פציעה באצבע בתאונת עבודה מזכה בביטוח לאומי

ביום 3/8/15 נימסרה לתובע הודעה כי תביעתו בגין אצבע הדק נדחתה מהטעם שלא הוכחה תשתית עובדתית לתאונת עבודה וכי אין קשר בין תנאי העבודה לבין הפגימה.

על עיקרון זה קבע בית הדין הארצי לעבודה[footnoteRef:4]: [4: עבל (ארצי) 62405-02-16 יעקב ארנון כהן נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו]] הינה כי כן, סעיף 296 המגביל את הזכאות למפרע מבטא עיקרון מקובל בתחום החקיקה הסוציאלית, אשר המחוקק בחר לעגנו – באדרת זו או אחרת – מתוך תפיסה כי הגימלאות נועדו בראש ובראשונה ליתן מענה למצוקות ההווה, ולא לביטוייה של המצוקה בעבר, וכן כחלק מאיזון כולל נוכח הרחבת הגישה לזכות הסוציאלית בממדי זכאות נוספים, ובעניינינו פתיחת פתח להגשת תביעה חרף חלוף הזמן וללא סיוגה בטענת היתיישנות.

...

לנוכח האמור, ומשלא עלה בידי התובע להפריך את החזקה, אין מנוס מלקבוע כי ההחלטה בדבר דחיית התביעה הובאה לידיעת התובע בחודש אוגוסט 2015 או בסמוך לכך.

בצד השיקולים המובילים למסקנה כי בנסיבות העניין יש לאפשר לתובע להגיש את הערעור על אף השיהוי, יש להזכיר כי לצד הרעיון של "מיצוי הזכויות" חולש על דיני הבטחון הסוציאלי גם הרעיון הגלום בסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, אשר מגביל את הזכות להגיש תביעה למפרע, מתוך ראיה של הקצבה כמיועדת לשמש מקור למימון הצרכים השוטפים, ואין היא בגדר קופת חסכון, וכן מתוך רצון לתמרץ את המבוטח לפעול בשקידה ראויה ובמועדים הקבועים בחוק למיצוי זכויותיו בדרך שתאפשר גם את בדיקת טענותיו כדבעי שכן בדרך כלל חלוף הזמן מקשה על הבירור העובדתי וחותר תחת תקינות המינהל.

לנוכח האמור, ומכל הטעמים עליהם עמדתי לעיל אני סבורה כי יש טעמים מיוחדים המצדיקים מתן ארכה להגשת ערעור ולפיכך - טענת ההתיישנות נדחית .

עוד צוין בכתב התביעה כי "על אף כאביו, התובע המשיך לעבוד, עד שנאלץ לעבור ניתוח ביום 9.7.2018, ומאז שוהה בחופשת מחלה". עיקר טענות הצדדים התובע טען בכתב התביעה, כי הנתבע טעה בהחלטתו מהנימוקים הבאים: העובדה שהוא סובל מנכות בכף ידו הימנית, אין בה כדי לסכל תביעה בגין פציעה חדשה באצבע; הארוע הנטען הנו בגדר תאונת עבודה ולחילופין פגיעה על דרך המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע; עקב התאונה התובע נעדר מעבודתו מספר רב של שבועות.

על התובע להביא ראשית ראיה "שאכן קרה ארוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה". (ראו דב"ע מד/0-90 צבי שפיר - המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93).

זאת משום שיש להניח כי אדם הפונה לקבלת טפול רפואי ימסור את מלוא המידע הרלוואנטי, על מנת לזכות בטיפול נכון (ראו עב"ל 696/08 ויקטוריה ביזרמן - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 10.12.09).

...

לאור האמור לעיל ומאחר והתובע זנח במסגרת ההליך את טענותיו בעניין זה, לא מצאנו מקום להידרש לשאלה אם אכן מדובר בפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, בשים לב לתיעוד הרפואי, לעדויות שנשמעו ולסתירות שמצאנו בגרסתו של התובע, אנו קובעים כי התובע הצליח להרים את הנטל להוכיח כי אירע לו אירוע תאונתי בעבודה.

לפיכך, דין התביעה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 64016-07-20 21 אפריל 2021 לפני: כב' השופטת חנה טרכטינגוט – שופטת בכירה התובע: אדם אלדר סמטנה ע"י ב"כ עו"ד עמיר גשרי ואח' הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד שרון חג'ג' ואח' פסק - דין

ביום 7.5.17 הודע לתובע כי התאונה הוכרה כפגיעה בעבודה, והפגיעות שהוכרו הן חבלה באצבעות 3-4 ימין.

הוראות החוק הרלבנטיות הן – סעיף 296 (א) לחוק קובע: "כל תביעה לגימלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה". סעיף 296 (ב) (1) לחוק קובע: "הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגימלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגימלה שהוא זכאי לה, ובילבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגימלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגימלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגימלה". סעיף 107 (א) לחוק קובע: "נכה עבודה כאמור בסעיף 104(ג) ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגימלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובילבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקיצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה." סעיף 10 לחוק ההתיישנות קובע: "בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו עדיין לא מלאו לתובע שמונה עשרה שנה". התובע טוען כי מירוץ ההתיישנות אמור להתחיל ביום 1.5.16 עם הגיעו לגיל 18.

...

יחד עם זאת פרשנות תכליתית מביאה למסקנה כי אין להביא במועד 12 החודשים שבסעיף 296 את הזמן בו לא מלאו לתובע 18 שנים או את הזמן בו לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי (סעיפים 10,11 לחוק ההתיישנות).

התוצאה הינה כי התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט בסכום כולל של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 35879-06-22 27 נובמבר 2022 לפני: כב' השופט נוהאד חסן המערער אורי קירבל ע"י ב"כ: עו"ד שקמה עצמון - גל המשיב המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד פסק דין

ביום 17.12.20 ניחבל המערער במהלך "פינוי מכולה". ארוע זה הוכר על ידי המשיב כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

מהות הפגיעה שהוכרה: חבלה באצבעות 3-2 כף יד שמאל.

לאור האמור, מצאתי כי יש לקבל את העירעור באופן שעניינו של המערער יוחזר לועדה לעררים, באותו הרכב, על מנת שתנמק מדוע הממצאים בבדיקתה הקלינית ולפיהם צלקת באורך 9 ס"מ לא מזכה את המערער בנכות ולו באופן חלקי בהתאם לסעיף 75(1)(ב) כמו תבהיר הוועדה כיצד ממצאיו של פרופ' שטהל לא תואמים.

...

לאור האמור, מצאתי כי יש לקבל את הערעור באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים, באותו הרכב, על מנת שתנמק מדוע הממצאים בבדיקתה הקלינית ולפיהם צלקת באורך 9 ס"מ לא מזכה את המערער בנכות ולו באופן חלקי בהתאם לסעיף 75(1)(ב) כמו תבהיר הועדה כיצד ממצאיו של פרופ' שטהל לא תואמים.

מה גם, ובהקשר זה מקובלת עליי טענת המשיב, כי המומחה הספציפי הנדרש בתחום הוא כירורג פלסטי, ואולם, לא הוגשה חוות דעת מטעם מומחה כירורג פלסטי.

סוף דבר- הערעור מתקבל.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 47157-07-23 27 ינואר 2024 לפני כב' השופט טל גולן המערער: שלומי ביטון ע"י ב"כ: עו"ד אחמד דבאח מטעם הלישכה לסיוע משפטי המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד פ ס ק ד י ן

מבוא – מונח לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 28.6.2023 (להלן: "הוועדה"), אשר דחתה ערר המערער וקבעה כי אין החמרה במצבו הרפואי המזכה באחוזי נכות.

ארוע זה הוכר על ידי המשיב כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

ואולם, הוועדה לא מפרטת לאיזה ממצאים היא מתכוונת; שלישית, בתיקו של המערער נמצא סיכום אישפוז מבית החולים רמב"ם במחלקת כירורגית כף-יד המתאר באופן מפורט את הרקע של המערער מאז ארוע התאונה המוכרת אצל המשיב והחבלה באצבע הרביעית, ניתוחים שעבר בדרך ועד לניתוח האחרון.

סוף דבר – דין העירעור להיתקבל, כדלקמן: - עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכבה מיום 28.6.2023, על מנת שזו תשוב ותבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין ההפרעות שמהן סובל המערער באצבע 4 כף יד שמאל, לבין הארוע התאונתי המוכר אצל המשיב; - הוועדה תתייחס לסיכום אישפוז מבית חולים רמב"ם מיום 22.10.2023; - הוועדה גם תתייחס לשינוי בממצאים בבדיקת MRI שם נראה שינויים פוסט-ניתוחיים באספקט וולארי של בסיס אצבע רביעית, יותר בולטת מאשר בבדיקה קודמת; - ככל שהוועדה עדיין סבורה כי הממצאים בבדיקות ה- MRI ו-EMG "לא קשורים" לשבר ללא תזוזה בגליל המרוחק של אצבע 4 מיום התאונה, עליה לנמק את החלטתה באופן שניתן להיתחקות אחר הלך מחשבתה; - המערער ובא-כוחו יוזמנו לוועדה לטעון טענותיהם; - החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

...

לאור האמור לעיל, אני סבור כי נפל פגם משפטי בפעולת הועדה שמצדיק החזרת הדיון לועדה לצורך בחינה מחודשת של סוגיית מצב האצבע לאחר הניתוח לבין התאונה המוכרת אצל המשיב.

הרכב הועדה – אין בידי לקבל את בקשת המערער להחלפת הרכב הועדה.

סוף דבר – דין הערעור להתקבל, כדלקמן: - עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכבה מיום 28.6.2023, על מנת שזו תשוב ותבחן את שאלת הקשר הסיבתי בין ההפרעות שמהן סובל המערער באצבע 4 כף יד שמאל, לבין האירוע התאונתי המוכר אצל המשיב; - הועדה תתייחס לסיכום אשפוז מבית חולים רמב"ם מיום 22.10.2023; - הועדה גם תתייחס לשינוי בממצאים בבדיקת MRI שם נראה שינויים פוסט-ניתוחיים באספקט וולארי של בסיס אצבע רביעית, יותר בולטת מאשר בבדיקה קודמת; - ככל שהועדה עדיין סבורה כי הממצאים בבדיקות ה- MRI ו-EMG "לא קשורים" לשבר ללא תזוזה בגליל המרוחק של אצבע 4 מיום התאונה, עליה לנמק את החלטתה באופן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה; - המערער ובא-כוחו יוזמנו לועדה לטעון טענותיהם; - החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת.