לאחר הפציעה התובעת הגיעה לחדר המורים ונחבשה על ידי איש צוות, שעצר את הדימום וביצע חבישה מערכת עזרה ראשונה, ומשם פונתה התובעת לבית החולים שם נתפר החתך תחת הרדמה מקומית.
התובעת בחקירתה הנגדית הוסיפה ופירטה כי השינוי בהתנהלות ביחס לארוחת הבוקר הכיתתית במועד התאונה היה בכך שבניגוד לפעמים קודמות, ששם היתה רשימת מצרכים מובנית, הפעם אחד התלמידים לקח על עצמו לכתוב לכל ילד מה להביא וזה עבר ישירות להורים ללא ביקורת של התובעת, ובנוסף, בד"כ הילדים היו בהפסקה והמורה היתה מכינה את הארוחה בסיוע של 2 תלמידים, וביום התאונה היתה נוכחות מלאה של הילדים בהכנות (עמ' 4 לפרוטוקול מיום 30.5.23).
המנהלת הוסיפה בעדותה כי ביום התאונה היתה בחופש ומי שנכחה בבית הספר היא הסגנית, אולם היא זומנה על מנת להעיד על הכללים והנהלים, כי לעולם לא נידרש פקוח על ארוחות בוקר או כל פעילות חברתית שהמחנכת עושה, כי אם מישהו היה מבקש עזרה זה היה נשמע "תלוש" אבל היתה ניתנת עזרה, כי לאחר האירוע רכז הבטיחות ובטחון נקרא לחדר המורים והגיש עזרה ולאחר מכן מילא דוח אירוע ממוחשב במזכירות, וכי גם לאחר האירוע לא שונה כל נוהל, ואין הנחיה לא להביא קופסאות שימורים, גם לא בחוזר מנכ"ל.
באשר לשוני שנטען ביחס ליום האירוע טענה המנהלת כי רשימת המוצרים שמביאים הילדים הנה באחריות המחנכות וועד ההורים והיא סומכת על המחנכות בעיניין, וכך גם ביחס לאירגון הכיתה, העידה כי אין נוהל לפיו הכיתה מאורגנת על ידי המחנכת עם 2-3 ילדים כאשר שאר הילדים מחוץ לכיתה, להיפך, ארגון ארוחת הבוקר על ידי כלל הילדים זה חלק מהחוויה החינוכית שלהם וכי לא רואה בכך בעיה, כאשר המורה היא המבוגר האחראי כמו בכל ארוע (עמ' 13-15 לפרוטוקול).
בהתאם לכך, איני מקבל את טענת התובעת כי היה על בית הספר לתת אי אילו הנחיות מיוחדות או לבצע פקוח על ביצוען של פעולות מעין אלו שנעשות על ידי מחנכת הכיתה, ואין זה סביר כי כל אימת שנעשות ארוחות בוקר כיתתיות בית הספר יקצה איש צוות נוסף לכל כיתה.
מורה ומחנכת, בודאי בותק של 5 שנים, היא זו אשר אחראית על רשימת המצרכים הכיתתית ועל סידור הכיתה וארגונה לקראת הארוחה, ומכאן כי לא הופרה חובת הזהירות של בית הספר.
שנית, לאחר שהתובעת הבחינה בקופסאות השימורים, ככל שסברה שיש בפתיחתן אגב השגחה על כלל התלמידים סיכון יכלה לבקש סיוע אולם לא עשתה כן. שלישית, התובעת העידה כי במהלך פתיחת קופסת השימורים הסיטה מבטה אל עבר תלמידה אחרת כביכול על מנת למנוע מהתלמידה לפתוח קופסת שימורים בעצמה.
...
באשר לנסיבות התרחשות התאונה אני מקבל את גרסת התובעת כי במסגרת הכנות לארוחה כיתתית, מבין המצרכים שהובאו על ידי התלמידים, על פי רשימה שהוכנה על ידי אחד התלמידים, היו מספר קופסאות שימורים, ובמהלך ארגון הכיתה וסידור האוכל, כאשר התובעת כמחנכת הכיתה שהתה לבד עם 27 תלמידים, היא פתחה קופסת שימורים של חמוצים תוך כדי שהיא מסיטה את מבטה ונפצעת באצבעה.
בהתאם לכך, איני מקבל את טענת התובעת כי היה על בית הספר לתת אי אילו הנחיות מיוחדות או לבצע פיקוח על ביצוען של פעולות מעין אלו שנעשות על ידי מחנכת הכיתה, ואין זה סביר כי כל אימת שנעשות ארוחות בוקר כיתתיות בית הספר יקצה איש צוות נוסף לכל כיתה.
סיכום
לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
