פציעה של חשמלאי בבדיקת זרם חשמלי

הפסקת זרם החשמל, שהוא מוצר בסיסי וחיוני לחיים, תיפגע בכל בני ביתו של המבקש ותגרום להם נזקים כבירים, בלתי הפיכים.

לכן, על פי סעיף 157א' לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אסור לחבר את החשמל לביתו של המבקש, ובית המשפט כלל איננו מוסמך להורות למשיבה לעשות כן. בבדיקה טכנית שנערכה במונה החשמל של המבקש, במקום בו היה מותקן, ביום 26/9/17, נמצא כי המונה ניפתח קודם לכן ובוצעה בו חבלה של נתוק אחת הפזות (מתוך שלוש הפזות הקיימות), באופן שהחשמל שנצרך באמצעות אותה פזה לא נרשם במונה.

עד המשיבה מר באוצ'ק, ראש מדור שימוש בלתי חוקי בחשמל אצל המשיבה מזה 13 שנים, חשמלאי מוסמך בהכשרתו הצהיר והעיד כי הוא זה אשר בדק את מונה החשמל של המבקש, במקום בו פעל, וגילה את החבלות בו. הוא גם צילם את המונה החבול במקום בו נבדק.

...

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה לצו מניעה זמני.

אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה את הוצאות הבקשה בסכום כולל של 7,000 ₪, בתוך 30 יום מהיום.

לאורך השנים נותקה הדירה פעמים רבות בגין חובות ובין חבלות במתקני החשמל של חברת החשמל, לרבות התחברויות עצמיות, פירטיות ובלתי חוקיות, למונה החשמל.

רק במקרה הזה, שבו נצבר חוב, וזרם החשמל נותק, מסרבת חשמל החשמל להשיבו, על אף הסדרת החוב.

מאחר ולא מבוצעת כעת בנייה, על המבקש לעמוד בדרישות לצורך חיבור קבוע, ובהן הדרישה לאישור מאת הרשות המאשרת ("טופס 4"), ודרישות נוספות שהן בדיקת מתקן החשמל בנוכחות חשמלאי מטעם המבקש וסלוק כלל החובות.

...

בבואי לשקול, בראש ובראשונה, את סיכויי ההצלחה בתביעה העיקרית, אין מנוס מהמסקנה, כי התביעה אינה בעלת סיכויי הצלחה גבוהים.

לעניין זה הפנתה ב"כ חברת החשמל לבג"צ 8062/05 אינאס אל אטרש נ' שר הבריאות ואח', וסבורני כי לאורו של פסק דין זה, אשר דחה עתירה להורות על חיבור חשמל בניגוד להורות חוק התכנון והבנייה על אף קיומן של נסיבות הומניטריות, נלמדים סיכוייה הנמוכים של התביעה דנן.

סוף דבר, אינני סבורה כי לתביעה סיכויי הצלחה טובים, ועל כן התנאי הבסיסי לקבלת הבקשה אינו מתקיים.

בפניה שנעשתה לחברת החשמל נאמר לו כי זרם החשמל נותק עקב שימוש בלתי חוקי בחשמל שהתגלה לכאורה בזמן ביקורת שגרתית.

אספקת החשמל חודשה לאחר שבוצעו פעולות אחזקה ע"י מחלקת אחזקה של הנתבעת ולאחר שמתקן החשמל עבר בהצלחה בדיקת מתקן, שבוצעה ע"י בודק מוסמך של הנתבעת, בנוכחות חשמלאי מוסמך פרטי, מטעם התובע, כאמור בחוק משק החשמל, התשי"ד-1954 ותקנותיו, ובהתאם להוראת אמת מידה 35(ג)(9) לאמות המידה לרמה, לטיב, ולאיכות השרות שנותן בעל רשיון ספק שירות חיוני (להלן: "אמות המידה").

מלבד זאת, לא היה בעדותו של התובע דבר, והוא לא הכחיש את עצם קיומה של החבלה במונה החשמל.

עובדה זו גם מלמדת כי במיתקן החשמל בוצעה חבלה אשר דרשה תיקון, כאשר גם כאן היה בידי התובע להביא את אותו חשמלאי לעדות על מנת שיעיד על אופי התיקון שביצע והחבלה שנמצאה.

...

טענה זו לא נסתרה בחקירת כרמי והיא מקובלת עליי לגופה, הגם שממילא אין בה כדי לשנות מהמסקנה כי על התובע לשלם לנתבעת בגין שימוש שעשה שלא כדין בחשמל, ולו מכוח דיני עשיית עושר.

כפי שכבר ציינתי לעיל, התובע לא חלק על גובה החוב לכשעצמו או על דרך חישובו, ומר סימוטקו לא נשאל בחקירתו לעניין זה. משכך, מקובלת עליי שיטת החישוב וגובה הסכום לגופו, כאשר עמדת התובעת כאן ביחס לדרך החישוב גם סבירה לגופה, ולא נסתרה.

א. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.

רקע – המערער, יליד 1968, חשמלאי במקצועו.

טענות הצדדים – המערער טוען, כך: טעתה הוועדה עת קבעה לו 0% נכות פסיכיאטרית, וכשהפנתה אותו לחוות דעת פסיכיאטרית לפני שנבדק בשאר התחומים ולפני שנקבעה נכותו בתחומים אלה; מצבו הרפואי של נפגע וגובה נכותו הם נתון קריטי בהערכת נכותו בתחום הפסיכיאטרי, ויש קשר הדוק בין התיפקוד הפיזי לבין התיפקוד הנפשי; היות שבמועד הבדיקה הפסיכיאטרית לא נקבעה לו נכות גופנית כלשהיא, הרי שבהתאם לכך לא נקבעה נכות בתחום הנפשי; הבדיקה הפסיכיאטרית היתה שטחית ולא ניתן להבין את הלך החשיבה של הוועדה שהוביל לקביעה כי אין לו נכות; היועצת היתעלמה מאופן היתרחשות התאונה שכן לא מדובר בארוע שיגרתי; טעתה הוועדה עת לא ביצעה לו בדיקה נוירולוגית, למרות שבהרכב ישב מומחה לנוירולוגיה; בפני היועץ בכירורגית כף-יד הוא טען כי להרגשה של זרם חשמלי ביד ואף הפנה לבדיקת EMG, אך היועץ לא היתייחס לאלמנט הנורולוגי משום שתחום זה אינו באחריותו; משקיבלה הוועדה את חוות דעת היועץ בכירורגיית כף-היד, ומשראתה כי מומחה זה לא התייחסה לנושא הנורולוגי, היה עליה להתייחס להיבט הנורולוגי ולהזמין אותו להבדק על ידה; הוועדה לא התייחסה לנכות בגין הצלקת; הוועדה היתה צריכה לשלוח אותו לבדיקה של מומחה ברפואת כאב או של מומחה שקומי, היות שהוא מטופל באופן קבוע במרפאת כאב ומקבל זריקות.

היועצת הוסיפה וציינה כי תלונותיו של המערער מתרכזות בתחושה לא נעימה כשמסתכל על הפציעה ביד, ובשחזור הארוע כשנשאל לגביו ושמדי פעם מופיע בחלומות.

...

דיון והכרעה – לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובדיון שנערך בפני בית הדין, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

מקובלת עליי טענת המשיב כי מדובר בטיעון פרוצדוראלי שכלל אינו קשור להחלטת הועדה כשלעצמה.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

התובע הגיש יחד עם תביעתו בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד נתוקו מזרם החשמל בגין דרישת חוב בסך של 69,255 ₪ שייחסה לו חברת חשמל עקב חבלה במונה החשמל ושימוש בלתי חוקי במונה החשמל (להלן : "שב"ח").

לטענת הנתבעת, כתוצאה מחבלות אלו, שובשה פעולת הרישום של המונה באופן בו המונה לא רשם כהלכה את צריכת החשמל ולכך ביטוי בחשבונות החשמל שהונפקו לתובע וכי בבדיקה הבחין עובד הנתבעת כי בעוד שחיבור החשמל בבית התובע הוא חד פאזי, לוח החשמל הפרטי של התובע מחובר בחיבור תלת פאזי פרטי.

מתצהירי עובדי הנתבעת במהלך בדיקתם באשר לקיומו של השב"ח השני נכח חשמלאי התובע : "התובע הזמין חשמלאי מטעמו ועם הגעתו הראנו לתובע ולחשמלאי כי באמצעות המעקף נצרך במקום חשמל מבלי שנירשם במונה" (סע' 16 לתצהיר מר חבר וסע' 10 לתצהיר מר קרסנר).

...

דיון לאחר בחינת טענות הצדדים, ראיותיהם וסיכומי טענותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין תביעת התובע להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.

זאת בעדויות ובראיות אשר לא נסתרו ע"י התובע והוכח כי לאורך שנים צריכת החשמל אשר דווחה וחויבה לא שיקפה את הצריכה בפועל ומכאן יש לקבל את התביעה לחיוב התובע בגין אותו שב"ח. הערכת הצריכה שלא כדין בהתאם לקבוע באמות מידה 16(ג) ו- 26(ג) על התובע לשלם את סכום ההפרש בין הצריכה שנרשמה לבין זו שלא נרשמה כך שתקופת הצריכה שלא כדין היא מהיום שבו החלה ועד יום תפיסתה.