מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרמטרים תכנוניים לטבלת זכויות בנייה בתכנית לבנייה רוויה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בטבלה נטען, שהתובעת זכאית לפיצויי הפקעה בעבור שטח של 563,450 מ"ר, בשונה מן השטח בגינו נתבע הפצוי במסגרת התביעה, קרי, 551,450 מ"ר. פנייתה הנוספת של התובעת לפיצוי בעין נדחתה על ידי המנהל, במכתבו של היועץ המשפטי במחוז ירושלים של המנהל.
ב"כ התובעת הדגיש, כי הפרמטרים, אשר קובעים מחיר השוק, עליהם צפויים להסכים מוכר מרצון וקונה מרצון הם אלה: האחד, זמן ביצוע העסקה, קרי: "הסביבה הכלכלית" בה בוצעו העיסקאות צריכה להיות דומה; השני, המיקום הגיאוגרפי של הנכסים; השלישי, פוטנציאל הניצול של זכויות הבנייה בנכסים יהא דומה.
בהתאם קבע את שווי קרקע למ"ר מבונה בנכס המופקע, בין 600-650 דולר לבנייה רוויה, ובסכום שבין 1100-1200 דולר לבניה למסחר.
הצעד הבא הוא בדיקת היקף הפרויקט – האם לפי תוכנית מב/4310, אשר הייתה קיימת עוד לפני ההפקעה, האם לפי התכנית המשופרת הראשונה ("תכנית מקור") או לפי הקף התכנית 5053, אשר יזמה המדינה לאחר ההפקעה? קול בחן את שלוש האפשרויות והסיק, שתכנית מקור המשופרת הראשונה מייצגת השמוש הטוב והמועיל ביותר מבחינת זכויות הבנייה בנכס ומבחינת טיב התיכנון.
...
דין טענותיה של התובעת, ככל שנסמכות על הסכם הפשרה, להדחות.
אציג להלן עדותו של השמאי לוי בנדון, בשל חשיבותה: "קודם כל צריך לזכור שאתה מראה פה מסמך משנת 1994 ואני ניסיתי על סמך כל מיני מסמכים שיש בפניי, להבין אין אתם פתרתם את הבעיה של הגישה לשכונה ובעיות אחרות שלא הייתם יכולים ליפתור אותם כי הייתה בהם בעלות של לאומים אחרים ואני הגעתי למסקנה מר גבע, שאתה כנראה רכשת עוד קרקעות בסביבה ורק לא הראית לנו את העסקאות. אני מאוד רציתי להניח את היד על העסקאות האלה אבל הם כנראה לא נרשמו בטאבו כפי שלא רשמת גם את השטח העיקרי שרכשת. אנחנו יודעים שאתה כותב לקרן הקיימת תנו לי הלוואה, כי אני עומד במשא ומתן לרכישה של קרקעות מאת תושבים מקומיים שהשלמתם התעכבה מחמת חוסר תקציב. אחרי זה בועדה לשמיעת טיעונים אתה אומר אנחנו עומדים לרכוש קרקעות. אחרי זה אתה מספר שאתה תרכוש את חלקות 1 ו-16 שזה החלקות של הערבים שבלעדיהם אי אפשר היה להקים את השכונה. אני חושב, אני לא יכול לבסס את זה, אין לי שום מסמך פרט לאינדיקציות האלה שכנראה אתה עשית כמה עסקאות בסביבה. אני חושב שאם היו לפנינו הם היו מאוד רלוונטיות לשאלת השווי ואתה לא מראה לנו אותם" (עמ' 1208, ש' 10 ואילך) ב"כ התובעת בחר להתעלם מטענותיו האמורות של השמאי לוי, ולא נדרש לגופן, חרף חשיבותן לבירור התביעה נשוא ענייננו.
לאור האמור, דין התביעה, בבחינת רוב מהומה על לא מאומה-להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

(א) אין לו לבית המשפט להביא בחשבון את העובדה שהקרקע נרכשה בכפיה; (ב) בכפוף למותנה לקמן יקובל כשוויה של הקרקע, אותו הסכום שהיה מתקבל ממכירת הקרקע אילו נמכרה בשוק ע"י המוכר מרצונו הטוב: בתנאי שבבוא בית המשפט להעריך פיצויים אלה, יעריכם לפי השווי שימצאנו כשוויה של הקרקע, הזכות או טובת ההנאה על אותו בסיס, בזמן ששר האוצר פירסם ברשומות את ההודעה על כוונתו לרכוש אותה, ובלי להביא בחשבון כל השבחה או עבודות שנעשו או ניבנו או תעשנה או שתבנינה על אותה קרקע: ובתנאי כי מקום שצבא-הגנה לישראל או כל מחלקה ממשלתית אחרת החזיקו בקרקע בתוקף זכות הקנין שהיא פחותה מבעלות מוחלטת, יעריכו את הפיצויים בלי להיתחשב בכל עליה בשוויה מחמת העבודות שניבנו על אותה קרקע ע"י צבא-ההגנה לישראל או כל מחלקה ממשלתית אחרת: ובתנאי כי בהעריך בית המשפט פיצויים אלה, חייב הוא להביא בחשבון את כל הרשימות וההערכות של השווי היסודי או של דמי החכירה שהוגשו לצורך הערכת מסים ע"י התובע או שהתובע הסכים להן; (ג) בית המשפט לא יביא בחשבון את התאמתה או הכשרתה המיוחדת של הקרקע לאיזו מטרה, אם זו מטרה שאי אפשר להשתמש בה אלא עפ"י סמכויות הנובעות מחוקים, או שאין ביקוש עליה בשוק חוץ מביקושה ע"י קונה מסויים לצרכיו המיוחדים או מביקושה לצרכי שר האוצר;(תיקון מס' 3תש"ע-2010 (ד) אם היתה הקרקע מוקדשת לתכלית אשר לפי מהותה אין ביקוש כללי או שוק לקרקע לשם אותה תכלית ואילמלא הרכישה בכפיה היתה הקרקע מוסיפה להיות מוקדשת לאותה תכלית, הרי אם יווכח בית המשפט שמתכוננים בתום-לב לסידור-מחדש במקום אחר, רשאי הוא להעריך את סכום הפיצויים על יסוד ההוצאות ההוגנות של סידור-מחדש דומה לזה במקום אחר; (ה) בבוא בית המשפט להעריך את דמי החכירה שיש לשלם בעד חכירת הקרקע, יעריך דמי חכירה אלה על בסיס כזה שיהא בסכום משום פיצויים הוגנים לבעל בעד ההפסד הממשי שהוא עלול לסבול מפאת הרכישה, או שיהא בו כדי הכנסה הוגנת לבעלים מן השווי היסודי של הקרקע שלא תעלה, בעד כל שנת חכירה, על ששה למאה מאותו שווי, כפי שהוערך בהתאם להוראות הפסקאות הקודמות, הכל לפי הסכום הקטן יותר;(תיקון מס' 3) תש"ע-2010 (ו) הפצוי שישולם בתורת דמי נזק בשל הטלת כל זכות-שימוש או כל מניעה אחרת על השמוש בכל זכות הכרוכה בבעלות, יעריכנו בית המשפט לפי שיעור ההפחתה שחלה בשווי הקרקע שהוערך לפי הפסקאות הקודמות מחמת הטלתה של אותה זכות-שימוש או אותה מניעה; (ז) מקום שעומדים לרכוש רק חלק מן הקרקע השייכת לכל אדם עפ"י פקודה זו חייב בית המשפט להביא בחשבון כל התיקרות בשווי מותר הקרקע מחמת קירבתה לכל עבודות השבחה או לכל עבודות שנעשו או הוקמו או שתעשנה או תוקמנה ע"י שר האוצר;(תיקון מס' 3) תש"ע-2010 (ח) כמו כן יביא בית המשפט בחשבון את הנזק, אם יש נזק, שניגרם לבעל מחמת נתוקה של הקרקע הנרכשת לצרכי ציבור מקרקע אחרת השייכת לאותו בעל, או מחמת כל השפעה מזיקה אחרת שתהא נגרמת לאותה קרקע אחרת בשל השמוש בסמכויות המסורות בפקודה זו".
9.5 ניתנה היתייחסות למצב הפיתוח במועד הקובע ולקיומו של בינוי (בסגנון של בניה רוויה) במרחק של כ- 1-1.4 ק"מ בקוו אוירי.
9.6 המצב התיכנוני נכון לשנת 1976 החל על החלקות וכן המגמות התכנוניות בסביבת הנכס במועד זה. 9.7 תאור הזכויות – זכות בעלות מלאה במקרקעין.
מר דרעי אבחן את המקרקעין בעניינינו מהקרקע הנדונה בפסק הדין הנ"ל בכך שהמקרקעין בעניינינו אינם כלולים בתחום תכנית ג/552, ולכן אין רלוואנטיות להשפעתה של התכנית על אפשרות הבניה לפי התכנית המנדטורית, אולם השווי הבסיסי לקרקע חקלאית שנקבע בפסק הדין הנ"ל רלוואנטי לענייננו, בכפוף להפחתת 5% בגין התאמת מיקום.
מר דרעי ערך את ניתוח נתוני ההשוואה הנ"ל בטבלה, תוך עריכת התאמות (מקדם התאמת מיקום, מקדם התאמת תקופה, מקדם גודל ומקדם מובהקות) וקבע, כי שווי דונם קרקע חקלאית הוא 13,500 ל"י/דונם (ראו: הטבלה בעמ' 19 לחוות דעתו של מר דרעי).
אשר לנתונים 2 ו- 3 - בחקירתו הנגדית הסכים מר דרעי כי למרות שהמקרקעין שבדבוריה (נתון 2) שונים בהרבה פרמטרים מהמקרקעין בעניינינו, נתון זה נותן אינדיקאציה לערך הקרקע למגורים במובהקות נמוכה, ולכן ניתן לנתון זה 5% בלבד מקדם מובהקות.
...
התוצאה לאור כל המקובץ לעיל, הנני לקבוע כדלקמן: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך 172,000 ל"י בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיף 8(א) לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, התשכ"ד – 1964, מיום 19.3.1976.
אני מחייב את הנתבעת לשפות את התובעים בגין תשלום אגרת בית משפט, הוצאות משפט וחלקם של התובעים בשכרו של המומחה מטעם בית משפט, בהתאם לקבלות נספחים ב' ו- ג' לסיכומי התובעים, וכן בגין תשלום שכרו של המומחה מטעם התובעים (בכפוף להמצאת קבלה).
אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בשיעור 15% מסכום הפיצוי, בתוספת מע"מ כחוק.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בהתאם קבעה רמ"י, כי עלויות הפיתוח של המגרשים השונים בשכונת נאות אילן, 'יועמסו' עליהם, וזאת על יסוד פרמטרים שונים, דוגמאת: שטח המיגרש, זכויות הבניה על גביו, ואופי הבינוי – בנייה רוויה או בנייה צמודת קרקע; הכול בהתאם לתיכנון שנקבע בתכנית הישנה.
המיכרז האמור – מיכרז מספר בש/96/2010 – הוגדר בכותרתו כך: "הזמנה לקבלת הצעות לתיכנון ופיתוח מגרשים למגורים לבנייה צמודת קרקע (135 יח"ד מינימום) בשכ' נאות אילן פלח 7 בבאר שבע". בנספח א' לחוברת המיכרז, הוא נספח ה"תנאים למכרז", הוצגו תחילה פרטיו העקריים של המיכרז, בטבלה קצרה: מספר גוש מספר חלקה (חלק מספר מיגרש שטח במ"ר בערך מספר יח"ד הוצאות פיתוח בש"ח (כולל מע"מ) 38268 38267 62-61 128 5010-5001 46,750 135* 30,229,036 הכוכבית שליד המספר "135", מפנה את הקורא להערה הבאה: "על המגרשים שבטבלה חלה תב"ע 136/102/02/5, המאפשרת להקים במגרשים שבנידון – 400 יח"ד בבניה רוויה. על פי סיכום עם הרשות המקומית משווק המיתחם לרה-תיכנון אשר לפיו יחויב היזם הזוכה בהכנת שינוי לתוכנית לבניית צמודי קרקע בלבד". בהמשך צוין פעם נוספת, "למען הסר ספק", כדברים האלה: "מובהר ליזם כי לא יהיה רשאי לנצל את זכויות הבניה המקוריות (400 יח"ד) על פי התב"ע הקיימת. התכנית תוכן למינימום 135 יח"ד". לצד הבהרות ברורות ומפורשות אלה, צוין כי "עבודות התשתית והפיתוח הגובלות עם המגרשים שרכש בוצעו על ידי החברה [חברת מתאר – נ' ס'] וזאת על פי התכנית הקיימת", וכי הזוכה במיכרז מתחייב לשאת בעלויות אלה, שסכומן ננקב בטבלה הנ"ל (30,229,038 ₪).
...
בנסיבות אלה, נקבע כי אין להעתר לבקשתה החלופית של רמ"י, לערוך את החישוב בעצמה.
אין בידי לקבל טענה זו. בהוראות המכרז נקבע, כי שטח המגרש הוא 46,750 מ"ר, וכי שטח זה ימסֵר לזוכה במכרז לטובת הכנת תכנית חדשה.
משכך, אין מנוס מהתערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה הסעיפים הללו מזכים את דמרי בהשבה חלקית של הוצאות הפיתוח ששילמה לרמ"י. התעשרות שלא כדין? כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי קבע, כי גם אם פרשנות הוראות סעיפים 6.7-6.6 הנ"ל אינה כפי שנקבע בפסק הדין, עדיין יש לזכות את דמרי בהשבה יחסית של הוצאות הפיתוח.
אם כן, דינם של ערעורים אלה שהגישה דמרי – להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אושרו בה כ-5,270 יחידות דיור מסוגים שונים, המחולקים בין בניה רוויה בצפיפות גבוהה בקרקע מדינה המיועדת לשיווק, בניה מרקמית, ובניה לדורות בצפיפות בינונית ונמוכה בקרקעות הפרטיות.
כן נטען כי החלטת החוקר לדחות את ההיתנגדות נובעת משיקולים לבר תיכנוניים וכי תואי הכביש לא נבחן בפרמטרים מקצועיים.
נטען כי יש להורות למשיבים 1-2 לתקן את טבלאות האיחוד והחלוקה ולכלול בהם את מי שהופקעה ממנו הקרקע ושונתה יעודה לדרך וזאת על מנת לבצע את כביש 3 לחיבור טמרה לכביש 781 ולבטל את החלטת החוקר אשר מציע כי הפצוי יינתן מכוח סעיף 197 לחוק התיכנון והבניה.
ואולם אם קבעו גורמי אכיפת דיני התיכנון והבניה כי הדבר אינו אפשרי הרי שלא חל שינוי בעקרונות היסוד של השיטה המשפטית ומי שלא טרח להסדיר את רישום המקרקעין והבניה על גבי המקרקעין אינו זכאי להתחשבות מעבר למה שנעשה במסגרת התכנית.
...
לאור המפורט לעיל ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, גם לגופו של עניין לא מצאתי כי יש בטענות העותרים כדי להצדיק התערבות בהחלטת המוסד התכנוני הבכיר ובתכנית שאושרה ופורסמה.
סיכום וסעדים: לאור כל המפורט לעיל אני סבור כי גם לגופו של עניין העותרים לא הניחו בסיס לטענתם כי נפל בהליך או בהחלטה פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט לעניינים מנהליים.
אשר על כן העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

השווי נשאר לכאורה אותו שווי, אך כל שאר הפרמטרים השתנו לחלוטין– המיקום, השטח, אחוזי הבנייה והייעוד.
כפי שנראה בהמשך, הקיפוח של אמסלם – וכתוצאה מכך של התובעים שרכשו ממנה – לא היה רק באופן ההקצאה (רק שטחים לבנייה רוויה ולמלונאות מול אפס שטח לבנייה צמודת קרקע), אלא גם בערכים של שווי המקרקעין שהוקצו לה. הנה כי כן, למרות נקודת המוצא של שוויון בערכי הזכויות הנכנסות מול ערכי הזכויות היוצאות, נתברר כי בפועל, ועל פי הערכות כל השמאים, ערכם של הזכויות היוצאות שאמסלם קיבלה היה נמוך משווי הזכויות הנכנסות.
זאת, בנגוד להוראת סעיף 122(2) לחוק התיכנון והבניה הקובע כי: "שוויו של המיגרש שיוקצב כאמור ביחס לשוויים של סך כל המגרשים החדשים שנוצרו על ידי החלוקה, יהיה, ככל האפשר, כשוויו של המיגרש הקודם של מקבל ההקצאה ביחס לשוויים של סך כל המגרשים הקודמים". הוועדה המקומית היא שאחראית איפוא לתסבוכת שיצרה טבלת ההקצאות המעוותת במסגרת התוכניות המפורטות לאיחוד ולחלוקה.
בנקודה זו, העלתה הוועדה המקומית את הטענה כי הדרך לתבוע פיצוי חסומה בפני התובעים-ובפני אמסלם שהגישה כנגדה הודעת צד שלישי-נוכח הוראת סעיף 197 לחוק התיכנון והבנייה: "א) נפגעו על ידי תכנית, שלא בדרך הפקעה, מקרקעין הנמצאים בתחום התכנית או גובלים עמה, מי שביום תחילתה של התכנית היה בעל המקרקעין או בעל זכות בהם זכאי לפיצויים מהועדה המקומית, בכפוף לאמור בסעיף 200". ב) תביעה לפיצויים תוגש למשרדי הוועדה המקומית תוך שלוש שנים מיום תחילת תקפה של התכנית" המועד להגשת תביעה לפי סעיף 197 לחוק חלף עבר זה מכבר (סעיף 197(ב) קבע בשעתו מועד של שנה, ובתיקון 43 הוארך המועד לתקופה של שלוש שנים).
...
בנוסף, אני מחייב את אמסלם, עו"ד אליעזר והועדה המקומית, לשאת בהחזר מחצית האגרה של התובעים בת.א. 248/95 וב–10% (עשרה אחוז) מהאגרה ששולמה על ידי התובעים בת.א. 531/96 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה.
אני מחייב את סבן לשאת בשכ"ט כהנקא בסך של 15,000 ₪ בצירוף מ.ע.מ, וכן בהחזר אגרת צד שלישי ששולמה על ידי כהנקא בשעתו בסך 15,745 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום.
אני מחייב את חובל לשאת בשכ"ט דרהם בסך של 20,000 ₪ בצירוף מ.ע.מ. אני מחייב את בן הרוש לשאת בשכ"ט גרי (שלא הייתה מיוצגת) בסך של 10,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו