פציעה בעבודה במהלך הכשרה מקצועית

ת: מתוך מה ששמעתי כרגע אני חושב שלאור הפגיעה המוחית הקשה שנוצרה בעת החבלה הזו, הסימנים האלה והדברים האלה שהיו כמו הפרעות בזיכרון שלא הוכחו בשום בדיקה אובייקטיבית ועוד דברים שאופייניים לעוד אנשים, בנוכחות סי.טי ואמ.אר.אי תקין, אין לזה כל משמעות בעיני לנכות שנוצרה כתוצאה מהחבלה וזה בטל בשישים.

במסגרת ההכשרה המקצועית, עבדה התובעת במשך כשעה או כשעתיים ביום באריזת שקעי חשמל וחיבורם לשקעים והכל בישיבה מול שולחן כמפורט בתצהירה (ס' 20.

...

אינני מקבל לעניין זה את טענת ב"כ התובעת.

לעניין זה אני מקבל את טענת הנתבעים.

לעניין זה אני מקבל את תחשיב קצבת הנכות לעבר ולעתיד העדכני שנערך ע"י הגב' ספיר לפיו הוערכה הקיצבה בעבר והקצבה העתידית בשיעור כולל של 545,515 ₪ וזאת לאחר קיזוזים מתאימים של קצבת הזיקנה המגיעה ע"פ חוק.

לעניין זה אני מקבל את חוות דעתה העדכנית של האקטוארית הגב' ענת ספיר מיום 16.11.21 באשר להערכת שיעור הקצבה בכללותה במעוגל לאחר שיערוך בשיעור של (63,300 ₪-) כאמור, לא מצאתי לקבל את דרישת הנתבעים לניכוי קצבת שר"ם מעבר לתקופה בה היא שולמה בשל הטענה שהתובעת לא ערערה על החלטת המוסד לביטוח לאומי הדוחה בקשתה לגמלה, שכן לא נמצאתי כי מוטלת על התובעת כל חובה לערער על החלטה זו. בסה"כ יש לנכות מסך הפיצוי המגיע לתובעת ניכויים בגין קצבאות ששולמו לה בסך כולל במעוגל של (608,800 ₪-).

כאמור, נאשם 2 עבד כשכיר במשך כל חייו המקצועיים.

הכשרתו המקצועית היתה הכשרה של חשמלאי רכב, ולפרנסתו הוא עבד כשכיר במוסך.

כך, טענתו כי עקב הפציעה הוא שהה בשלושה חודשי מחלה אומתה במסמכי המוסד לביטוח לאומי, וטענתו כי בחודש פברואר 2007 שב לעבוד כחשמלאי רכב במוסך זני אומתה במסמכי המוסך, כמו גם בעדות הבעלים של המוסך, מר חן זני (ר' המוצגים ס/10 וס/19 וכן בפרוטוקול, עמ' 299 שורה 26 ואילך).

...

ואולם, במשפטנו לא קיים כלל בדבר "ראייה מקסימלית", שלפיו אין להגיע למסקנה מרשיעה בכל מקרה בו, תיאורטית, המאשימה היתה יכולה להביא בפני בית המשפט ראיות טובות מאלה שהביאה בפועל: .

סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ אני קובע כי אשמתם של כל הנאשמים הוכחה לפניי כדבעי.

אני מרשיע אפוא את הנאשמים בעבירות שבהן הם הואשמו בכתב האישום, כמפורט ברישא להכרעת הדין (בכפוף לתיקון מספר העבירות, כאמור בפסקה 7 דלעיל).

לדבריו, מר דולב השיב לו שעליו לגשת למיון ולהסביר שזו הייתה תאונת עבודה והדריך אותו לדיווח לצוות הרפואי במיון שניפצע בזמן טפול בכלב והפציעה נבעה מפגיעה ישירה מברזלים בגדר ולא מנשיכה היות ויש לנשיכה השלכות חמורות על הסדרי העבודה במקום.

מר רגב פרט שהתובע עבר את הקורסים הנדרשים בהצלחה, קיבל הכשרה מקצועית ועבד במשך שבוע ימים עצמאית לפני קרות הארוע.

...

המחלוקת בין הצדדים הינה רחבה ועמוקה והיא משתרעת הן לעניין נסיבות האירוע והן לעניין נזקיו של התובע, כאשר לטענת הנתבעת, תהא אשר תהא הכרעת בית המשפט בנוגע לנסיבות האירוע, תביעתו של התובע נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי ובהיות התאונה תאונת עבודה והנתבעת הינה מעביד התובע לא זכאי ל- 25% מן הפיצוי ומשכך דינה של התביעה להידחות.

סוף דבר כמפורט ארוכות לעיל, לאחר בחינת מלוא נסיבות העניין, המסקנה המתבקשת היא שדינה של התביעה להידחות, שכן אחריות הנתבעת לא הוכחה.

המסקנה הבלתי נמנעת שגם אם הייתה נקבעת אחריות, לא היה מנוס מן הקביעה שהתביעה נבלעת.

אחר כל האמור לעיל, התביעה נדחית, הן משום שלא הוכחה אחריות, והן משום שהתביעה נבלעת בתגמולי המוסד לביטוח לאומי.

] במהלך השקום, התובע עבר הכשרה מקצועית בת חצי שנה מיום 4.4.2019 ועד ליום 10.10.2019 בתכנית "מביתא לעבודה" שנערכה על ידי מכללת גל בחיפה.

כך למשל, בענין דנקורט[footnoteRef:10] על גלגוליו השונים הוכח שהתובעת לא נסעה בתחבורה ציבורית מחשש להידבק בזיהום ובית הדין השתכנע שלנוכח מחלתה קיים חשש אמיתי שהיא עשויה להידבק בזיהום וכן כי התרופות והטיפולים שהיא מקבלת מחלישים את המערכת החיסונית שלה, באופן שעשוי לגרום לה ליפול ולהיפצע במהלך הנסיעה ועל כן היא אינה יכולה לנסוע בתחבורה ציבורית.

...

אין בידינו לקבל טענה זו. בשונה מענייננו, התובעים בפסיקה שהוצגה על ידי התובע לא עשו שימוש בפועל בתחבורה ציבורית.

לא מצאנו רלוונטיות לפסיקה בענין עומרי יוסף[footnoteRef:15] לרבות פסק הדי שניתן על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בהסכמת הצדדים ולפיו עצם היותו של הנכה בעל רכב אינו שולל אוטומטית את הזכאות לקצבה מיוחדת בעילת ההסעות.

] [15: בג"צ 6682/96 עומרי יוסף - בית הדין הארצי לעבודה ואח' (2.12.1996); ] על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

המוסד טען כי מספר הפעמים הבודדות שבאיכון מלמד על עבודה לא סדירה ולכן על היותו של התובע עובד עצמאי; המוסד טען עוד כי תימלול שיחה של התובע עם אדם בשם "איציק" הוא בעל משקל נמוך כיוון ש"איציק" לא הוזמן לעדות ונראה מהתמלול שהוא כועס על המנהלים בחברה; צ'ק שצרף התובע אינו קריא ולא ניתן ללמוד ממנו דבר ובודאי לא יחסי עבודה; כמו כן, התובע חסר הכשרה מקצועית כלשהיא; חוקרי המוסד ערכו דוח זכרון דברים לניסיונות פנייתם למנהלי החברה ומהדוח עולה שמר חאג' יחיא קייס, ממנהלי החברה, ידע במה מדובר אך לא העסיק את התובע; כן, לתובע לא היו אסמכתות בדבר הפקדת שכר.

בסיכום נרשם כך – "בן 52, הובא לחדר מיון ע"י מד"א, לדבריו, במהלך עבודתו ניחבל בכף ידו הימנית ע"י חפץ כבד (כף של טרקטור)... הומלץ לחולה על אישפוז וניתוח לשטיפות וקיבוע באופן דחוף אך החולה סרב אישפוז. חתם על סרוב אישפוז. לדבריו, מר נורי פונה מיידית לבית חולים במקום המגורים באופן מיידי להמשך טפול!!!". בשעה 13:23 שוחרר התובע מבית החולים ואושפז בבי"ח פלשתינאי (מסמכים רפואיים צורפו לכתב התביעה).

...

לאור כובד משקלן המצטבר של הראיות שפורטו לעיל, ועל אף שיש משקל גם למחדלי התובע באי זימונם של, לפחות, חלק מהעדים, אנו סבורים שכף מאזני הראיות נוטה לטובת התובע.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

משכך חרף תוצאות ההליך הנתבע ישלם את הוצאות התובע בסך 1,500 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.