פעולות יום יום המזכות בשעות סיעוד רפואי

ביום 17.3.2016 נערכה לתובע הערכה תפקודית נוספת על ידי גורם אחר במערכת הסיעוד.

(ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי סעיף 118, או הוועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 122, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ- 75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין סעיף 124, כדין קביעת דרגת נכות.

תקנה 10 לתקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקצבה מיוחדת לנכים), תשכ"ה-1965, קובעת כי: "10. (א) נכה, שעקב נכותו זקוק לעזרה בבצוע פעולות יום יום, זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה ל-20% מהקצבה המיוחדת המאקסימאלית.

כמו כן משעה שהמעריכה עצמה קבעה כי מדובר בהגבלה המתבטאת בחוסר יכולת לסגור את כף יד שמאל, לא מדובר בהגבלה קשה מקיפה ונרחבת המלמדת על חוסר יכולת מוחלט להשתמש בכף היד לפיכך ובהתאמה, הפעולות אשר ניצפה התובע מבצע בידו השמאלית אינן עומדות בסתירה לקביעת האחות המעריכה.

...

כן, אני מאשר.

על יסוד כל המקובץ, אנו קובעים כי במועד החלטת הנתבע קרי בחודש ספטמבר 2016 וללא כל קשר לסרטונים המאוחרים לקבלת ההחלטה, עמדה החלטת הנתבע בסתירה ובחוסר הלימה לממצאי האחות המעריכה לאחר ביצוע בדיקתה, ואף התעלמה מהמסמכים הרפואיים בעניינו של התובע.

לאור האמור לעיל, התוצאה היא כי דין התביעה להתקבל.

המנוח טען כי משהוסכם שכל מצבו הסיעודי הוא תולדה של תאונות העבודה, לאומית חייבת במימון מלוא עלות העסקת העובד הסיעודי, וזאת על פי ההסכם בינה לבין המוסד, שאינו מבחין בין טפול סיעודי רפואי לבין טפול סיעודי כללי, דהיינו סיוע לבצוע פעולות היום יום; בכל מקרה, גם אם חבות לאומית מוגבלת לשמונה שעות ביום, יש לדחות את טענתה כי שיעור המימון שהיא חבה בו הוא שליש מעלות העסקת עובד זר, אלא עליה לממן עלות העסקה של שמונה שעות ביום, על בסיס שכר המינימום, בתוספת כל הזכויות המגיעות לעובד על פי משפט העבודה המגן – חופשה, הבראה, מחלה, הפקדות לפנסיה וכו'.

...

אשר על כן, אנו קובעים כי מר בגו זכאי בחודשים אוקטובר 2012 עד דצמבר 2015 להפרשים כמפורט להלן: סך הכל זכאי מר בגו להפרשים בסך של 11,857 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה – 1.6.2014 עד למועד התשלום בפועל.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, דין שני הערעורים להידחות בעיקרם, למעט לעניין תחשיב סכום השתתפות קופת החולים במימון העסקת העובד הזר.

נוכח העובדה שהערעור התקבל בחלקו הקטן לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות בשלב הערעור.

המנוח טען כי משהוסכם שכל מצבו הסיעודי הוא תולדה של תאונות העבודה, לאומית חייבת במימון מלוא עלות העסקת העובד הסיעודי, וזאת על פי ההסכם בינה לבין המוסד, שאינו מבחין בין טפול סיעודי רפואי לבין טפול סיעודי כללי, דהיינו סיוע לבצוע פעולות היום יום; בכל מקרה, גם אם חבות לאומית מוגבלת לשמונה שעות ביום, יש לדחות את טענתה כי שיעור המימון שהיא חבה בו הוא שליש מעלות העסקת עובד זר, אלא עליה לממן עלות העסקה של שמונה שעות ביום, על בסיס שכר המינימום, בתוספת כל הזכויות המגיעות לעובד על פי משפט העבודה המגן – חופשה, הבראה, מחלה, הפקדות לפנסיה וכו'.

...

אשר על כן, אנו קובעים כי מר בגו זכאי בחודשים אוקטובר 2012 עד דצמבר 2015 להפרשים כמפורט להלן: סך הכל זכאי מר בגו להפרשים בסך של 11,857 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה – 1.6.2014 עד למועד התשלום בפועל.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, דין שני הערעורים להידחות בעיקרם, למעט לעניין תחשיב סכום השתתפות קופת החולים במימון העסקת העובד הזר.

נוכח העובדה שהערעור התקבל בחלקו הקטן לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות בשלב הערעור.

ביום 8.8.2019 נערכה לתובע הערכה תפקודית על ידי מעריכת סיעוד ופקידת השקום המליצה על קצבה מיוחדת בדרגה א' בגין סיוע קל הנידרש בהכנת אוכל, הלבשה והכנת חדר אמבטיה.

לפקיד השקום סמכות לשלם לתובע קצבה רטרואקטיבית לתקופה העולה על 12 חודשים ובפרט משעה שהליך קביעת הנכות היציבה התארך.

(ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי סעיף 118, או הוועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 122, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ- 75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין סעיף 124, כדין קביעת דרגת נכות.

על פי הוראת סעיף 121(ג) לחוק הותקנו תקנות הקצבה המיוחדת הקובעות, בין היתר, את תנאי הזכאות לקיצבה מיוחדת להחזקה אישית בגין עזרה בבצוע פעולות היום יום או הזקקות להסעות שלא בתחבורה ציבורית כאמור בסעיף 10 לתקנות: "10. קצבה מיוחדת להחזקה אישית

...

אשר על כן, התביעה נדחית.

בהחלטתה, שניתנה לאחר פסק דין שהחזיר את הדיון לפניה, חזרה וקבעה הועדה כי המערער תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה.

ביום 26.10.22 היתכנסה הועדה, ושמעה את דברי המערער ובאת כוחו כדלקמן: "מפי עו"ד: זכאי לקיצבת נכות מלאה, סוכרת סיבוכים ובעיות אורטופדיות. משתמש בכיסא גלגלים, חולה, בחוץ עם קלנועית. כשגיעה האחות לבדיקת תלות שבוצעה נכנסה לבית והוא לא שמע אותה. מצאה אותו במיטה ביקשה ממנו לקום בחדר השינה הדלת צרה והוא לא יכול להכנס עם כיסא גלגלים. בקושי רב יצא עם מקל וקירות. זה דורש ממנו מאמץ רב. לציין כי המערער סובל מעודף משקל 130 ק"ג מבחינת ניידות הוא זקוק ומשתמש בכיסא גלגלים, יש אישור לכיסא גלגלים ממשרד הבריאות מ-1/21. ממעט לצאת מהבית. ב-8/22 החליק במדריגות ואושפז בהדסה עין כרם.

במעמד הדיון המוקדם שהתקיים בפני הרשמת חזר המערער על טענותיו, ואילו המשיב הפנה לשני מסמכים: מיסמך מרופא המשפחה מיום 13.7.22, בו מצוין בסעיף 2 כי "נויורולוגיה – מטופל עם נוירופתיה פריפרית – מצב יציב ללא טפול נוגד כאבים. מתהלך רגיל" (ההדגשה אינה במקור); טופס מידע רפואי-סיעודי למכשירי שקום וניידות של משרד הבריאות, המתאר את אורח חיי המערער וסדר יומו, ולפיו המערער מתנייד בביתו באמצעות מקל טריפוד.

...

על כל האמור לעיל מנוקד כמי שמתנייד בבית בעצמו עם מכשיר.

לאור זאת ובשים לב לכך לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטתה, ועם כל ההבנה למצבו המורכב של המערער – אין מנוס מדחיית הערעור.