פסקי דין מנחים בעניין הסכמי רציפות פנסיונית

עניין ארגון הסגל האקדמי בפסק דין זה עסק בין הדין הארצי בשאלה אם ההלכה האופרטיבית שנקבעה בבג"ץ קוריצקי יפה גם להסכם הרציפות שנחתם בין האוניברסיטאות ובין קרנות הפנסיה, ביניהן מבטחים ומקפת נחתם ביום 11.7.73 הסכם רציפות זכויות (הסכם הרציפות באוניברסיטאות).

לאחר דיון ארוך שנערך נקבע לבסוף כי דין התביעה להדחות, וכך נכתב: "העקרון המנחה אותנו הוא כי בבג"צ קוריצקי נערכה איבחנה ברורה בין הסכם הרציפות החל על עובדי המדינה אשר יונק את כוחו מחוק הגימלאות לבין הסכמי רציפות אחרים, כגון הסכם הרציפות באוניברסיטאות. בשל איבחנה זו עליה נעמוד בפרוט להלן, אין לדעתנו תחולה להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בבג"צ קוריצקי על ענייננו אנו, ועל הסכם הרציפות בין האוניברסיטאות חלה ההלכה כפי שנקבעה בע"ע קוריצקי בבית דין זה

ביחס להסכמי רציפות אלה, כך נקבע (ר' לעיל), חל פסק הדין שנקבע על פי רוב שופטי בית הדין הארצי בעיניין קוריצקי, עליו הוגשה והתקבלה העתירה.

...

מן הטעמים האמורים לעיל, אף אין מקום להיעתר לטענה שהדרת עובדי הרשויות המקומיות מהלכת קוריצקי היא בגדר אפליה פסולה.

סוף דבר הבקשה לניהול התביעה כתובענה ייצוגית נדחית.

התובע ישלם את הוצאות הבקשה למבטחים בסך 10,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

בית הדין, לאחר שקבל תגובת התובע לבקשה, החליט מהנימוקים שפורט בהרחבה במסגרת ההחלטה מיום 07.07.20, כי: "בקשת הנתבעת למחיקת סיכומי התובע אינה מתקבלת כמו גם בקשתה למחיקת ו/או הוצאת הטבלה מהסיכומים, כאשר כל טענותיה להרחבת חזית תתבררנה ותוכרענה, ככל שתועלנה שוב, במסגרת פסק הדין, כמו גם כל טענה הנוגעת למפורט בטבלה." (עמ' 3 שורות 18-21 להחלטה).

יתרה מכך התובע העיד בקשר לשכרו ולהסכמות לגביו ועת נישאל אם הוא יודע מה כתוב בהסכם עבודה שלו כי: "אני יודע אבל אני לא חזק בדברים האלה, ברוטו או נטו. אבל אני יודע ותמיד ידעתי את סכום המשכורת שלי והסכום הזה בתלושי המשכורת מתאים למה שידעתי ולכן לא פניתי אף פעם עד שעוה"ד שלי בדק את המסמכים" (ההדגשה שלי- א"י) (עמ' 31 שורות 25-28 לפרוטוקול) קרי התובע מאשר כי קיבל שכר בהתאם למוסכם.

יחד עם זאת, יודגש, כפי שכבר פסק בית הדין הארצי בע"ע 23402-09-15 אוריאל ברד - קנסטו סע"מ, מיום 28.02.17, סעיף 10 לפסה"ד),(להלן - ענין ברד) שלא די בכך שתשלום ההפרשות הסוציאליות נעשה גם מרכיב השעות הנוספות הגלובאלי וכי הגמול שולם גם בחודשים בהם נעדר באופן ממושך כדי ללמד על כך כי הגמול ששולם לו בגין אותו רכיב של שעות נוספות מלכתחילה הנו רכיב פקטבי וכי לא שולם 'הלכה למעשה' עבור ביצוע שעות נוספות (סוגיה אשר נדון ונכריע בה בהמשך במסגרת הדיון בזכאות התובע לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות) שכן: "הרי שהמעסיק אינו חייב, אך הוא בודאי רשאי, לבצע את ההפרשות הסוציאליות גם בהיתחשב בגמול זה. המדובר בהסדר המיטיב עם העובדים, שכן שיעור ההפרשות הסוציאליות גדל מכוחו. משכך, אין מקום ללמוד מהסדר מיטיב זה על היות התשלום פקטבי, שכן קבלת טענה זו תיפגע בעובדים כקבוצה. לענין זה ניתן להקיש מהדברים שנפסקו בדב"ע (ארצי) מט/141 - 3 סלים בלבול נ' מפעלי מאיר בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כ"א 439 (1990) שם נקבע כי העובדה שמבוצעות מתוספת לשכר (רכיב "פרמיה מוסכמת") הפרשות לקרן פנסיה, כשלעצמה, לא גורעת מאופיו של התשלום כתוספת לצורך חישוב פיצוי פיטורים.

בשאלה מה יחשב בגדר "הודאה" כמשמעותו בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, נקבע ב- ע"ע 201/09 ג'ורג' טורעני - חנא ראשד ז"ל, מיום 19.12.13, כי: "הדרישה העיקרית שמציב סעיף 9 לחוק ההתיישנות לשם חידוש מרוץ ההתיישנות היא, שהודאת הנתבע תכיר "בקיום זכות התובע". ההלכה המנחה בעיניין פירוש דרישה זו, נקבעה מפי השופט זמיר בפסק הדין בעיניין פסח משה שם נקבע, בין היתר, כי ההודאה חייבת לבוא מצד הנתבע וכי צורת המסמך המכיל לכאורה את ההודאה צריכה להעיד על היותו של המסמך בגדר "הודאה". כן נקבע, כי תוכן המסמך צריך ללמד במפורש על הודאה בקיום הזכות הנתבעת בבית המשפט.

" (עמ' 47 שורות 15-28 לפרוטוקול ועמ' 48 שורות 1-13 שם) עוד ובהמשך הוסיף והבהיר המומחה את האופן בו ערך את החישוב: "ש. ב- 3/3 מ- 7:36 עד 18:14 בקיזוז חצי שעה, 10.13 שעות סה"כ. כשאנו מגיעים ל- 3/3 אנו נמצאים ביום חמישי. לפני זה מה- 28/2/16 עד 3/3/16 התובע עבד רצוף, כל יום תשע שעות. ברמה השבועית, אם אנו בודקים, יש לנו 43 שעות, נכון.

...

ואלה השאלות בהן עלינו להכריע: מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים והאם זכאי התובע לפיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים? מהו שכרו הקובע של התובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והזכויות השונות? האם זכאי התובע להשבת ניכויים שלא כדין? האם זכאי התובע לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות? האם זכאי התובע לתשלום בגין עבודה בימי שישי? האם זכאי התובע לתשלום פדיון יתרת ימי חופשה? האם זכאי התובע לתשלום הפרשי דמי הבראה? האם זכאי התובע לתשלום פיצויי בגין תלושי שכר לא תקינים? האם יש לקבל את התביעה שכנגד? להלן נדון בשאלות כסדרן; מה היו נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים והאם זכאי התובע לפיצויי פיטורים, לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים? התובע טען, כי בתאריך 23.11.2017 ערכה הנתבעת רישום פנימי כוזב לפיו כביכול הוא מבקש לסיים מיוזמתו את עבודתו אצלה.

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד ובהתאם הרינו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים שלהלן: סכום של 6,183 ₪ בגין השלמת פיצויי פיטורים.

יתר רכיבי התביעה נדחים במלואם כך גם התביעה שכנגד נדחית במלואה.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד - בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בעובדה שמתוך תביעה של כמעט מיליון ₪ חוייבה הנתבעת בסכום של פחות מ 37,000 ₪ (כלומר פחות מ- 4% מסכום התביעה) החלטנו שיש מקום לחייב את התובע לשלם לנתבעת את הסכומים הבאים: סכום של 2,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

דיון והכרעה השאלה העומדת על הפרק כבר נידונה בבתי הדין לעבודה במספר פסקי דין אשר קבעו שבג"ץ קוריצקי נכון רק לנסיבות האמורות בו. קרי, הסכם רציפות שאינו יונק את כוחו מחוק הגימלאות אינו גובר על התקנון האחיד ותשלום הקצבה על ידי קרן הפנסיה הותיקה צריך להיתחשב בשכר ששולם לעובד בתקופת היותו מבוטח על ידה.

כך, בע"ע (ארצי) 56059-05-15 ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה העברית בירושלים - האוניברסיטה העברית בירושלים (20.12.17): "העקרון המנחה אותנו הוא כי בבג"צ קוריצקי נערכה איבחנה ברורה בין הסכם הרציפות החל על עובדי המדינה אשר יונק את כוחו מחוק הגימלאות לבין הסכמי רציפות אחרים, כגון הסכם הרציפות באוניברסיטאות. בשל איבחנה זו עליה נעמוד בפרוט להלן, אין לדעתנו תחולה להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בבג"צ קוריצקי על ענייננו אנו, ועל הסכם הרציפות בין האוניברסיטאות חלה ההלכה כפי שנקבעה בע"ע קוריצקי בבית דין זה...

ק"ג (איזורי ת"א) 13922-12-18 שלום חראזי - מבטחים מוסד לביטוח סוצאלי של העובדים בע"מ (20.10.20): "...פסק הדין בעיניין קוריצקי אינו חל על הסכמי רציפות אחרים, אלא חל הוא על הסכם הרציפות עם המדינה- וזו בלבד. לא בכדי נחתם הסכם נוסף, בין צדדים שונים (ולא מול משרד האוצר), בעיניינם של עובדי הרשויות המקומיות, אשר ברי כי עבודתם אובחנה מעבדותם של עובדי המדינה שזכאותם נקבעה בהסכם נפרד.

...

אף לגופו של עניין, מכלל חומר הראיות שוכנענו שהתובע אכן ביקש לבטל את הסכם הרציפות עם המדינה עת הוא עבר לעבוד בעיריית ת"א וכמפורט בתצהירו של מר בוק.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם את הוצאות הנתבעות 1 ו-2 (קג"מ והעירייה) בסך 3,000 ₪ כל אחת (סה"כ 6,000 ₪).

הרקע להגשת הבקשה הנו בתביעת התובע לתשלום זכויותיו בסך של 70,326 ₪ עבור פיצוי פיטורין, הודעה מוקדמת לפיטורים, דמי הבראה, הפרישי שכר, פדיון ימי חופשה, דמי חגים, הפרשות לפנסיה, שעות נוספות, הוצאות נסיעה, שי לחג, פיצוי בגין חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002 ופיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע.

באשר להסכם הפשרה ולטענה כי מדובר בתביעה בסכומים גבוהים המחייבת הפקדת ערובה, טען התובע כי טענות הנתבעת הנם טענות כלליות והנתבעת לא צירפה כל ראיה אשר יש בה כדי לדחות את טענות התובע, באשר להסכם הפשרה המוכחש על ידו ואשר יש לבררן במסגרת ההליך העקרי.

ביום 11.2.2021 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אשר קבע את אמות המידה ו השיקולים המנחים בהפעלת סמכותו של בית הדין על פי התקנה.

אשר לטיעוני הנתבעת באשר לקושי בגביית הוצאות מן התובע ככל ותביעתו תדחה וליכולת הפרעון של התובע, ראשית התובע ציין את מקום מגוריו ואף צירף דוחות המת"ש מהם עולה כי התובע עובד באופן רציף ועקבי ומשתכר למחייתו.

...

דיון והכרעה לאחר שקראתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

סוף דבר 19.

לאור כל המפורט לעיל – הבקשה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 7664-02-19 02 מרץ 2023 לפני כבוד השופטת חופית גרשון-יזרעאלי נציגת ציבור עובדים גב' שוש ברוך נצית ציבור מעסיקים גב' שוש גולנד התובעת ציפורה רחמנוב ע"י ב"כ עו"ד ראובן יצחק הנתבעות 1. התעשייה האוירית לישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד תומר הדס ורון דינור 2. אלבטרוס א.ד. מכלולים תעופתיים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ירון סייגר פסק דין

סוגיית זהוי המעביד ביחסי עבודה מורכבים נדונה בפסיקה בהרחבה, ויפים הדברים שנקבעו בפסק הדין הוותיק המנחה בעיניין דב"ע (ארצי) נב/ 142- 3 חסן אלהרינת – כפר רות פד"ע כד 535 (1992), (להלן: "עניין כפר רות"): "סוגיית זהוי המעביד מבין מעבידים נטענים עשויה להיות בעייתית בנסיבות העסקה בלתי שגרתיות, שבהן מעורב צד שלישי בנוסף לעובד ולמשתמש בעבודתו.

בהסכם הוסדרו תנאי העבודה וזכויותיה של התובעת בנתבעת 2, לרבות הפרשות לפנסיה ולקרן הישתלמות.

יתרה מכך, בתביעתה ובתצהירה טוענת התובעת לתקופות עבודה רצופות, כאמור, כולן בחצרי הנתבעת 1, בעוד שבעדותה התברר כי משך תקופה מסוימת עבדה גם במפעל השייך לנתבעת 2, ותקופות אחרות שהתה, כאמור, בחל"ד ובחל"ת, כך: "ש : אוקיי. בוא נראה אם יש עוד אזשהו משהו. שאלה אחת אחרונה. דיברו איתך קודם על הנושא הזה שמצהיר מטעם אלבטרוס, דורי ששון, את מכירה את דורי?

...

מכל מקום, מאחר שהתובעת הודתה כי הנתבעת 2 הציעה לה לעבוד בעבודה חלופית עם תום הפרויקט במסגרתו עבדה בנתבעת 1, והיא בחרה לדחות את ההצעה ולסיים את העבודה בשורות הנתבעת 2 (עדות התובעת, עמוד 26 שורות 30- 33), אין עילה לחייב את הנתבעת 2 בפיצוי בשל נסיבות סיום העבודה, והתביעה בהקשר זה נדחית.

סיכומו של דבר, התובעת לא הוכיחה את תביעתה.

התביעה נגד שתי הנתבעות נדחית.