א - העובדות
בהתאם לרישומים שצורפו לתצהיר מר מוטי אבגי (מש/1), התומך בתגובת המשיבה, למבקש חוב מס הנובע משומה לשנת 2012.
שומה בסך 58,575 ₪ הוצאה לאחר שהמשיבה ערכה ביקורת בעיסקו של המבקש לשנים קודמות ונימצא כי במהלך התקופה שנבדקה נתן שירותי שמירה והוציא חשבוניות מס, אולם לא הגיש דוחות למע"מ ביחס למחזור בהקף של כ-400,000 ₪ (נספח 1 לתצהיר מר איבגי, מש/1).
בשנת 2015 הוקפאו הליכי הגבייה לאחר שהמבקש פנה למשיבה והצדדים הגיעו להסכם ביחס לפריסת החוב.
...
למעלה מן הדרוש אציין כי בפסק הדין שניתן בעע"מ 8832/12 עיריית חיפה נ' יצחק סלומון בע"מ (15.4.2015), פסקה 21 לפסק הדין, קבע בית המשפט כי "יש לאמץ כלל הקובע שפעולות גביה מינהליות שלא הובאו לידיעת החייב לא יאפסו את תקופת ההתיישנות, ואילו כאלה שהובאו לידיעתו יקימו חזקה בדבר איפוס מרוץ ההתיישנות (ראו גם חבקין, בעמ' 273-274)". עוד ציין בית המשפט כי מסקנה כזו מתיישבת עם פסק דינו של בית המשפט ברע"א 5255/11 עיריית הרצליה נ' כרם (11.6.2013).
יצוין כי במסגרת מאזן הנוחות יש לבחון האם, ככל ותידחה הבקשה, יהא זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו ככל ותתקבל התביעה – ולא מי יינזק יותר ממתן הצו, כעולה מטענות המבקש בעניין זה.
ה – סופו של דבר
אשר על כן, הבקשה נדחית.
יחד עם זאת, נוכח ההידברות שניהלו הצדדים ודברי המשיבה בסעיף 7 לתגובתה מיום 9.1.2021, לפיהם היא נכונה אף היום להגיע עם המבקש להסדר, אני מעכבת החלטתי זו עד יום 1.4.2022.