מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פריצה לאתר אינטרנט וגניבת רשימת לקוחות

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

· נזקים עקיפים כגון: אילוץ לבצוע שינויים במערכת, הפסד ימי עבודה, ירידה בהכנסות, הפסד לקוחות, הפסד מכרזים, עגמת נפש נוכח הפריצה למחשביה בחוסר תום לב והפרת חובת האמון, אשר בגינם היא זכאית לפצוי בהתאם לשיקול דעתו של בית הדין.
לא רק שרשימת הלקוחות של התובעת אינה מהוה סוד מסחרי אלא שמדובר ברשימה אשר הייתה גלויה לכלל העובדים ואשר מרביתה חשופה הייתה לעיני כל באתר האנטרנט שלה (נספח 9 לכתב ההגנה) והיוותה מידע שהוא נחלת הכלל, וכן בחיפוש פשוט באתרים המובילים ניתן לאתר את כלל הלקוחות בשוק התרגום והלקוחות הפוטנציאליים של התובעת.
בחינת חוק זכות יוצרים כמפורט לעיל התובעת טענה ש"אין ספק כי הנתבעים גנבו ותוך כדי הפרו את חוק זכויות יוצרים (כך במקור – ח"ט) הן לגבי רשימת הלקוחות, הן לגבי רשימת הספקים, הן לגבי הצעות המחיר, החשבוניות וכו'.
...
טענות הנתבעים – בין התובעת לבין הנתבע 2 והנתבעת 3 לא התקיימו יחסי עבודה ומשכך יש לדחות את התביעה נגדם, הנתבע 2 מעולם לא הועסק אצל התובעת, והנתבעת 3 אינה מהווה ישות משפטית, היות שמדובר בעוסק מורשה.
סוף דבר בהליך הראשון מתקבלת תביעת התובעת בחלקה.
על אף שבשקלול הכרעתנו יצאה התובעת, כשידה על העליונה איננו עושים צו להוצאות לטובתה, ואנו קובעים כי כל צד ישא בהוצאותיו.
למסקנה זו הגענו נוכח התנהלותה של התובעת שלא על פי סדרי הדין בשני ההליכים, לרבות אופן ומועד הצגת הראיות במפתיע שלא על פי כללי המשחק הנהוגים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בנוסף, הצהיר ליאור, כי מסיבות שאינן ברורות לו, פיתח החוקר איבה אישית כלפיו והטיח בו האשמות חסרות שחר, לפיהן כביכול הפריצה לא התרחשה, ואף הפיץ ביום 11.12.07 באתר האנטרנט של לישכת החוקרים הפרטיים הודעה לגביו, אשר במסגרתה טען, כי הוא מוכר כאחד שמבצע "עוקצים", כהגדרתו, אולם בד בבד אישר כי תכולת הדירה מוערכת על ידו ב- 400,000 ₪.
ויודגש, מתיק המישטרה עולה, כי המישטרה עודכנה על הארוע, בזמן אמת, דהיינו במהלך המרדף שניהלו ליאור וניר אחר הפורצים, אותו רכב שרדפו אחריו אותר לאחר זמן מה על ידה, ובו נימצאו פריטים מסוימים, אשר בהמשך זוהו על ידי ליאור כשייכים לו, והמשטרה אף חקרה את הארוע ונעצרו חשודים.
הגם אם יש פער בכמות הפריטים, בין אלו שמסר במישטרה כי נגנבו לו, לבין רשימת הפריטים דלעיל, אין לזקוף הדבר לחובתו, שכן אין כל מניעה שבסערת הרוחות לאחר שגילה שהייתה פריצה לדירתו, לא יכל לפרט את כל הפריטים שנגנבו ממנו, ורק לאחר שהתעשת יכל למנותם.
בעדותה טענה, כי בד"כ הם מוציאם את הפוליסה בערך כינון, אלא אם המבוטח ביקש אחרת, וכי מי שהיה אמור לסמן את הערך הוא הסוכן והלקוח, ובמידה שלא עשו זאת, הם מוציאים לפי ערך כינון ולפי התנאים בפוליסה (ראה: ישיבה מיום 30.3.16, עמ' 100).
...
מסקנה זו זוכה לחיזוק, הואיל ובחו"ד בוצעה הערכה ל- "מחשב GPS MI0168", כך שככל שהמדובר במחשב MIO שצוין בדו"ח הסוקרת, הרי שהלכה למעשה התובע קיבל פיצוי בעבור שני המחשבים.
מנגד, ב"כ הנתבעת טענה בסיכומיה, כי הנתבעת ביצעה חקירה בניסיון לבדוק את התביעה שהוגשה בפניה ונוכח הממצאים הגיעה למסקנה ראויה, כי המדובר בתביעת כזב, לכן הטענה להחלת סעיף 28א לחוק, אינה במקומה.
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 108,050 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ. סכומים אלו ישולמו לתובע באמצעות בא כוחו תוך 30 ימים, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כעשרה חודשים לאחר מכן, ביום 27.3.2011 הגיע מר פילו פעם נוספת לתחנת המישטרה ומסר כי מאז הפריצות שבוצעו למחסני שלוש החברות בשנת 2010, וגניבת חומרים מעכבי בעירה, שכרו שלוש החברות את שירותיה של חברת חקירות "לקט מידע – חקירות ועיבוד מידע עסקי" לשם איתור זהות הפורץ.
באותו מועד שודר חלקה השני של הכתבה במהדורה המרכזית של ערוץ 10 ובאתר האנטרנט שלו, תחת הכותרת: "בעקבות חשיפת חדשות 10: בית אמפא בתל אביב מחליף את המיגון. מידע שהגיע לחדשות ערוץ 10 חשף כי עשרות מבנים בישראל עלולים להפוך למלכודת אש כיוון שמוגנו בחומרים מהולים ..." [נספח ט ל-ת/1].
לדברי מר אלוק, המישטרה אשר רצתה "בכל מאודה" לקשור אותו לטענות זיוף החומרים, ומבלי לבדוק תחילה את אמתות תוכנן או לעמת את מר אלוק עם טענת הזיוף, פנתה ללקוחות החברה באמצעות מכתבים, בהם ציינה כי קיים חשד לזיוף חומרים מעכבי בעירה בהם השתמשו התובעים [סעיפים 117 ו-129 ל-ת/1].
בנוסף, בכתבה עצמה תיאר מר הרמן כי "הדבר המטריד ביותר בעדותם של העובדים לשעבר הוא הרשימה, רשימת המבנים שהם מוגנו לטענתם בחומר מהול ומסוכן ...". בהמשך הכתבה נצפים העובדים כשפניהם מטושטשים והם מוסרים שמות של מבנים: "אתרים שאני אישית יודע שבוצעה עבודה בחומרים האלה, כן עם החומר המזויף כנרית חיל האוויר בת"א, בית אמפא בת"א, נזכרתי עשיתי בית חולים אממממ קרית טבעון בית אבות. תוסיף שתיים לשש שרשמת, תרשום בסיס נחשונים בחשונים" [נספח 1 ל-נ/11].
...
סוף דבר – התביעה נדחית.
בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, בהיקפו הנרחב של ההליך שכלל תשע ישיבות הוכחות, מוצגים ומסמכים רבים וכן ריבוי עדים, אני מחייב את התובעים ביחד ולחוד בהוצאות ושכר טרחה כדלקמן: לזכות מדינת ישראל (משטרת ישראל) – הוצאות בגובה מחצית שכרו של המומחה רו"ח ונה על פי חשבונית ובנוסף שכר טרחה בסך 50,000 ₪.
הואיל והחברה הפקידה ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים 3-1 בסך 60,000 ₪ אני מורה למזכירות לפעול לחילוט הערובה ולהעביר מתוכה סך 20,000 ש"ח (על פרותיהם) לזכות כל אחד ואחד מהנתבעים 1-3 באופן שוויוני, על חשבון חלקם בפסיקת ההוצאות ושכר הטרחה דלעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2010 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, ביום 26.7.02 בעודו מנהל מו"מ עם הנתבע בנוגע לפירוק השותפות, וימים ספורים טרם נחתם הסכם הפרוק, נפרץ העסק והמחשב הכולל את רשימת הלקוחות נגנב (ראו סעיף 14 לתצהיר התובע, ואישור הדבר הגשת תלונה במשטרה, אשר צורף כנספח ז' לתצהיר התובע).
זאת, מבלי שנזדקק לרשימה כלשהי, אלא מזיכרונו בלבד, תוך שהוא נעזר באינטרנט ובספרי טלפון, על מנת לאתר את כתובות ומספרי הטלפון של הלקוחות.
...
לסיכום פרק זה-הבקשה לצרוף ראיה אינה מצריכה הכרעה, שכן בראיות שצירופן נתבקש, אין כדי לשנות את התוצאה הסופית.
סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: הנתבע הפר את סעיף 8 להסכם פירוק השותפות.
בגין הנ"ל, ישלם הנתבע לתובע את הסכומים הבאים: סך של 10,000$ ארה"ב כערכם בשקלים לפי השער היציג ביום מתן פסק הדין.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2012 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

ביום 17.7.10 התפרסם באתרים רבים כי מערכת אתר הומלס נפרצה והפרטים של הרשומים אליו לרבות כתובת הדואר שלהם נחשפו.
התובע הקליק על הודעת סרוב ולחץ על הקישור ומיד הופנה לאתר של הנתבעת ומאותו רגע החל לקבל הודעות לא פחות מפעם ביום.
על פי דין, ובכל הודעת מידע ששולחת הנתבעת לנמעניה מופיעה האפשרות לבטל את הישתתפות תיבת דואר אלקטרוני ברשימת התפוצה של הלקוחות.
נציג הנתבעת אישר כי מדובר היה בטעות סופר באתר, והציג צלום דף אינטרנט לאחר התיקון שבו הוחלפה "אינך" במילה "הינך". כמו כן, ניתן לראות כי בתחתית ההודעה ישנה צלמית "הסרה מרשימת תפוצה". את הטעות גילתה הנתבעת לאחר שהתובע פנה אליה, וכאשר ציין כי הוא מבקש להיות מוסר ברשימת התפוצה ועידכן במה שקרה, הוא הוסר מיד.
אני סבור כי הטענה בדבר גניבת רשימות תפוצה מאתר הומלס לא הוכחה, אולם אין ספק כי התובע לא נתן את הסכמתו למשלוח דואר פירסומי על ידי הנתבעת.
...
אני סבור כי הטענה בדבר גניבת רשימות תפוצה מאתר הומלס לא הוכחה, אולם אין ספק כי התובע לא נתן את הסכמתו למשלוח דואר פרסומי על ידי הנתבעת.
לאור זאת שוכנעתי כי אכן מדובר בטעות מצד הנתבעת אשר תוקנה לאחר מכן.
סבורני כי לא לכך כיוון התיקון בחוק, ובכל מקרה פרשנות נכונה של החוק ותכליותיו צריכה להוביל למסקנה כי יש לאזן בין זכותו של הנמען שלא להיות מוטרד לבין זכותו של המפרסם לקבל הזדמנות לפעול ולהסיר את שם הנמען מרשימת התפוצה למען לא יהא חשוף לתביעות בסכומי עתק.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו