פריסת חוב מס מדוח תקופתי על פי חוק מס ערך מוסף

ביום 20/01/13 הורשעו הנאשמים, על יסוד הודאתם במסגרת הסדר טיעון, בשני כתבי אישום שהדיון בהם אוחד, בעבירות על פקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1971 (להלן: "הפקודה") ובעבירות על חוק מס ערך מוסף התשל"ו-1976 (להלן: "חוק המע"מ"), כדלקמן : הנאשמים 1,3 הורשעו בארבע עבירות של אי הגשת דו"חות במועד עבירה לפי סעיף 216(4) לפקודה בקשר עם סעיף 222 (א) לפקודה בגין כך בשנות המס 2007-2009 לא הגישו לפקיד השומה במועד, ללא כל סיבה מוצדקת, דו"חות על הכנסותיה של החברה .

כמו כן הורשעו הנאשמים 2,3 ב- 14 עבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים במועד, לפי סעיף 117(א)(6) לחוק המע"מ בקשר עם סעיף 67 לחוק ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו-1976.

על פי הנטען בכתב האישום, בדו"חות הנ"ל דיווחה הנאשמת 2, באמצעות הנאשם 3, על מחזור עיסקאות בסך של 5,250,236 ₪ , אך לא שילמה את סכום המע"מ בסך של 446,774 ₪ הנובע מעיסקאות אלו.

בענין זה הטעים ב"כ המאשימה , כי הנאשם הגיש, אמנם, בקשה לרשות המסים להכרה בתשומות בסך של 169,749 ₪ על מנת להפחית את גובה החוב הנובע מאי תשלום המע"מ, אך למרות בקשות חוזרות ונישנות מרשות המיסים נימנע מלהמציא לה מיסמכי הנהלת חשבונות המעידים על תשומות אלו, ועל כן לא ניתן היה להכיר בהן בפועל.

כמו כן, הגיש הנאשם בקשה לפריסת החוב, אך מאחר ולא היה באפשרותו לשלם אפילו את סכום הקרן- נדחתה בקשתו.

...

לאור האמור אני דנה את הנאשמים לאלה: כל אחת מן הנאשמות – 1 ₪ קנס.

אני מורה על הפעלת 6 חודשי מאסר מותנה למשך 3 שנים שנגזרו על הנאשם ביום 12/09/06 במסגרת ת"פ 2114/06.

אני קובעת את תחילת ריצוי העונש ליום 15.10.2013.

עוד על פי עובדות כתב האישום, ובגדרי האישום התשיעי, משנת 2008 ועד למעצרם של הנאשמים בשנת 2012, המערער לקח חלק, יחד עם שלושה נאשמים נוספים, בעסק למתן הלוואות בריבית כשהכנסותיו של העסק לא דווחו לרשויות המס.

במסגרת אישום זה הואשם המערער בעבירות של מירמה ערמה ותחבולה לפי סעיף 220(5) לפקודת מס ההכנסה [נוסח חדש] (להלן: פקודת מס הכנסה), בצרוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; מירמה ערמה ותחבולה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975(להלן: חוק מס ערך מוסף), בצרוף סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה; אי ניהול פנקסי חשבונות לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה, ולפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מס ערך מוסף; אי הוצאת חשבונית מס לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מס ערף מוסף; ואי הגשת דו"חות תקופתיים למע"מ לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף.

מעבר לצורך ומבלי להביע כל עמדה בעיניין, יוער כי למערער נתונה האפשרות, ככל שימצא לנכון, לפנות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, שבסמכותו לפרוס או לדחות תשלום חוב ככל שימצא שקיים צידוק לכך.

...

לאחר עיון בחומר המונח לפניי ובטענות הצדדים, דין הבקשה לעניין עיכוב תשלום הקנס להידחות.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת בחלקה.

ואולם בכל הנוגע לרכיב הקנס, ולנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הנאשם לא הגיש במועד, במודע, כנדרש על פי החוק והתקנות את 14 הדו"חות התקופתיים לחודשים 2/13, 10/14, 12/14, 2/15, 4/15, 6/15, 8/15, 10/15, 12/15, 2/16, 4/16, 6/16, 8/16 ו-10/16, לפי הפרוט שלהלן: מס"ד דו"ח לתקופה המועד להגשת הדו"ח על פי החוק המועד בו הוגש הדו"ח בפועל ימי איחור סכום המס על העיסקאות סכום המס על התשומות סכום המס לתשלום 1 2/13 18.3.13 6.5.13 49 12,828 ₪ 3,938 ₪ 8,890 ₪ 2 10/14 17.11.14 2.12.14 15 3,944 ₪ 3,038 ₪ 906 ₪ 3 12/14 15.1.15 24.11.15 313 4,897 ₪ 2,977 ₪ 1,920 ₪ 4 2/15 15.3.15 טרם הוגש - 4,001 ₪ 2,359 ₪ 1,642 ₪ 5 4/15 15.5.15 טרם הוגש - 7,039 ₪ 3,379 ₪ 3,660 ₪ 6 6/15 15.7.15 טרם הוגש - 6,971 ₪ 3,569 ₪ 3,402 ₪ 7 8/15 15.9.15 טרם הוגש - 7,978 ₪ 3,964 ₪ 4,014 ₪ 8 10/15 15.11.15 טרם הוגש - 5,907 ₪ 3,128 ₪ 2,779 ₪ 9 12/15 15.1.16 טרם הוגש - 7,157 ₪ 3,469 ₪ 3,688 ₪ 10 2/16 15.3.16 טרם הוגש - 5,954 ₪ 2,827 ₪ 3,127 ₪ 11 4/16 15.5.16 טרם הוגש - 7,218 ₪ 3,307 ₪ 3,911 ₪ 12 6/16 15.7.16 טרם הוגש - לא ידוע לא ידוע לא ידוע 13 8/16 15.9.16 טרם הוגש - לא ידוע לא ידוע לא ידוע 14 10/16 15.11.16 טרם הוגש - לא ידוע לא ידוע לא ידוע סה"כ לא ידוע, אך לא יפחת מסך 73,894 ₪ לא ידוע, אך לא יפחת מסך 35,955 ₪ לא ידוע, אך לא יפחת מסך 37,939 ₪ הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום הנאשם נחקר תחת אזהרה ביום 15.1.2017 והודה בכל עובדות כתב האישום (ת/2) וביתר פירוט מסר את הדברים הבאים: הוא מנהל יחיד ובלעדי של עסק של מזנון למכירת פלאפל מאז שנת 2008; לימים, הנאשם נקלע לקשיים כלכליים ולכן הפסיק להגיש את הדו"חות התקופתיים לרשויות מס ערך מוסף; חשבון הבנק שלו מעוקל ולכן אין לו כרטיס אשראי ואין לו פנקס המחאות וגם נעדר נכסים; הנאשם מודע לכך שאי הגשת הדו"חות התקופתיים לרשויות מס ערך מוסף מהוה עבירה פלילית.

לטענתו, היה על התביעה להיתחשב במצבו הכלכלי ולאפשר לו פריסה נוחה של תשלומים של החוב שלו כלפי רשויות המס תוך היתחשבות במצבו הכלכלי הרעוע.

דא עקא, את הדו"ח התקופתי של חודש דצמבר 2014 הנאשם הגיש באיחור ניכר של 313 ימים ולכן על פניו, ברור שלא מדובר בהסדרה של החוב והסרת המחדל באופן מהיר, יעיל וסמוך ככל הניתן למועד ביצוע העבירה.

...

לסיכום, הנני קובע שלא נפל פגם כלשהו בשיקול הדעת המנהלי של התביעה בעת שהוחלט להגיש כנגד הנאשם כתב אישום ושלא להסתפק בקנס מנהלי לגביו.

כמו כן, הנני קובע כי הוכחו כל העבירות שבכתב האישום, מעל לכל ספק סביר.

על כן, הנני מרשיע את הנאשם בביצוע 14 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק מס ערך מוסף.

בת"פ 64451-06-16 הורשעו הנאשמים בבצוע העבירות הבאות: 6 עבירות של אי הגשה במועד של דו"חות תקופתיים, בנגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק") ובקשר עם סעיף 67 לחוק ולתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 (להלן: "התקנות").

עד סוף שנת 2013 החברה הגישה דו"חות מבוקרים, אז החל תהליך של קריסה כלכלית ומצוקת אשראי עקב בעיות גביה מלקוחות ונוצר קושי בתשלום משכורות לעובדים ומכאן גם החובות למע"מ. היו ניסיונות מצד רו"ח להביא לפריסת החוב (נ/1) אך החברה לא הצליחה לעמוד בתשלומים, כעת יש חובות רבים גם לרו"ח כך שלא ניתן יהיה להגיש את דו"חות החברה ללא עזרת רו"ח. הנאשם 2 נעדר עבר פלילי, בעל חובות בסך העולה על 2 מיליון ₪ ב-11 תיקי הוצאה לפועל.

בעפ"ג (מרכז) 26575-06-16 ברינג נ' אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ואח' (22.1.17), הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות בבצוע 2 עבירות של אי הגשת דו"ח מס הכנסה.

בהיתחשב במצבו הכלכלי הקשה של הנאשם כפי שנפרס בפני בית המשפט באמצעות נ/1, בכך שאינו מצוי בהליך פשיטת רגל או כנוס נכסים ובהיתחשב בכך שאינו עובד על פי האמור בחוות דעת הממונה על עבודות השרות, אני קובעת, כי מיתחם הקנס הנו בין 7,000 ₪ ל- 15,000 ₪ בעבירות המע"מ ובין 15,000 ₪ ל- 30,000 ₪ בעבירות מס הכנסה.

...

בהתחשב בעבירות בהן הורשעו הנאשמים, ריבוי העבירות, ההודאה ולקיחת האחריות, החיסכון בזמן שיפוטי, היקף סכום המס לעבירות, העדר מאמצים לתיקון המעשים, חובותיו הרבים של הנאשם 2, גילו הצעיר של הנאשם 2 והעדר עבר פלילי, אני סבורה, כי יש למקם את עונשו של הנאשם 2 בחלק העליון של השליש התחתון של המתחם ולעניין הקנס יש למקמו בתחתית המתחם.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 2 6 חודשי מאסר בפועל.

על הנאשמת 1, אני גוזרת קנס סמלי בסך של 500 ₪.

הנאשם לא הגיש, במודע, כנדרש על פי חוק מס ערך מוסף והתקנות, את הדו״חות התקופתיים שיפורטו להלן: מס"ד דו"ח לתקופה המועד להגשת הדו"ח על פי חוק מס ערך מוסף 1 12/10 15/1/11 2 1/11 15/2/11 3 4/11 15/5/11 4 5/11 15/6/11 5 12/12 15/1/13 6 1/13 15/2/13 7 2/13 15/3/13 8 3/13 15/4/13 9 4/13 15/5/13 10 5/13 15/6/13 בנוסף, הנאשם לא הגיש במועד, במודע, כנדרש על פי חוק מס ערך מוסף והתקנות, את הדו״חות התקופתיים שיפורטו להלן: מס"ד דו"ח לתקופה המועד להגשת הדו"ח על פי חוק מס ערך מוסף המועד בו הוגש הדו"ח בפועל משך האיחור בימים 1 10/09 15/11/09 31/12/09 46 2 11/08 15/12/08 15/1/09 31 3 2/11 15/3/11 5/4/11 21 4 10/11 15/11/11 16/12/11 31 5 2/12 15/3/12 2/4/12 18 6 4/12 15/5/12 15/7/12 61 7 6/12 16/7/12 29/8/12 44 הערה מקדימה הצדדים טענו לעונש ביום 10.7.16.

כמו כן, עקב היות הנאשם מצוי בהליכי פשיטת רגל, אושרה עבורו פריסת תשלומים של החוב הנותר באמצעות צד ג׳.

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה ב- רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381, 384 (2004) וזה לשונה: "בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השויון בנשיאת נטל חובות המס הנידרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שויונית בעול הכספי הנידרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השילטון האחראי לאכיפה שויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מרמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנידרש ביחס לביצועה" באשר למדיניות הענישה הנוהגת, אביא להלן דוגמאות מן הפסיקה במקרים בהם היה מדובר בבצוע עבירות לפי סעיף 117(א) לחוק מס ערך מוסף, ואשר ישמשו אותי לצורך קביעת מיתחם העונש ההולם: רע"פ 8507/09 שחל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.1.10).

...

לפיכך, הנני קובע שהתנאי הראשון, שעניינו הוכחת נזק קונקרטי מעצם ההרשעה, אכן מתקיים.

לסיכום, הבקשה לביטול ההרשעה, נדחית.

לאור האמור לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם למכלול העבירות שבוצעו על ידי הנאשם הוא כדלקמן: לגבי רכיב הקנס, בין 7,000 ועד 30,000 ₪, וזאת לאחר התחשבות במצבו הכלכלי של הנאשם שמצוי בהליכי פשיטת רגל.