פריסת חוב מדוח תקופתי אחד נוסף

ביום 22.7.2014 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות בה הודיע כי המערער אינו משלם את התשלום החודשי שהושת עליו, כי חוב הפיגורים הגיע לכדי סכום של 38,000 ש"ח וכי הוא אינו ממלא אחר דרישות נוספות בהליך ובכלל זה הגשת דו"חות תקופתיים.

נקבע כי אף שלא ניתנה החלטה בבקשת המערער לפריסת חוב הפיגורים ולהפחתת צו התשלומים וחרף העובדה שהנאמן לא דיווח על היתנהלות זו, אין בכך כדי להצדיק המנעות מתשלום, לא כל שכן לתקופה ממושכת של למעלה מ-8 שנים.

הליך פשיטת רגל כונה לא אחת בפסיקה "חסד של המחוקק" (ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה ד(3) (20.11.2008); רע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 18 (30.4.2017); ע"א 940/21 דרור נ' דוד הרשקוביץ – מנהל מיוחד, פסקה 5 (31.5.2021)).

...

על כן, נוכח מחדלי המערער ומשלא הוצע מטעמו מתווה קונקרטי להסרתם לאלתר, נקבע כי אין מנוס מלהורות על ביטול ההליך.

דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הערעור נדחה אפוא בלא צורך בתשובה וממילא מתייתר הצורך להכריע בבקשת החייב לעיכוב ההליכים.

המאשימה הגישה תעודת עובד הציבור (ת/8) וממנה עלה כדלקמן: ביום 16.4.2015 נערך הסדר תשלומים בין רשויות מע"מ ובין חברת תפוח לכסוי חובותיה, כאשר אברהם הוא זה שהגיש את הבקשה לפריסת החוב ואף התחייב באופן אישי למלא אחר הסדר התשלומים; בקשה דומה לפריסת חוב הוגשה על ידי אברהם בשם חברת תפוח במועדים הבאים 13.8.15, 23.12.15, 29.12.15, ו- 3.3.16; ביום 16.3.16 נערך הסדר תשלומים חדש בין רשויות מע"מ ובין חברת תפוח ואברהם התחייב באופן אישי לפרוע את התשלומים של חברת תפוח.

על כן, בהנחה שאברהם אכן הוכיח את עצם קיומו ואת תוכנו של הצוו משנת 2014 שחל על התקופה שבמחלוקת (וכאמור, אין זו דעתי), האם הוא פוטר את אברהם מאחריותו האישית להגיש לרשויות מע"מ את דו"חותיה התקופתיים של חברת תפוח? סעיף 66א(5) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן: חוק ההוצל"פ), קובע כדלקמן: "66א. היתקיימו לגבי החייב התנאים האמורים בסעיף 66ב, ושוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהיתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנידרש, רשאי הוא להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:

בנוסף, גם אם תיאורטית נקבל את טענתו שאכן הוכיח שניתנו כנגדו צוים כאלה, עדיין אין בכוחם כדי לפטור אותו כהוא זה מאחריותו הפלילית האישית לפי סעיפים 117(א)(6) ו-143 לחוק מע"מ להגיש את הדו"חות התקופתיים של חברת תפוח במועד לרשויות מע"מ. משנדחו טענותיו של אברהם לגבי התקופה שבמחלוקת, נדחית מאליה גם טענתו שהדו"ח התקופתי הראשון של חודש מרץ 2012, כשהוא עומד לבדו וללא התקופה שבמחלוקת, מהוה "זוטי דברים". לפיכך, הנני מרשיע את אברהם ב-18 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. האחריות של חברת תפוח לעבירות של אי הגשת דו"ח במועד במסגרת הסיכומים בכתב שהוגשו מטעם שני הנאשמים לא הועלתה טענת הגנה כלשהיא שנוגעת לשאלת האחריות של חברת תפוח ל-18 העבירות של אי הגשת דו"ח. למעשה, סיכומי ההגנה היתמקדו אך ורק באברהם וטענותיו שאינו אחראי בפלילים לעבירות הבסיס ולא הועלתה בהם טענת הגנה כלשהיא בנוגע לחברת תפוח.

...

לסיכום, אברהם לא הוכיח שקיימים נגדו צווים בהוצאה לפועל שמנעו ממנו להמשיך לכהן כמנהל של חברת תפוח בתקופה שבמחלוקת.

בנוסף, גם אם תיאורטית נקבל את טענתו שאכן הוכיח שניתנו כנגדו צווים כאלה, עדיין אין בכוחם כדי לפטור אותו כהוא זה מאחריותו הפלילית האישית לפי סעיפים 117(א)(6) ו-143 לחוק מע"מ להגיש את הדו"חות התקופתיים של חברת תפוח במועד לרשויות מע"מ. משנדחו טענותיו של אברהם לגבי התקופה שבמחלוקת, נדחית מאליה גם טענתו שהדו"ח התקופתי הראשון של חודש מרץ 2012, כשהוא עומד לבדו וללא התקופה שבמחלוקת, מהווה "זוטי דברים". לפיכך, הנני מרשיע את אברהם ב-18 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. האחריות של חברת תפוח לעבירות של אי הגשת דו"ח במועד במסגרת הסיכומים בכתב שהוגשו מטעם שני הנאשמים לא הועלתה טענת הגנה כלשהי שנוגעת לשאלת האחריות של חברת תפוח ל-18 העבירות של אי הגשת דו"ח. למעשה, סיכומי ההגנה התמקדו אך ורק באברהם וטענותיו שאינו אחראי בפלילים לעבירות הבסיס ולא הועלתה בהם טענת הגנה כלשהי בנוגע לחברת תפוח.

על כן, הנני קובע כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר כי חברת תפוח ביצעה את עבירות הבסיס ולכן הנני מרשיע את חברת תפוח בביצוע 18 עבירות של אי הגשת דוח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הנני מרשיע את כל אחד מהנאשמים 1 ו-2 בביצוע 18 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד לפי סעיף 117(א)(6) לחוק מע"מ. ניתנה היום, ו' אדר תשע"ח, 21 פברואר 2018, במעמד הצדדים.

כתב האישום וההליכים הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן בעבירות של אי הגשת דוח תקופתי (49 עבירות), לפי סעיף 117 (א)(6)+67 ו-88 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 וכן תקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף תשל"ו-1976 (להלן: "החוק" וכן "התקנות").

עוד צוין בכתב האישום המתוקן כי ביום 6.1.16 הגיע נאשם 2 להסדר פריסת חוב עם המאשימה ב-20 תשלומים, ואולם מספר המחאות חזרו והנאשם לא דאג לשלמן ולכן ההסדר הופסק.

ראו בעיניין ע"פ 89/81 טוביה מסרווי נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4),501: "הרעיון, שביסוד ההוראה המאפשרת לבית המשפט להאריך את תקופת המאסר-על-תנאי, הוא לתת לעבריין היזדמנות לחזור למוטב, גם לאחר שחזר ונכשל פעם אחת נוספת, אם לדעת בית המשפט מן הראוי להאריך-אף עם העבריין; וכשלון אחד נוסף אינו זהה עם עבירה אחת נוספת במובן הטכני המצומצם של המונח "עבירה" אלא במשמעות הרחבה של היתנהגות פלילית, הנובעת מהחלטה אחת ומדחף פלילי אחד, גם אם יש בה בהתנהגות, מבחינה טכנית, עבירות אחדות.

...

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני מטיל על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשמת 1 קנס בסך 6,000 ₪.

בהתאם לעובדות האישום הראשון, בשנים 2014 – 2015 הגישו הנאשמים למנהל מס ערך מוסף 13 דוחות תקופתיים של נאשמת 1, שם ציינו במודע סכומי מס לתשלום לא נכונים, שילמו סכום מס בסך 46,338, במקום סכום המס האמיתי שנובע מאותם דוחות בסך של 496,602 ₪, כמפורט בטבלה שצורפה.

נוכח עיקרון ההלימה ופסיקה הנוהגת בתחום ולאור מדיניות הענישה בעבירות דנן, אני קובע שמיתחם הענישה ביחס לכל עבירה של אי הגשת דוח (למעט עבירה לפי סעיף 118)(אישום שלישי) נע בין עונש מאסר הצופה פני עתיד ועד למאסר בפועל בן שבעה חודשים, וזאת לצד רכיבים נוספים וקנסות בשיעור שבין אלפים בודדים עד עשרות אלפים, וביחס לכתב-האישום הכולל העומד לדיון בפניי, המיתחם הנו בין מספר חודשי מאסר עד שנת מאסר בפועל וכן קנסות בשיעור של אלפים בודדים עד עשרות אלפים.

עפ"ג 37359-08-13 (מחוזי מרכז) מדינת ישראל נגד דניארוב (28.1.14): בעיניינה של נאשמת, אשר לא הגישה ארבעה דוחות מע"מ, ודוח אחד באיחור, לא הסירה את המחדלים (לא הוברר מה הקפם משום שהדבר לא צוין בכתב-האישום), נדונה לענישה מותנית ול – 8,000 ₪ קנס.

עפ"ג 26177-05-14 (מחוזי מרכז) בהרב נגד מדינת ישראל (22.2.15): בעיניינו של נאשם אשר ביצע 7 עבירות של אי הגשת דוחות מס, נערך הסדר לפריסת תשלום כלל החוב, נדון לענישה מותנית ולקנס בסך 15 אלף ₪.

...

מסקנה: שקלתי בכובד ראש את מכלול השיקולים דלעיל ובאתי למסקנה, כי נוכח חומרתן של עבירות המס, ריבוין, היקף המחדל לאורך השנים, ותוצאתן הקשה ולו הזמנית על הכלכלה ועל מירקם החיים החברתיים במדינה, למרות השיקולים המקלים דלעיל, הם מצדיקים ענישה מחמירה שתחדיר מסר שיפוטי מרתיע ברור, כי אין להקל ראש עם עברייני מס וכי אין למצוא צידוק אישי וכלכלי לעבירות שכאלה.

תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשמת 1: קנס בסך של 3,000 ₪ , שישולם עד ליום 30.12.21.

אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה חב ההפעלה בן 4 החודשים מת"פ 52234-05-10 שלום רמלה (במ/5) במצטבר לעונש המאסר בפועל.

ברע"פ 9004/18 מאירי יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.18), בית המשפט הדגיש את החומרה שבעבירות המס ואת הפגיעה בערכים המוגנים כך: "בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאנטרס הצבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל ...". אפנה לפסיקה: בת"פ 35179-09-14 רשות המיסים, היחידה המשפטית איזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' אבו כאשף ואח' (2019), שם הורשעו הנאשמים בעבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין לפי סעיף 117(ב)(5) וסעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ ובעבירה של הכנה, ניהול, או הרשאה לאחר להכין או לנהל פנקסי חשבונות כוזבים במטרה להיתחמק או להישתמט מתשלום מס לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ. על פי האמור בהכרעת הדין, בין השנים 2008 ועד 2011, ניכו הנאשמים בדו"חות התקופתיים של הנאשמת, 119 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס של קבלני משנה שונים וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העיסקאות שלגביהן הוצאו החשבוניות.

מנגד, המדינה אף היא עתרה למתחמים שונים לפי התיקים השונים, אך הציעה בנוסף מיתחם אחד כולל (26-42).

לא ניתן לבצע לבקשתך, הסדר פריסת תשלומים על החוב הפלילי בלבד כאשר יתר החובות לא שולמו (דוחות תקופתיים, שומה וכו')" (נספח א' לתגובת התביעה לטיעוני ההגנה הכתובים לעונש).

...

אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בטענה בעל אופי "ערעורי" לגבי פסק דין חלוט.

למרות האמור, ולנוכח הקשיים עליהם עמדתי בכל הנוגע למאסרים המותנים, אני סבור שנכון להפעילם בחפיפה מלאה ביניהם, כך שהתנאי משנת 2016 ייבלע בלאו הכי בתנאי הארוך יותר, אך זאת במצטבר לעונש שיוטל על הנאשם בתיק זה. אשר על כן, אני גוזר על הנאשם 1 את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 24 חודשים.

אני גוזר על החברות את העונשים הבאים: קנס סמלי לחברה טל ברק השקעות ובניין בע"מ, הנאשמת , בסך 10 ₪.