פסקי דין על רצף תעסוקתי לצורך פיצויים

על פי רישום זה, התובעת עבדה מאז שנת 1969 לא באופן רציף, אך החל משנת 2003 היא שומרת על רציפות תעסוקתית רבה יותר, אם כי גם בתקופה זו קיימות הפסקות של מספר חודשים.

לאור נתונים אלו, אני קובע כי הפצוי בגין פגיעה בכושר ההישתכרות לעתיד הוא: 4,542 ₪ X 7 חודשים X 20% - 6,358 ₪ (נוכח התקופה ומועד בו יש לשלם את הפצוי לפי פסק הדין, ההוון זניח).

...

התובעת לא הניחה תשתית עליה ניתן לבסס מסקנה כי הוציאה הוצאות רפואיות בפועל או כי צפויה להוציא הוצאות בעתיד, שאינן כלולות בסל הבריאות או על ידי המל"ל. עם זאת סביר לקבוע כי התובעת תזדקק להוצאות נוספות בין היתר בגין רכישת תרופות, כולל השתתפות ותשלומים קטנים לקופת חולים.

תביעת התובעת – אני מקבל את תביעת התובעת ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך של 246,017 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 37,419 ₪ וכן הוצאות בסך 1,000 ₪.

תביעת המוסד לביטוח לאומי – אני מקבל את תביעת המוסד לביטוח לאומי ומחייב את הנתבעת לשלם למוסד לביטוח לאומי את הסך של 19,360 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,500 ₪.

בית משפט השלום בצפת ת"א 37015-04-17 תיק חצוני: בפני כבוד השופט רונן פיין תובע פלוני ע"י ב"כ עו"ד מואיד ג'ראח נתבעות 1.ש.ב.א. מפעלי מתכת בע"מ 2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רמי אלמאדי פסק דין

ביום 24/04/17 הוגשה התביעה כאן לפצוי בגין נזק שניגרם לתובע באפו בטענה כי זה נגרם כתוצאה מהתקלות בזוית פח שבלטה משולחן במעבר אל הקולר (להלן: "המפגע").

לטענתן ממוצג נ/2 עולה כי התובע שמר על רצף תעסוקתי ומשנת 2014 שכרו במקום עבודה אחר היה כפול משכרו אצל הנתבעת, עד ליציאתו למעמד של עצמאי בשנת 2017.

...

התובע אישר בעדותו (עמ' 6 ש' 31 – עמ' 7 ש' 2) כי מוחמד ראה אותו רק לאחר שנפגע, כאשר הגיע לשולחן העבודה "הוא ראה אותי ממש עם היד על האף...". אינני מקבל טענת התובע בסיכומים מטעמו (סעיף 11), כי אי הדיוקים שנמצאו בעדותו של מוחמד הם שוליים, אינם יורדים לשורשו של עניין ואינם מכרסמים בעדות וגרסת התובע.

לסיכום התובע נפגע באפו באירוע שהוכר ע"י המל"ל כתאונת עבודה, מושא התביעה כאן.

סוף דבר התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 27743-03-19 14 מאי 2023 לפני: כב' השופטת קארין ליבר-לוין נציג ציבור (עובדים) מר עזרא בן דוד נציג ציבור (מעסיקים) גב' כרמלה כץ התובע שון דוד ע"י ב"כ: עו"ד ארז שופס (סיוע משפטי) הנתבעים 1. די אס אן הפקות אירועים בע"מ 2. שגיא אברג'יל ע"י ב"כ: עו"ד אסנת אהרוני שלחון 3. מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ - נמחקה פסק דין משלים

ביום 03.10.2019 התובע הגיש בקשה מטעמו במסגרתה עתר לסייג (בלשונו) את רכיב הפצוי בגין פגיעה ברצף תעסוקתי, כדי להגיש תביעה נפרדת ביחס לכך.

...

לא מצאנו לנכון לדון בטענת התובע כי הפוליסה בחברת הביטוח הפניקס פחותה ביחס לפוליסה בחברת הביטוח מנורה.

משהתובע ביקש למחוק את הסעד הנוסף שנתבע על ידו- הפרת החובה לבטח את התובע בביטוח פנסיוני כדין והנזק שנגרם בשל כך בהתאם לחוות הדעת אקטוארית – וזאת מאחר וטרם התגבש בשלב זה שכן מחלתו, טרשת נפוצה, לא הביאה אותו למצב של אובדן כושר עבודה אשר עשוי לזכותו בגמלה ונעתרנו לבקשתו כאמור, מצאנו כי בנסיבות הליך זה יש מקום ליתן לתובע היתר לפיצול סעדים ביחס לסעד 'הפרת החובה לבטח את התובע בביטוח פנסיוני כדין והנזק שנגרם בשל כך בהתאם לחוות הדעת אקטוארית'.

בנסיבות העניין מצאנו לקבוע שכל צד יישא בהוצאותיו.

בית המשפט המחוזי בחיפה עחדל"פ 25612-04-23 בן הרוש נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 342330_4 בפני כבוד השופטת עדי חן-ברק מערערים עופרה אוסנת בן הרוש ע"י ב"כ עוה"ד משיבים 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ע"י ב"כ עוה"ד 2. עו"ד חטיב והייב (נאמן) ע"י ב"כ עוה"ד פסק דין

מדו"ח הנאמן שהוגש לבית המשפט קמא עלה כי המערערת צברה פיגורים רבים בהליך (10 חודשים), בסך 15,000 ₪ נכון למועד הדיון שהיה קבוע בבית המשפט קמא, הגישה דוחות חודשיים חלקיים ללא אסמכתות, לא הגישה את מלוא המסמכים וההבהרות שנדרשה, לרבות, בין היתר, אסמכתות בנוגע לגורל הכספים שהתקבלו על ידה בגין פיצוי שנטען שקבלה לאחר גירושיה בגין וויתור על חלקה בדירה שהייתה בבעלותה ובבעלות בעלה השני, וכן לא הוגשו הבהרות בנוגע לכספים שקבלה לטענתה לאחר גירושיה מבעלה הראשון, בעקבות ויתורה על חלקה בדירה בקרית אתא.

נטען כי מקביעה זו של בית המשפט קמא עולה כי כושר הישתכרותה של המערערת הועמד על סך של 7,463 ₪ לחודש, והדבר אינו תואם את המציאות, ואת מצבה הנפשי, כאשר בית המשפט לא נימק מדוע העמיד את כושר הישתכרותה על סכום זה. המערערת היא אשה קשת יום שאינה מצליחה לשמור על רצף תעסוקתי בשל מצבה הנפשי (חרדות קשות, מטופלת בתרופות ובעברה קיבלה טפול פסיכיאטרי), ולא ניתן, במסגרת קביעת התשלום החודשי, להיתעלם ממצבה זה, על אף שלא הוכרו לה אחוזי נכות.

...

אני סבורה כי בגין המחדלים בהליך, שבחלקם סולקו, אכן ראוי היה להאריך תוכנית השיקום, ברם ב - 12 חודשים.

לכל האמור לעיל אוסיף ואומר כי היה על הממונה, בהתאם לחוק, להגיש התייחסות מטעמו לדו"ח הנאמן, טרם קביעת תוכנית השיקום הכלכלית.

לסיכום האמור לעיל אני מורה כי התוכנית לשיקום כלכלי תעמוד על הוספת סכום של 81,600 ₪, בפרק זמן של 48 חודשים, החל מחודש 7/2023, כאשר עד תום התקופה בת ה - 48 חודשים, ישולמו גם הפיגורים.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 64109-11-18 24 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופטת קארין ליבר-לוין נציגת ציבור עובדים גב' אמירה שניצר נציג ציבור מעסיקים מר נתן אברהם התובע : מוסא יאסין ע"י ב"כ: עו"ד תמיר שטיינוביץ הנתבעים : 1. ארביב בינו ע"י ב"כ: עו"ד ליאת פייגל 2. ג'לטריה איטליאנה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד מיקי ממיסטלוב פסק דין

] הבסיס הנורמאטיבי בסעיף 2(9) לחוק פצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן- חוק פצויי פיטורים) נקבע ביחס לרציפות העסקה כי תקופת עבודה תיחשב רצופה אף אם חלה בה הפסקה כדלקמן: "הפסקה ארעית ללא נתוק יחסי עבודה או הפסקה תוך נתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שישה חודשים;" בהתאם לפסיקה, בעת חלופי מעסיקים באותו מקום העבודה, יש לתת את הדעת לזיקתם של העובדים למקום העבודה, אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בשמירה על הרצף התעסוקתי ועל הזכויות שצברו באותו מקום עבודה.

בנסיבות הללו, הרי שהזכות לתבוע פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה ביחס לתקופות עבודתו הראשונה והשנייה של התובע, היתיישנה ועל כן, אין מקום לפסוק פיצוי בשל כך. ביחס לתקופה השלישית מחודש מרץ 2017, על אף שמצאנו כי קיים רצף תעסוקתי – היה על הנתבעים למסור לתובע הודעה על שינוי בתנאי העבודה בזמן אמת, ואין חולק כי זו לא נימסרה[footnoteRef:25].

...

בנסיבות הליך זה החלטנו להפחית את גובה פיצויי ההלנה ולהעמידם על הפרשי ריבית והצמדה.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת באופן חלקי כמפורט להלן: · פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה – 2,500 ₪.

משתביעתו של התובע התקבלה באופן חלקי, מצאנו בנסיבות העניין לפסוק לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.