פקיעת צו עיקול זמני טרם מסירת אזהרה

בהתאם לבקשת התובעת הוטל עיקול על חשבון הנתבעת, זאת בטרם מסירת אזהרה.

  : "(ג)   ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצוו בתוך שלושים ימים ממועד המצאתו; ...." הבקשה הוגשה ביום 7.2.21.

אני מורה לתובעת , תוך 7 ימים מהיום, להפקיד התחייבות ללא הגבלה בסכום, לשיפוי כל ניזקי הנתבעת אם יפקע הצוו או יבוטל מסיבה אחרת.

...

התובעת טענה כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן הבקשה לביטול העיקול הוגשה בחלוף המועד 6 חודשים לאחר שהוטל.

אני מורה לתובעת , תוך 7 ימים מהיום, להפקיד התחייבות ללא הגבלה בסכום, לשיפוי כל נזקי הנתבעת אם יפקע הצו או יבוטל מסיבה אחרת.

לסיכום אוסיף כי במידה והנתבעת תפקיד את סכום החוב או ערבות בנקאית בגובה סכום החוב בקופת בית המשפט , תוגש בקשה מתאימה להמרת העיקול.

הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות הבקשה בסך כולל של 2,500 ₪.

נפסק, כי נראה שזוכה בתיק הוצל"פ אשר נוקט בבקשה להטלת עיקולים בטרם מסירת אזהרה לחייב, עליו לצפות אפשרות שתוגש היתנגדות ובמסגרתה אף תוגש בקשה לביטול העיקול הזמני, ולכן עליו לצפות שיהא עליו להיתמודד עם תקנות סדר הדין האזרחי בנוגע לפקיעת הצוו הזמני.

...

כן יצוין כי, לא מצאתי בטענות ב"כ הזוכה, ככל שהן נסמכות על תקנה 108(א) לתקנות ההוצל"פ, ולפיה "יעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את הבקשה לביצוע השטר, כתב ההתנגדות וכל המצורפים אליהם" , על מנת להוות הוכחה להמצאת צו העיקול והבקשה להטלתו, על המצורף אליהם, לידי החייב, זאת בשים לב להעדרו של ממשק מחשובי כאמור, והן מהטעם שעיון בכל הבקשות שהוגשו במסגרת התיק האלקטרוני מעלה כי אין כל זכר להטלתו של צו עיקול לפני ההחלטה המורה על עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ. יוזכר, כי הבקשה להטלת עיקול הוגשה לתיק ביהמ"ש רק במעמד הדיון מיום 11.9.19, כך שבפועל לא הייתה לחייב אפשרות לעיין בבקשה להטלת העיקול במסגרת תיק ביהמ"ש. לאחר שקבעתי, כי לא הוכחה המצאה אישית של הצו והבקשה להטלת עיקול לידי החייב נשאלת השאלה, האם ניתן לרפא את הפגם האמור מחמת קיומם של "טעמים מיוחדים שיירשמו"? מסקנתי היא, כי טעמים אלו אינם מתקיימים במקרה הנדון כאן.

על יסוד כל האמור לעיל, אני קובעת כי צו העיקול שניתן כנגד החייב ביום 30.6.19, פקע.

התובע ישלם לנתבע הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

דהיינו, שהשאלה העומדת להכרעה בפניי הנה: האם חלה חובה על המשיבה להמצאת צו העיקול, שניתן במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לידי המבקש? ואם כן, מכח איזו הוראת דין והאם התוצאה המשפטית המסתברת של אי ביצוע המצאת הצוו מביאה לפקיעתו? תחולת תקנות סדר הדין האזרחי ראשית, נבחן את הטענה בדבר אי חלותן של תקנות סדר הדין האזרחי על הליכים שננקטו במסגרת תיק הוצאה לפועל, ובפרט באשר להטלת עיקול זמני בטרם מסירת האזהרה לחייב, לאחר שהתיק הועבר לדיון בבית המשפט.

...

מכל האמור לעיל עולה, כי משהמשיבה לא המציאה למבקש את צו העיקול ואת הבקשה להטלתו על נספחיה, הרי שהדבר מנוגד להוראת תקנה 367(ב) לתקסד"א ומוביל לפקיעתו של הסעד הזמני שניתן במסגרת תיק ההוצאה לפועל, נוכח ההוראה הקבועה בתקנה 370(3) לתקנות ובאין טעמים מיוחדים שיירשמו.

ועל כן, אין מנוס אלא להורות כי העיקול הזמני, שהוטל על המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל, פקע וחסר כל תוקף.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על ביטול העיקול הזמני, שהוטל על זכויות המבקש בבנק המזרחי טפחות במסגרת תיק ההוצאה לפועל, לפי שזה פקע בהתאם לדין.

המשיב הגיש בקשה לבצוע שטר במסגרת תיק הוצל"פ 523060-12-14 בלישכת ההוצל"פ בחדרה ובקשה להטלת עיקולים זמניים טרם מסירת אזהרה.

הוא נסמך על תקנה 370 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 על מנת לומר, כי דינו של הצוו ליפקוע.

...

ניתוח זה של בית המשפט קמא, על מסקנותיו, מקובל עליי, ואינני רואה כל שגגה שנפלה בו. אשר על כן הנני דוחה את הבקשה.

לפניי בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו במעמד צד אחד בתיק ההוצאה לפועל, וזאת בטרם מסירת אזהרה.

דיון והכרעה בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") וההלכה הפסוקה, עת מונחת לפני בית המשפט בקשה למתן צו עיקול זמני עליו לשקול שלושה שיקולים עקריים כדלקמן: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה המגבשות עילת תביעה (תקנה 95(ב) לתקנות); מאזן הנוחות בין הצדדים ושיקולי יושר (תקנה 95(ד) לתקנות; רע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי, בפיסקה 24 (20.9.2011); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013), בעמ' 910 – 910); האם קיים חשש סביר שאי מתן הצוו יכביד על ביצוע פסק הדין, קרי יסוד ההכבדה (תקנה 103(א) לתקנות).

הבטוחות תשמשנה לפצוי בגין כל נזק שיגרם כתוצאה ממתן העיקול הזמני, אם תדחה התובענה או אם יפקע צו העיקול הזמני מסיבה אחרת.

...

נוכח כל האמור לעיל, ובהינתן עילת התביעה השטרית וסכום השטרות שבוטלו, לעניות דעתי הוכח יסוד ההכבדה ברמה הדרושה.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, שוכנעתי שהתובעת עומדת בנטל המוטל לפתחה והוכיחה שיש מקום בנסיבות המקרה דנן להטלת עיקולים זמניים על נכסי הנתבעת.

לפיכך, אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי בלבד, ומורה על ביטול העיקול אצל המחזיק "בנק יהב לעובדי המדינה". כל העיקולים הנוספים יעמדו בעינם, אלא אם תפקיד הנתבעת סך של 70,000 ₪ בקופת בית המשפט.