מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פער בין הצדדים ליחסי עבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] פסק הדין אף היתייחס לעומד בבסיס הצורך בהגנה על זכותו של העובד לפרטיות הנובע: "מפערי הכוחות האינהרנטיים ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה; מן ההכרה במציאות לפיה העובד נמצא במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, ולעיתים אף משעות היממה; מעירוב התחומים וטשטוש האבחנה, ההולך ופושט, בין חיי העובד בעבודה ומחוצה לה; ומטיבם של יחסי העבודה המושתתים על אמון הדדי ועל תפקוד העובד במסגרתם....[footnoteRef:32]" [32: שם, בסעיף 12 לפסק הדין.
...
לאור כלל האמור נדחית בקשת הנתבעת למתן צו מניעה קבוע כמבוקש על ידה.
סיכומו של דבר הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, פיצוי בגין פגיעה בפרטיות בסך 40,000 ₪.
התביעה שכנגד נדחית במלואה.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אחת מחובות אלה, עליה נרחיב בהמשך, מופיעה בסעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות אשר בא וקובע את הצורך בהסכמתו של העובד לפגיעה בפרטיותו – "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", תוך שסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר מהי פגיעה בפרטיות העובד, ובכלל זה פגיעה מהסוג הרלבנטי לדיון שבפנינו – "(1) בילוש או היתחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת;". בעיניין איסקוב ענבר קבע בית הדין הארצי כי בשל הפער הניכר ביחסי הכוחות בין מעסיק לבין עובדיו, יש לתת משקל גבוה יותר לזכות העובד לפרטיות מאשר לזכות הקניינית של המעסיק – "לאור החובות המוגברות החלות על הצדדים ליחסי העבודה, ניתן במשפט העבודה משנה תוקף לערך החוקתי-אובייקטיבי של פרטיות העובד. הצורך בהגנה על זכות העובד לפרטיות במקום העבודה, לרבות פרטיותו במידע במסגרת שימוש במחשב וטכנולוגיות תיקשורת ומידע, נובע בעקרו מפערי הכוחות האינהרנטיים ביחסים שבין הצדדים ליחסי העבודה; מן ההכרה במציאות לפיה העובד נמצא במקום העבודה חלק ניכר משעות היום, ולעיתים אף משעות היממה; מעירוב התחומים וטשטוש האבחנה, ההולך ופושט, בין חיי העובד בעבודה ומחוצה לה; ומטיבם של יחסי העבודה המושתתים על אמון הדדי ועל תפקוד העובד במסגרתם . בתוך כך, נידרשת הגנה על פרטיות העובד במקום העבודה, אף כמחסום מפני פגיעה בזכות לשויון והגנה מפני אפליה מטעמים פסולים" (עמ' 17-18).
...
לפני סיום - לטעמנו, במקרה שלפנינו, אין אנו נדרשים למשפט משווה, שכן, חובות המעסיק בהקשרים הרלוונטיים לענייננו מצויות כולן בדין הישראלי, בעיקר בהלכת איסקוב ענבר, אשר עיקריה זכו לחידוש, בהלכת עיריית קלנסאווה, על רקע החידושים הטכנולוגיים.
סוף דבר: אנו סבורים, כי מהבחינה המהותית עומדת למדינה הזכות להתקין ולהפעיל את מערכת האיכון – מערכת הפוינטר, ברכבי המדינה ובכך לאסוף מידע על התנהלות הנהגים הן מבחינת שימוש ברכב והן מבחינת בטיחות נהיגתם, שכן שתי התכליות שבבסיס רצונה של המדינה להטמיע את מערכת האיכון – הכלכלית והבטיחותית – הן, ככלל, תכליות ראויות וחיוניות במסגרת פעילות צי הרכב כחלק מעיסוקיה של המדינה, וזאת בכפוף לכך שעל המדינה להתאים ולשנות את הנוהל בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין תוך מילוי חובת היוועצות עם המבקשים.
לפיכך, אנו מורים למדינה לערוך מחדש את הנוהל "תפיסת ניהול לתפעול מערכת לאיכון ורישום נסיעות ברכב ממשלתי", בשים לב לקביעות המנחות בפסק דין זה, תוך היוועצות עם המבקשים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

פערים אלו בין הצדדים ביחס לתמורה שסוכמה וביחס להקף העבודות שבוצעו בפועל, הם שעומדים בבסיס התובענות ההדדיות שלפניי.
...
יוצא אפוא כי בהתאם לחישוב זה נותרה לכאורה לחברת ירון יתרת תשלום בסך של 37,912 ש"ח (לפני מע"מ).
טענת חברת גדליה בדבר עיכוב סכום נוסף בגין כוחלה לא הוכחה כאמור, ועל יסוד טענות הצדדים (וגם העולה מן המכתבים שנכתבו בזמן אמת), ניתן לקבוע כי הוסכם כי חברת ירון תעכב אצלה עשרה אחוזים מן התמורה עד לסיום העבודות.
סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל הגעתי לכלל מסקנה כי יש להורות על דחייתן של התביעה ושל התביעה שכנגד.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

השביתה היא כלי אשר נועד לאזן את פערי הכוחות בין צדדים ליחסי עבודה קבוציים ומטרתה לאפשר לעובדים לשכנע את המעסיק לשנות את עמדותיו במסגרת המשא ומתן הקבוצי וכן להשיג שיפורים והטבות בתנאי עבודתם[footnoteRef:1].
...
במסגרת טענות המבקשת, היא טענה, כי העיצומים בהם נוקטים העובדים מהווים שביתה מעין פוליטית אסורה, אולם איננו מקבלים את הטענה בעניין זה כלל וכלל.
עם זאת, חירות השביתה היא ערך חשוב ולא מצאנו כי עליו לסגת אך ורק בשל התפקיד אותו ממלאים העובדים.
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים וכי אין למנוע מהם מימוש זכות השביתה.
סוף דבר לפיכך, הבקשה למתן סעדים זמניים - נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לאחרונה גם נקבע כי : "על מנת להגשים באופן המיטבי את תכלית ההוראות שעניינן פסיקת פצויי הלנה על בית הדין להביא בחשבון מיגוון רחב של שיקולים הנוגעים למכלול הנסיבות שגרמו להלנה וכן, שיקולים הנוגעים למידת הפסול החברתי שבהתנהלות המעסיק בהיתחשב, בין היתר, באופיו של חוזה העבודה "כחוזה יחס", בפערי הכוחות שבין הצדדים או בערך המוגן של הזכות לקיום בכבוד ובמידת הפגיעה בו וכן, שיקולים הנוגעים להתנהלות המעסיק בכללותה ואף "ליסוד הנפשי" שלה לאורך ציר הזמן" (ע"ע (ארצי) 43694-12-11‏ ‏ חברת אפי אבטחה בע"מ נ' יעקוב (קובי) מרדכי (28.8.17)).
גם מקובל עלינו, כי מילוי הטפסים אמור להעשות לאחר סיום יחסי עבודה כפי שכתב רואה החשבון של הנתבעת (מר דביר) במענה לתובעת כמפורט בפרק העובדות (ראה בשינויים המחויבים : ע"ע (ארצי) 29744-11-18‏ ‏ חברת מוסדות חנוך ותרבות בהרצליה מיסודה הסוה"י לא"י - דורית לוי‏ (31.3.20) סעיף 55 לפסק הדין).
...
נוכח החוסר בכל הנוגע לרכיב "הפרסום" לא נדרש לדון בשאלה האם המכתב המדובר כולל אמירות שהן בגדר "לשון הרע". כללו של דבר, התביעה לעניין זה נדחית במלואה.
בהתאם גם נדחית התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, ולו בשל העובדה, כי לא הובא ביסוס עובדתי לעתירה זו בתצהיר התובעת.
מכל מקום, נוכח כל המפורט לעיל אין מדובר בנסיבות חריגות, המצדיקות פסיקת פיצוי מסוג זה. סוף דבר מצאנו, כי התובעת זכאית לפיצוי הלנת שכר בסך 2,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו