בפניה שנעשתה לחברת החשמל נאמר לו כי זרם החשמל נותק עקב שימוש בלתי חוקי בחשמל שהתגלה לכאורה בזמן ביקורת שגרתית.
אספקת החשמל חודשה לאחר שבוצעו פעולות אחזקה ע"י מחלקת אחזקה של הנתבעת ולאחר שמתקן החשמל עבר בהצלחה בדיקת מתקן, שבוצעה ע"י בודק מוסמך של הנתבעת, בנוכחות חשמלאי מוסמך פרטי, מטעם התובע, כאמור בחוק משק החשמל, התשי"ד-1954 ותקנותיו, ובהתאם להוראת אמת מידה 35(ג)(9) לאמות המידה לרמה, לטיב, ולאיכות השרות שנותן בעל רשיון ספק שירות חיוני (להלן: "אמות המידה").
מלבד זאת, לא היה בעדותו של התובע דבר, והוא לא הכחיש את עצם קיומה של החבלה במונה החשמל.
עובדה זו גם מלמדת כי במיתקן החשמל בוצעה חבלה אשר דרשה תיקון, כאשר גם כאן היה בידי התובע להביא את אותו חשמלאי לעדות על מנת שיעיד על אופי התיקון שביצע והחבלה שנמצאה.
...
טענה זו לא נסתרה בחקירת כרמי והיא מקובלת עליי לגופה, הגם שממילא אין בה כדי לשנות מהמסקנה כי על התובע לשלם לנתבעת בגין שימוש שעשה שלא כדין בחשמל, ולו מכוח דיני עשיית עושר.
כפי שכבר ציינתי לעיל, התובע לא חלק על גובה החוב לכשעצמו או על דרך חישובו, ומר סימוטקו לא נשאל בחקירתו לעניין זה. משכך, מקובלת עליי שיטת החישוב וגובה הסכום לגופו, כאשר עמדת התובעת כאן ביחס לדרך החישוב גם סבירה לגופה, ולא נסתרה.
א. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה.