לדברי ב"כ המשיב, כאשר נישאל המערער אם פרק את כתפו במהלך חופשה מהצבא, הוא היתחמק והשיב "לא זוכר", ולאחר שהוצגו בפניו מסמכים המראים שפרק את כתפו עת ששחה בחופשה ביום 18.6.04, "נזכר" בארוע אך לא יכול היה לתת הסבר מדוע ארוע זה לא הופיע בתצהירו והשיב "אין לי הסבר לזה".
ב"כ המשיב העיר שבסיכומי המערער לא נמצאה כל התייחסות לסוגיית הפריקות הנוספות שארעו ללא קשר לשירותו הצבאי.
...
ב"כ המערער חוזר על התשתית העובדתית, כפי שפורטה בתצהיר המערער, ובהתייחסו לחוות הדעת של פרופ' ביאליק מיום 6.10.05 טען כי התביעה נדחתה "כלאחר יד" ובלא להתעמק או להתעמת עם תנאי השירות, והוסיף כי בחוות דעת זו שם לו המומחה למטרה להישען על עובדה אשר המערער לא הסתיר, כי לקה בפריקת כתף טרם גיוסו, והסיק מסקנה כוללנית ומעליבה "ללא פירוט"-למעשה כל הפריקות הנוספות היו המשך של הפריקה הראשונה".
במקרה שבפנינו, ולאחר שעיינו בכל הראיות שהוגשו ע"י הצדדים, כולל חוות הדעת הרפואיות וסיכומי הצדדים, החלטנו להכיר בקשר של החמרה בין השירות הצבאי ומצבו הרפואי של המערער, ואולם שיעור ההחמרה על חשבון השירות הצבאי יעמוד על 25% משעור נכותו של המערער, וזאת מכל הנימוקים שהועלו ע"י ב"כ המשיב.
לאור כל המפורט לעיל, אנו קובעים כי פגימתו האורתופדית של המערער בכתפו הימנית לא נגרמה בעת ועקב שירותו הצבאי, אך זו הוחמרה בשיעור של 25% על חשבון השירות הצבאי, ובשל כך אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער הוצאות ע"ס 3,000 ₪, וזאת תוך 30 ימים מהיום.