטורית RP/50/42, שפורסמה בעתון רישמי מס' 1533 מיום 14/11/46.
...
הנתבעות טענו, כי צו הירושה שניתן בתיק 551/2010 בבית הדין השרעי, הוא צו הירושה של המנוחה לוטפיה ולא של אמה עאישה וכי מסקנה זו עולה מנוסח ההחלטה של בית הדין השרעי.
עוד אני קובעת, שככל שסכום הפיצוי כפי שנקבע בפסק הדין החלקי טרם שולם, הנתבעות ישלמו סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין החלקי.
בהתחשב בתוצאה ובכך שהנתבעים הגישו את חוות הדעת מטעמם רק לאחר שהתובעים הגישו את התובענה, אני מורה כי הנתבעים ישלמו לתובעים את הוצאותיהם ושכר טרחת עורך דינם בסכום כולל של 40,000 ₪ (הסכום כולל אף את המע"מ).
בנוסף לאמור לעיל, ישלמו הנתבעים לתובעים את מחצית האגרה בה חוייבו וכן את מלוא שכר טרחת השמאי מטעמם בתוספת ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום התשלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו