הבנק, אשר טען כי סכום חובה של חברת בשן לבנק עמד ע"ס 2,874,894 ₪, לא מילא אחר חובתו לקזז את הסכומים שהתקבלו ממכירת הנכס בהליכי הכנוס, ועל אף שאצל הבנק התקבלו כספים ממימוש הנכס המשועבד בסך של 272,000$ (בתוספת מע"מ), הבנק הגיש את התביעה דנן נגד כרמלה מבלי לקזז סכומים אלה מחובה מכוח כתב הערבות.
כן נקבע בסעיף 14 לשטר המישכון השני: "הבנק יהיה רשאי בכל זמן לחייב כל חשבון שהוא של הממשכנים אצלו בכל סכום המגיע או שיגיע לו מאת הממשכנים, ולזקוף כל סכום שהוא יקבל מאת הממשכנים או עבורם לזכות אותו החשבון שימצא לנכון. להעביר כל סכום שיעמוד לזכות הממשכנים בכל חשבון שהוא אצלו, לכל חשבון אחר שימצא לנכון, כפי שימצא לנכון [...]".
זאת ועוד, בסעיף 26 לשטר המישכון השני של כרמלה המסדיר את התקיימותם של 'תנאים מיוחדים' נכתב, כי "מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל שטר משכון זכויות זה בא להבטיח את כל הסכומים אשר בן שלוש גבריאל ... ו/או בשן חברה קבלנית לבניה, שקום שפוץ איטום וצבע בע"מ ח.פ ... ו/או הממשכנים יהיו חייבים לבנק ואשר הממשכנים מתחייבים בזה בערבות מוחלטת לסלוק כל הסכומים הנ"ל".
הינה כי כן, בחינת לשון שטרי המישכון עליהם חתומה כרמלה, ובמיוחד שטר המישכון השני, מעלה כי היא נתנה את הסכמתה לכך, שהחוב המובטח יהיה ללא הגבלה בסכום, כאשר הוגדר החוב בצורה רחבה הכולל את כל הסכומים שיהיו חייבים הנתבע 3, חברת בשן או כרמלה לבנק, בין אם מדובר בסכומים שהממשכנים כבר התחייבו בהם או יתחייבו בהם בעתיד לבוא, זאת להבטחת התשלום המלא והמדויק של כל הסכומים הבנקאיים שקבלו הממשכנים מהבנק, בין שמגיעים מהממשכנים לבדם או ביחד עם אחרים, בין שהממשכנים כבר התחייבו בהם או יתחייבו בהם בעתיד לבוא ובין שמגיעים מהם כערבים.
יצוין כבר עתה, כי אין בפערים העולים מחוות הדעת השמאיות כדי להושיע לכרמלה בהוכחת עמדתה בדבר מכירת הנכס בחסר, וזאת בשל הטעמים הבאים:
ראשית, מדובר במבנה שהיה בשליטתם של החייבים, הממשכנים והערבה כרמלה ואין בהערכתו הראשונית בזמן על מנת להוות מדד בלעדיו אין לשווי הנכס, כאשר במועד השומה הראשונה טרם הושלמה בניית הנכס ומן הסתם שוויו של נכס אשר הושלמה בנייתו גבוהה היא מנכס אשר לא הושלמה בנייתו לפי ההיגיון הסביר.
...
ביום 2.3.11 הגישה כרמלה בקשה לתיקון כתב ההגנה, הוא התצהיר שהגישה בתמיכה לבר"ל, ולאחר שדנתי בבקשה ועמדתי על טעמיו של הבנק אשר התנגד לבקשה, החלטתי להיעתר לבקשה ולהתיר תיקון כתב ההגנה, כאשר לנגד עיני עמד השיקול המרכזי של בירור השאלות שהן במחלוקת בין הצדדים, וזאת לאחר שנוכחתי כי כרמלה קיבלה לידיה מסמכים הנוגעים לסוגיית מכר הנכס רק לאחר שנעתרה הרשמת לבקשה לחיוב הבנק בגילוי מסמכים, והכול כמובן מבלי להביע כל עמדה באשר לסיכויי קבלת הטענות החדשות שכרמלה העלתה בבקשה.
ראיות לסתירת האמור, לא הובאו על ידי כרמלה ואין בידי לקבל את הסתמכותה על הראיה שהוגשה מטעמה בפורמט לא ברור דיו, אשר לפיו הוגבל חשבון החברה מיום 13.5.00 ועד 12.5.01, על פי חוק שיקים ללא כיסוי.
גם אם הייתי בוחנת טענות אלה באצטלה של דיני הרשלנות המיוחסת לבנק, לא שוכנעתי כי כרמלה הצליחה להרים את הנטל בהקשר זה. אמנם, על פי ההלכה הפסוקה קיימות עילות חריגות המצדיקות ביטולה של מכירה וביניהן שומה בלתי מעודכנת, לגביה נפסק כי קבלת שומה מעודכנת היא 'עקרון כה יסודי וכה מובן מאליו עד שיש לראות בו מעין 'תנאי מכללא' למכירה שאי קיומו יורד לשורש ההליכים ופוגע אותם מעיקרם ( רע"א 10518/08 רדואן סקאס נ' עו"ד דורון זר, כונס נכסים (18.12.08)) עמד בית המשפט על הטעמים אשר מכוחם יהיה בית המשפט מוכן לסטות מעקרון סופיות הליכי המכר, כאשר התנאי ההכרחי לקבלת שומה מעודכנת לשם מכירת נכס וגביית חוב מוסדרת היא בחוק ההוצאה לפועל ובתקנותיו, המהווה תנאי מכללא למכירה, שאי קיומו יורד לשורש ההליכים ופוגם אותם מעיקרם.
סוף דבר
לשיטה אחרונה, אני מורה על קבלת התביעה במלואה ודין טענות ההגנה, על כל מרכיביהן השונים, להידחות.
