מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פרוטוקולים של ועדות קבלה לישובים חקלאיים חשיפתם

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעים טוענים, כי דחיית טענותיהם יכולה לחשוף אותם לתביעות של צדדי ג'.
(10.3) ביום 4.10.1992 העביר מר שועי אדומי מהאגף החקלאי בנתבעת אל מר משה אדרי, מנהל מחוז ירושלים במינהל דאז, את פרוטוקול ישיבת ועדת הפרוגרמות מיום 23.9.1992, תוך שהוא מנחה ליישם את ההחלטה בעיניין ההרחבה בעזריקם (נספח 5 לתצהיר הגב' אמיר ).
(10.13) במכתב מטעם מרכז ועדת הפרוגרמות מיום 2.1.2002 המופנה לעזריקם הוחלט ע"י הוועדה כי: "מאשרים תוספת להרחבה לא חקלאית 34 מגרשים לפי החלטה 373 של ממ"י, בהם 16 מגרשים שהם 15% ממס' הנחלות המתוכננות. סה"כ הרחבה לא חקלאית ביישוב תמנה 135 מגרשים.
זאת ועוד; בסעיף 4 למכתב מצוין כי: "תשומת לבכם מופנית להחלטת הנהלה 3212 האוסרת על קיומן של ועדות קבלה בישובים במרכז הארץ החל מיום 22.5.12. על כן, מומלצים לגביהם היתקיימו ועדות קבלה לאחר 6.6.11 ועד ליום 22.5.12 (או מומלצים ששלמו הוצאות פיתוח לאחר 6.6.11) והעונים לקריטריונים שבהחלטת הנהלה 3212, הקצאת מגרשים למומלצים אלו תותנה בקיומו של המיכרז המקדים בהתאם להחלטת מועצה 1253.
...
שוכנעתי לאור העדויות והמסמכים, כי העובדה שהתב"ע כוללת 135 מגרשים, אין בה כדי לשנות את המכסה המותרת עפ"י החלטות המינהל ואין בה כדי להכשיר מגרשים נוספים מעל תקן הרחבה המותר, בפטור ממכרז.
על כן, לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

חברי האגודה מחזיקים בנחלות חקלאיות שהעברת הזכויות בהן כרוכה גם בהליך קבלה אל האגודה.
גם מר נחושתאי הסביר כי דיוני ועדת הקליטה הנם חיסויים כדלקמן: "דיוני ועדת הקליטה הם דיונים חיסויים, בכוונה אנחנו לא מציינים מי אמר מה כדי לא להגיע למצב שבו חבר כן היתקבל אבל חלק מחברי הוועדה היתנגדו ואז נוצרים רגשות לא נעימים, לנצח וללא צורך. דיוני הוועדה חיסויים ולא מיתקיים פרוטוקול, מיתקיים דיון ממצה ולא פזיז [פר' עמ' 24, ש' 18-15].
ודוק – אף ההסתייעות במכון מיון והערכה אינה בגדר פיתרון מושלם, שכן עלולה להווצר הטיה במימצאי אותם מכונים, מתוך כוונה להשביע את רצונן של ועדות הקבלה [לעניין קשיים אלה ראו את פסק דינו של השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בבג"ץ 2311/11 סבח נ' הכנסת, פסקה 19 (פורסם בנבו, 17.09.2014)].
לדבריו: "הוועד קיבל לפי הנוהג, יש ועדת קליטה וזה הנוהג שהיה בקדרון ימים, זה גם קיים בישובים אחרים, יש ועדת קליטה שהיא יושבת עם המועמדים והיא רואה את חוות הדעת והיא הגוף היותר קטן שממליץ בפני הוועד. אם זה טוב או לא טוב, זה הנוהג בקדרון. גם אם לא זה בתקנון כך נהגנו" [פר' עמ' 44, ש' 25-22].
יש פסק דין באנטרנט שרודף אותנו 8 שנים ברמה שאם נעבור ועדת קבלה במקום אחר אנחנו מגיעים כמו גנבים כי לא קיבלו אותנו במקום אחר ויש דילמה אם לחשוף שלא קיבלו אותנו או כן לחשוף" [פר' עמ' 33, ש' 23-19] וכן: "אני רוצה שתדמיין, אני בן אדם נורמאטיבי לא פחות מכל מי שיושב פה. תדמיין סיטואציה שאתה רוצה להיתקבל למושב ואתה מחביא כתם שהוא לא כתם. כאילו אתה מצורע, לא קיבלו אותך במושב ללא הסבר, אתה מעלים אינפורמאציה מאותו מושב ולימים מישהו מוציא את פסק הדין ואומר לא קיבלו אותך וצריך להתעסק בהסברים למה לא קיבלו אותך ואיזה מום היה לך. בחיים העיסקיים כל בן אדם ניגש לגוגל ופותח, אני ניתקל בפסק הדין הזה והוא רודף אותי ..." [פר' עמ' 36, ש' 27-22] בנסיבות אלה אני קובע כי על האגודה לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה בסך 100,000 ₪.
...
סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.
הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך 175,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.10.2007.
ג. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך 100,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה (2.10.2014) לנוכח התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים במחצית אגרת בית המשפט ובנוסף בסכום גלובאלי בסך 8,500 ₪ (בגין עלויות התמלולים ועלויות חוות הדעת והבדיקות לפני מר זק).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

באשר לאיבחון הכלכלי פורט על ידי מי יתבצע וכן כי תוצאותיו יועברו לידי מנהל הקהילה "לעיניו בלבד" באופן שהועדה תקבל את המלצות האיבחון בצורת דיווח: "ממליץ/לא ממליץ", היינו ללא חשיפת הפרטים.
ראו: ע"א 393/08 אורי שגיא נ' כפר ביאליק כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (23/2/10) עמ' 14: "בדומה לכל תאגיד משפטי, גם באגודה השיתופית ישנן רשויות אשר תפקידן לנהל את האגודה (ראו סעיף 1 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975(להלן: תקנות רשויות האגודה)). הרשות העליונה באגודה היא האספה הכללית של חברי האגודה אשר קובעת את מדיניות האגודה (ראו אוטולנגי, עמ' 281). לצידה מכהן ועד ההנהלה אשר הוא המוסד המנהל של האגודה ובידו הופקדה הנהלת עסקיה של האגודה (ראו סעיף 2 לפקודת האגודות השיתופיות). האספה הכללית בוחרת מבין חברי האגודה את הוועד בהתאם לתקנות האגודה (ראו סעיף 23(א) לתקנות רשויות האגודה). לועד סמכויות רבות בניהול האגודה, וביניהן כנוס האספה הכללית; הטלת קנסות; היתנגדות לקבלת חברים; תשלום ליורשו של חבר שנפטר ועוד (ראו אוטולנגי, עמ' 353-357). בנוסף לועד נתונה סמכות שיורית, וכך מורה תקנה 23(ב) לתקנות רשויות האגודה "לוועד ... יהיו כל סמכויות האגודה שלא נימסרו לרשות אחרת בפקודה, בתקנות אלה או בתקנות האגודה". (ההדגשה אינה במקור) טענת התובע לפיה במסלול הרלוואנטי לא היה שלב של מועמדות (בין היתר, כעולה מעדותו בעמ' 30 לפרוטוקול) באופן שחייב פניה לאסיפה הכללית לשם בחינת קבלתם לחברות– לא הוכחה.
זאת בשים לב לכך, ששיקול דעתה וסמכותה של ועדת הקבלה בהליכי המיון, כמו גם ניהול הליכי העירעור בפני ועד ההנהלה, עוגנו ב"טופס הרשמה מוקדמת לקליטה לחברות" עליו חתמו התובעים ולהם נתנו הסכמתם המפורשת מראש.
בשולי הדברים לא מצאתי ממש בטענה לתחולת תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות על ענייננו, משעסקינן בהליכי קבלה לחברות בקבוץ עצמו, במובחן מלהרחבה (ראו הגדרת "יישוב קהילתי" בפקודת האגודות השיתופיות; ה"פ (מרכז) 64292-06-16 סמי חזוט נ' יעקב אשכנזי (13/2/17) עמ' 8)).
באשר לטענה בדבר לשון הרע- בדף מידעפנה 457 (נספח ד' לתצהיר התובעים), פורסם פרוטוקול ישיבת ההנהלה, ובגדרו תוצאת ערעורם של התובעים, באלה הדברים: " מישפחת שחורי – הנהלת הקהילה מקבלת את החלטת ועדת הקבלה לא להעביר את מישפחת שחורי לאישור חברות באספה. הועדה רואה בחיוב את המשך המגורים של המשפחה בדפנה". לטענת התובעים הפירסום הווה "צו גירוש פומבי" העולה כדי לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965.
...
בשולי הדברים מצאתי להוסיף, כי שוכנעתי כי התובעים פרשו בפני בית המשפט תחושותיהם האישיות והכנות וכי לתחושתם נגרמה להם עוגמת נפש מן התהליך, במיוחד נוכח אכזבתם מן ההחלטה בהתחשב בכך כי גרו כתושבים בקיבוץ משך שנים ארוכות.
על אף האמור, סבורני כי בנסיבות המיוחדות של התובעים יכול שהיה מקום כי הקיבוץ ינהג ברגישות רבה יותר, הן לעניין היקף ואופן השיתוף בשיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה והן לעניין המשקל שהוענק לבקשתם לעלות עניינם בפני האסיפה.
סוף דבר אשר על כן- התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

לפי סעיף 6ב לפקודת האגודות השיתופיות, הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת וועדת קבלת תיעשה לאחר קבלת אישורה של וועדת הקבלה.
טענות המשיבה מס' 5- מתיישבי עמוקה אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (להלן: "האגודה") בתמצית בסעיף 4.16.3 (2) בקובץ החלטות מועצת ישראל אפריל 2019 נקבע, כי במקרה של יישוב קהילתי שאינו חקלאי, ההקצאה תהא בפטור ממכרז בהמלצת המיישבת על בסיס אישור וועדת הקבלה.
אינני מקבלת את טענות העותר בעיניין זה. מפרוטוקול ישיבת ועד הנהלת האגודה עולה, כי ביום 8.5.21 הוחלט על הארכת המועד להגשת מועמדות עד ליום 31.5.21 מאחר ורשימת המועמדים התקצרה ולאור הניסיון לפיו ככל שיתקדם ההליך יש סיכוי שעוד מועמדים יסירו מועמדותם.
תום לב וניקיון כפיים מבלי להכנס לעניין זה יתר על המידה מצאתי, כי העותר לא חשף בפני בית המשפט את מלוא התשתית הרלוואנטית ובין היתר לא ציין את העובדה שניגש להליך עם הגב' רומנו בטענה, כי הם ידועים בציבור וכן, כי הוא נמצא בזוגיות עם בת רביעית למשפחת לבל מהיישוב עמוקה, על כל המשתמע מכך.
...
אינני מקבלת את עמדת בא כוח העותר לפיה מדובר במיצוי הליכים.
שוכנעתי, כי קיימת הצדקה עניינית לכל אחד מהקריטריונים וכי הם לא נקבעו באופן שרירותי או מטעמים פסולים אלא כדי לסייע ליישוב בהשגת צרכיו ומטרותיו במסגרת ההרחבה.
בנסיבות אלו, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2011 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עניינה של העתירה שלפנינו בדרישת העותרות, התנועה לחופש המידע והאגודה לצדק חלוקתי, לקבל לידיהן מכוח חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן – חוק חופש המידע), את המסמכים הבאים הנוגעים להליכי הקבלה האמורים: טפסים שמילאו המועמדים ליישובים קהילתיים וחקלאיים ושהוגשו לוועדות הקבלה החל ביום 1.1.07; פרוטוקולים והחלטות של ועדות הקבלה שדחו מועמדים כאמור, בצירוף נימוקי הדחייה; ופרוטוקולים והחלטות של ועדות הערר על אותן החלטות.
לאחר שערכתי את האיזון האמור באתי לכלל מסקנה כי זכותם לפרטיות של המועמדים גוברת על האנטרס הצבורי בחשיפת שמות היישובים והפרוטוקולים של ועדות הקבלה וועדות הערר אף בהשמטת שמות המועמדים.
...
באותה פרשה הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי מסירת שמות המועמדים שנפסלו למשרת דרקטור בחברה ממשלתית מהווה פגיעה בפרטיות לפי סעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות.
מסקנה זו אינה מעוררת קושי יישומי ככל שמדובר בוועדות הערר, שהרי המינהל כבר מסר לעותרת 1 את החלטות ועדות הערר בהשמטות האמורות.
התוצאה היא שהעתירה מתקבלת בחלקה, כך שעל המועצה האזורית למסור לעותרות את אותן החלטות – להבדיל מפרוטוקולים – של ועדת הקבלה האזורית החל מיום 1.1.07 בהן נדחו מועמדים ליישובי המועצה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו