פקודת ביזיון בית המשפט בעבירות תכנון ובנייה

בעקבות החלטת בית המשפט, פנתה המחלקה לאכיפת דיני המקרקעין לתביעה של הועדה המקומית לתיכנון ובניה, אשר בדיקתה העלתה כי לא מתבצעות במקום עבירות תיכנון ובניה, לרבות שימוש שלא כדין.

מהעת שבה קיבלו המשיבים את היתרי הבניה ואת רישיונות העסק, לא ניתן להאשימם בהפרת פסק הדין ואין מקום להטלת סנקציה לפי פקודת בזיון בית המשפט.

...

יודגש, כי אין במסקנה האמורה, הנגזרת מהמסגרת המיוחדת של דיון בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, כדי למנוע מהמבקש לעמוד על זכויותיו, ככל שהמשיבים אינם פועלים כדין או במידה ויש בפעילות המשיבים לעלות כדי עוולה נזיקית כלפיו.

משנמצא, כי בנסיבות המקרה אין מקום לכך, אזי דין הבקשה להידחות.

נוכח זאת, הבקשה נדחית ללא חיוב בהוצאות.

לפיכך, בפסיקה נקבע שניתן להחיל את פקודת ביזיון בית משפט על מקרים שבהם הופר הצוו השפוטי שניתן מכוח סעיפים 239 ו-246 לחוק התיכנון והבניה (רע"פ 110/04 רמי לוי נ' הועדה המרחבית לתיכנון ובניה – "לודים" (פורסם בנבו, 23.10.06) פסקה 1 להחלטתה של כבוד הנשיאה השופטת ביניש (להלן: עניין רמי לוי); רע"פ 3111/10 מדינת ישראל - הועדה המחוזי חיפה נ' קבוץ יגור (פורסם בנבו, 18.5.11) (להלן: עניין קבוץ יגור)).

בדברי ההסבר להצעת החוק, נאמר כדלקמן: "בפברואר 2015 מינה היועץ המשפטי לממשלה צוות בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) לבחינת ההתמודדות עם עבירות תיכנון ובניה וזיקתם לעבירות פלישה למקרקעי ציבור. בינואר 2016 פורסם דוח הצוות האמור אשר כלל שורת המלצות שנועדו לשדרג את יכולת האכיפה של המדינה והועדות המקומיות (להלן - דוח הצוות). ביום י"ג בסיוון התשע"ו (19 ביוני 2016) התקבלה החלטת הממשלה מס' 1559 בנושא חזוק אכיפת דיני התיכנון והבניה (להלן – החלטת הממשלה), אשר אימצה בין השאר את המלצות הדוח האמור, תוך שהורתה למשרד המשפטים ולמשרד האוצר לבצע את תקוני החקיקה הנדרשים לצורך יישום המלצות הדוח האמור והחלטת הממשלה. בהתאם לכך, גובשה הצעת חוק זו." (ההדגשות שלי – ה'א'ש') על כן, הצעת החוק באה ליישם את המלצות דו"ח הצוות בראשותו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) בנושא בחינת ההתמודדות עם עבירות תיכנון ובניה.

...

כמו כן, הנני קובע כי תיקון 116 לחוק התכנון והבניה לא גרע במאומה מהסמכות של בית משפט להיזקק לפקודת בזיון בית משפט בשל הפרה של צווים שיפוטיים שניתנו מכוח פרק י' הנוכחי לחוק התכנון והבניה.

במישור הקונקרטי, הבקשה שבפנַי להטלת צו מאסר וקנס על המשיבים לפי פקודת בזיון בית משפט, דינה להידחות וזאת מאחר וקיימת "דרך חמורה פחות" לאכיפת צו ההפסקה השיפוטי שניתן בהחלטה הראשונה בשלום ביום 29.5.18, והיא מסלול האכיפה שמופיע בסעיפים 237 ו-238 לחוק התכנון והבניה.

בכפוף לכל האמור לעיל, הבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט, נדחית.

בעיניין זה גם אפנה את הצדדים להפניה בסעיף 23 להנחיית מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה מיום 4.2.2014 בנושא "מדיניות הגשת כתבי אישום ומדיניות הענישה בעבירות של אי קיום צו", הפניה אל הנחיה מיום 1.10.2013 בעיניין "נקיטת הליכים לפי פקודת בזיון בית המשפט בגין הפרת צוים בעבירות לפי חוק התיכנון והבניה". לשיטה אחרונה של הדיון העיוני אציין כי המאשימה לא הבהירה מדוע פעלה להמצאת התראה לנאשם 1.

...

המאשימה עצמה ביצעה נסיון חלקי ולקוי למסור התראה, וסבורני כי לא בכדי.

לאור כל האמור, סבורני כי בנסיבות דנן נכון להורות על ביטול האישום נגד המבקשים.

סוף דבר אני מורה על ביטול האישום נגד המבקשים (הנאשמים 2-1).

באותה פרשה ציין בית המשפט העליון בהחלטתו (בין שאר נימוקיו שלא ליתן צו לפי פקודת בזיון בית המשפט) כי "די בעובדה שישנו הליך תלוי ועומד, אשר תוצאותיו עשויות להשליך באופן ישיר על הזכות לסעד המבוקש, כדי לדחות בשלב הנוכחי בקשה לאכיפה מכוח הפקודה". המשיב טען כי הואיל והוגש נגדו גם כתב אישום בגין עבירות תיכנון ובנייה, אף הן בשל ניהול וילות אירוח, אזי יש להמתין לתוצאות ההליך הנוסף טרם השמוש בפקודת בזיון בית המשפט.

...

מסקנה והוראות נוכח אלה, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה במובן זה שיינתן על ידי צו צופה פני עתיד, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית משפט.

אני מורה אפוא כי על כל יום שבו יימצא כי המשיב עושה שימוש לצורכי אירוח במי משני הנכסים שהצו חל עליהם, ייקנס בקנס של 8,000 ₪ (זאת על כל שימוש יומי באחד משני הנכסים נושא תיק זה).

בשלב זה, לא מצאתי להיעתר לבקשה למתן צו כניסה למקרקעין מראש.

בית משפט השלום בחיפה ת"א 66454-08-21 לוי ואח' נ' עמרני ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אמיר סלאמה תובעים 1. שי לוי ע"י ב"כ עוה"ד נעם קולודני 2. איילת גורן 3. עוזי שראל 4. לינת שראל 5. עופר דים 6. שרית דים 7. ארקדי קמפינסקי 8. הלנה קמפינסקי 9. מיכאל מדבדב 10. יוליה מדבדב 11. יונתן מדבדב נתבעים 1. גולן עמרני ע"י ב"כ עוה"ד יאיר אבני 2. עומרני פנחס 3. זהבה עמרני 4. הוועדה המרחבית לתיכנון ובניה ישובי הברון (ניתן פס"ד) 5. מועצה מקומית זיכרון יעקב (ניתן פס"ד) 6. מדינת ישראל (ניתן פס"ד) פסק דין

עוד באותו עניין הוגשה ביום 12.9.22 בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, בה נטען שהנתבע הפר את הצוו האמור, וזאת בארוע שתועד ביום 23.8.23, ובקשה זו התקבלה.

מהחלטות הועדה המרחבית לתיכנון ובניה עולה כי הנתבעים ניסו להכשיר בדיעבד את הבניה, ואולם נכון לעת זו ניסיונם לא צלח, כאשר לאחרונה ממש (בתאריך 27.6.23), נדחתה בקשתם לאחר עריכת דיון מחדש, אם כי לטענת הנתבעים הם עתידים להגיש ערר על החלטה זו. אין גם חולק שהייעוד של המקרקעין עליהם מצויה הווילה הוא ייעוד לצורך מגורים, כאשר שימוש בה כמקום ארוע לצרכי נופש, פנאי או עריכת אירועים חורג משימוש זה. לא בכדי איפוא הועמד הנתבע לדין בעבירות של בניה ללא היתר ושימוש חורג, ואף שההליך לגביו עודנו תלוי ועומד, אין בכך כדי לשנות מהמסקנה לפיה הוכח, ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, כי גם הוא וגם הנתבעים 2-3 (כפי שעוד יבואר) הפרו את דיני התיכנון ובניה.

...

האם הדבר מייתר מתן צו מניעה כמבוקש ע"י התובעים? סבורני שלא.

כל אלה מביאים למסקנה שנחוץ מתן צוו מניעה צופה פני עתיד אשר יבטיח, עד כמה שניתן, את הנאת התובעים מבתיהם.

אני מחייב את הנתבעים 1-3 לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 30,000 ₪, סכום אשר ישולם בתוך 30 ימים, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.