פציעה חמורה נסיבות מחמירות

בגין מעשים אלו, יוחסו למשיבים עבירות של ניסיון לרצח לפי סעיפים 305(1) ו-29(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) ו-(2) לחוק; סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיפים 332(2) ו-29(א) לחוק; קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק; נשיאת נשק ותחמושת לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא וסעיף 29(א) לחוק; ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיפים 244 ו-29(א) לחוק.

...

אף תסקירי המעצר שהוגשו מלמדים על מסוכנות המשיבים ואני סבור כי נקודת האיזון בעניינם טרם השתנתה.

נוכח כל האמור, בנקודת הזמן הנוכחית, האיזון שבין האינטרס הציבורי בהארכת מעצרם של המשיבים, לבין זכותם לחירות על רקע התמשכות ההליכים – אינו מאפשר להורות על שחרורם ממעצר.

סוף דבר: אני מקבל את הבקשה ומורה על הארכת המעצר המבוקשת ביחס לכלל המשיבים.

כך, בכתב האישום המתוקן יוחסו לעורר עבירות של גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וסחיטה באיומים, חלף העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי.

...

בשונה מבא-כוח העורר אינני סבורה כי כתב האישום המתוקן מצביע על מסוכנות נמוכה באופן משמעותי (וכמובן, מבלי לנקוט עמדה לגופו של התיק או לענישה בו בסופו של דבר).

לצורך כך אני מורה ליחידה לפיקוח אלקטרוני להגיש לבית המשפט המחוזי חוות דעת באשר להיתכנות לביצוע מעצר בפיקוח אלקטרוני בבית משפחתו של העורר, וזאת עד ליום 7.2.2024.

סוף דבר: הערר מתקבל באופן חלקי כאמור בפסקה 17 לעיל.

העבירות המיוחסות לעותר בכתב האישום (לא לפי סדר חומרתן אלא לפי סדרן בכתב האישום) הן: חברות פעילה באירגון טירור – עבירה לפי סעיף 22(ב) לחוק המאבק בטרור וכן לפי סעיף 3 לפקודת מניעת טירור; מעשה טירור של ניסיון רצח – עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, בצרוף סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור; פציעה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 335(א)(1) בנסיבות סעיף 334 לחוק העונשין; מספר עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק – עבירה לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל; שתי עבירות של רצח בכוונה תחילה – עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין (בנוסחו בעת ביצוע העבירה); גניבה – עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין; רצח בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 301א(1), 301א(10) ו-301א(11) לחוק העונשין, בצרוף סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור; מעשה טירור של ניסיון רצח – עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, בצרוף סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור; מעשה טירור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 335(א)(1) בנסיבות סעיף 333 לחוק העונשין, בצרוף סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור.

...

אשר לשלב השני של הבחינה, לאחר שבחנתי "בעיני סנגור" את הראיות החסויות הרלבנטיות, אינני סבור כי בראיה אותה מבקש העותר לחשוף ישנו פוטנציאל מזכה המצדיק להורות על הסרת החיסיון.

לאחר שעיינתי בראיות החסויות, התרשמתי כי הפרפראזה נוסחה באופן זהיר ומתוך מגמה למנוע מצב בו פריט מידע שניתן לטעון לגביו, ולו בדוחק, כי הוצג על ידי החוקר "שאול" לעותר, יחשב כפריט מוכמן המחזק את הודאת העותר.

אשר על כן, ובכפוף להשלמות לפרפראזה שנוספו, העתירה נדחית.

זוהי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, על רקע כתב האישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של רצח – עבירה לפי סעיף 300א(2) לחוק העונשין, עבירה של ניסיון לרצח – עבירה לפי סעיף 305(1) לחוק, עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 333+335(א)(1) לחוק, עבירות נשק (נשיאת נשק) – עבירה לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק, זהוי שינוי זהות של רכב או חלק של רכב – עבירה לפי סעיף 413ט לחוק.

...

גם בהודעתו השנייה מיום 30.03.2022: "נסעתי לחו"ל, כי פחדתי על החיים שלי. אך ורק זו הסיבה שנסעתי. ציון יאנה היה חבר שלי וזה מסביר הכל." אשר לטענת המאשימה, כי למשיב הייתה הזדמנות למסור גרסה לחוקריו במהלך שהותו בחו"ל אודות תחושות שלו שיש סכנה לחייו – לשיטת הסנגור, המשיב בהודעתו הרביעית מיום 07.04.2022, עמ' 5, מסר הסבר מניח את הדעת לחוקריו: "אין סיבה שאשתף את אשתי בסכנה לחיים שלי זה סתם יכניס אותה ללחץ וחרדות. עבריין שנותן לאשתו לסייע לו הוא לא עבריין. פחדתי על החיים שלי בגלל זה ברחתי. עבריין לא אומר לשוטר בשיחת טלפון שהוא מפחד על החיים שלו. אם הייתי מתוחכם הייתי מזמין כרטיס טיסה קודם. הזמנתי כרטיס מעכשיו ועכשיו רק מחזק את הטענה שלי שברחתי." גם לשאלת החוקרים מדוע לא יצר קשר עם יוחאי (המתלונן), השיב: "ניסיתי ליצור קשר בשלבים הראשונים... בהמשך הבנתי שהוא מדבר שטויות חושד בי. מאז ששמעתי שהוא מדבר שטויות לא ניסיתי ליצור קשר ולא אנסה. שטויות זה שהוא חושד בי... נכון אני הורדתי אותם. יכולתי בקלות להיות בתוך האוטו. ניצלתי בנס." (ראה הודעה מיום 28.04.2022) לסיכום – עתר הסנגור מבית המשפט לקבוע, כי מדובר בתשתית ראייתית בעלת עוצמה נמוכה, שלא מצדיקה המשך מעצרו של המשיב.

שוב, לשיטת המבקשת, טענות הסנגור הן מקטעים מתוך רצף של מסכת ראייתית עובדתית המספרת סיפור אחד, המוביל למסקנה אחת ויחידה, לפיה משקלן המצטבר של ראיות המאשימה, אינו מותיר ספק בדבר אשמתו של המשיב ובכוחן להצביע על סיכוי סביר להרשעתו במיוחס לו. בין לבין, הוגשו על ידי הסנגור בקשה לקבלת חומרי חקירה לפי סעיף 74 לחסד"פ וכן עתירה לגילוי ראיה חסויה – הסנגור עתר לברר את הבקשות בטרם מתן ההחלטה בהליך המעצר, כדי שתהא בפני בית המשפט כלל התמונה העולה מתיק החקירה.

יוצא אפוא, שהפגישה עם העד אטדגי, התרחשה לאחר השעה 00:15 ולפני שעת הפיצוץ 00:50.

סבורני, במקרה דנן, צירוף הראיות הלכאוריות הקיימות המפורטות לעיל, מתחזקות לנוכח שתיקתו המתמשכת של המשיב, הן בטרם מסר את גרסתו והן לאחר מכן, ובכך מתגבש הנדרש מן הבחינה הראייתית בשלב זה, כדי להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, שכן עילות המעצר בעניינו של המשיב מובהקות.

אשר על כן, הנני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ע"פ 5641/09 מדינת ישראל נ' ברזינסקי (22.3.10) - בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לאחר שהנאשם נטל בקבוק זכוכית ריק, שבר אותו על ראשו של חברו ופצע את פניו של חברו האחר.

...

בנסיבות אלה, דפק הנאשם בחוזקה מספר פעמים בדלת הבית עד אשר נאלצה המתלוננת להיעתר לבקשתו ופתחה את הדלת.

בנסיבותיו של תיק זה המהוות אירוע אחד אני סבורה שמתחם העונש ההולם נע בין עונש של 12 חודשי מאסר ברף התחתון לבין עונש של 30 חודשי מאסר ברף העליון בצירוף ענישה נלווית.

אשר על כן בשקלול השיקולים לקולא ולחומרא אני גוזרת את עונשו של הנאשם לעונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 18.7.23 .