רקע
בפנינו תביעתו של מר מיכאל ויינר (להלן: התובע) על החלטת "וועדת ההכרה", לפי חוק המסייעים לניטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, תשס"א-2001 (להלן: הועדה, והחוק, בהתאמה), אשר בהחלטה מיום 26.4.15 דחתה את בקשתו של התובע להכיר בו כמי שנטל חלק פעיל בפעולות לניטרול תוצאות אסון צ'רנוביל (להלן: מנטרל) וכזכאי להטבות עפ"י החוק [נספח ב' לתביעה; א' לכתב-ההגנה (להלן: ההחלטה)].
...
כאמור, לטעמנו - היה על הועד להמשיך ולבחון, האם עונה התובע גם על התנאי הראשון, כדי להעניק לו "תעודת מנטרל", והוא - כי נטל חלק פעיל בפעולות לנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, כנדרש בסעיף 2(1) לחוק.
הנה כי כן, אנו סבורים, שיש להחזיר את בקשתו של התובע לבחינה של הועדה, אשר על יסוד התעודה הסובייטית תמשיך ותבחן את המסמכים והעדויות האחרות שהציג ויציג, כדי להשיב לשאלה, העובדתית - האם התובע נטל חלק פעיל בנטרול תוצאות אסון צ'רנוביל, שהרי, אם התשובה חיובית - לפי החוק עליה לתת לו "תעודת מנטרל".
סיכום
לא היתה הצדקה שבעקבות הפניה הראשונה של התובע אל הועדה, בשנת 2004, הוועדה תדרוש מהתובע להמציא תעודה מממשלת אוקראינה, דווקא.
בקביעת סכום ההוצאות הבאנו בחשבון את העובדה, שהמדינה חזרה והעמידה בפני התובע מחסום, על יסוד טענות משפטיות שכבר נדחו בפסיקה קודמת, דבר שסרבל את ההליך והאריכו.