על נציגי הדיילים ואל-על לעמוד עתה בקשר ביניהם, במטרה לעבד את העקרון לנוהל שניתן יהיה ליישמו בחיי היומיום; כך בנושא הכשרת הדייל לחייו החדשים, כך בנושא אפשרות פרישה מוקדמת בהסכמה וכו'.
...
אולם נוכח המסקנה שאליה הגעתי פטורה אני מלהכריע בשאלה אם קביעת גיל פרישה כפויה שונה לדיילי האוויר ולדיילי הקרקע או קביעת גיל פרישה שונה בין שתי קבוצות עובדים אחרות אצל אותו מעביד הינה הפליה מחמת גיל, שכן הגעתי למסקנה כי עצם קביעת גיל שישים כגיל פרישה כפויה לדיילי האוויר, בלא קשר לגיל הפרישה של דיילי הקרקע, מפלה את דיילי האוויר שהגיעו לגיל זה מחמת גילם.
על רקע בחינה כזו של העובדות והטענות הגעתי למסקנה כי דיילי האוויר שאולצו לפרוש בגיל צעיר מהמקובל הופלו הפליה מחמת גיל, כמשמעותה בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
המסקנה היא, כי על-פי הנורמות החברתיות המקובלות כיום בישראל, קביעת גיל פרישה כפויה, שהיא בגדר הנורמה המקובלת הן בחקיקה והן בהסכמי העבודה הקיבוציים, אינה הפליה פסולה אלא הבחנה עניינית מותרת מחמת גיל.
