פסקי דין כנגד קצין התגמולים בגין הפרעות נפשיות

בית המשפט המחוזי בחיפה ע"ו 1526-07-20 א"ע נ' קצין התגמולים 19.11.2020 לפני השופט יצחק כהן, סגן נשיא השופט אמיר טובי השופטת רבקה איזנברג א"ע ת"ז 248xxxxxx ע"י ב"כ עו"ד מוניר עראידה המערער קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד אביגיל כהן – שי [פמח"א] המשיב ערעור על פסק דין ועדת העירעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום), תשי"ט – 1959 [נוסח משולב] (כב' השופט אורי גולדקורן וה"ה ד"ר נעמי אפטר וד"ר מיכאל דויטש), מתאריך 13.5.2020 בתיק ע"נ 48933-02-15.

ע"פ דעתו של פרופ' קוטלר, המערער "אינו סובל מהפרעה בתר חבלתית והתמונה הפסיכופתלוגית מכוונת להפרעה נפשית עמוקה יותר בתחום הפסיכוטי או החרדתי-אפקטיבי", וכן "תיפקודו הירוד והקושי להיתמודד עם מקומות עבודה תואמים דוקא לאבחנה בתחום הפסיכוטי שאינה תואמת לתנאי שרותו". הינה כי כן, דעת פרופ' קוטלר שללה הן את קיום התיסמונת, אליה התייחסה חוות הדעת של דר' גלילך מטעם המערער, והן את הקשר הסיבתי בין שרותו הצבאי של המערער למצוקה הפסיכוטית, שכן נמצאה אצל המערער.

יחד עם זאת, מאחר שמחד גיסא, פר' קוטלר הבהיר מפורשות, כי לדעתו אינה נובעת מתנאי השרות, ומאידך גיסא, חוות הדעת שהגיש המערער התייחסו לתיסמונת PTSD ולקשר שלה דוקא לתנאי השרות, ולא התייחסו באופן מפורט לכל מחלה נפשית אחרת ולקשר הסיבתי בינה לבין השרות הצבאי, לא נפלה כל טעות משפטית המאפשרת היתערבות בפסק דינה של הועדה ואנחנו מורים על דחיית העירעור.

...

בהתאם לפס"ד נדחה ערעורו של המערער על החלטת המשיב מיום 27.1.15, על פיה נדחתה בקשתו של המערער להכרה בנכותו הנפשית שכן לא נמצאה עדות לקיום תסמונת פוסט-טראומתית (PTSD), ולא הוכח קשר סיבתי בין תנאי שירותו הצבאי לבין מצבו הנפשי.

בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, לא מצאנו ליתן צו להוצאות.

בסיפה לחוות דעתו ציין פרופ' קוטלר, כי לדעתו מדובר בפגימה המתאימה יותר "לאבחנה בתחום הפסיכוטי, שאינה תואמת לתנאי שירותו". שקלנו, האם יש מקום להורות לוועדת הערעור קמא למנות מומחה מטעמה לצורך מתן חוות דעת בעניינו של המערער, אך לאחר שבחנו שוב את פסק הדין ואת חוות דעת המומחים, החלטנו, שאין מקום להתערב בהחלטת ועדת הערעור לקבל את חוות דעתו של פרופ' קוטלר, ולהסתמך עליה.

יצחק כהן, שופט סגן נשיא השופט אמיר טובי אני מסכים להנמקה ולתוצאה אליה הגיעה חברתי כב' השופטת ר' איזנברג, ולהערות כב' האב"ד. אמיר טובי - שופט אשר על כל האמור לעיל הוחלט לדחות את הערעור, כאמור בחוות דעתה של כב' השופטת ר' איזנברג.

בית משפט השלום בחיפה בשבתו כועדת הערר לפי חוק מישפחות חיילים שנספו במערכה עמ"ח 68387-03-19 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום איסור פירסום תיק חצוני: 518325408 בפני כבוד השופט אפרים צ'יזיק – יו"ר הוועדה דר' אלכס קורת – חברה הוועדה פרופ' ולטר מרקביץ – חבר הוועדה מערערת סאוסן חאיק ע"י ב"כ עוה"ד שחר המאירי משיב קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום ע"י ב"כ עוה"ד אסנת בן אברהם-בוגוד פסק דין

המערערת טוענת כי המנוח, אשר סבל במהלך שנות חייו האחרונות מבעיות בריאות רבות (דלקת פרקים כרונית מסוג "בכצ'ט", בעיות ריאומטיות, בעיות עיניים, בעיות בכליות, בעיות עור, בעיות לב ובעיות אורתופדיות ובעיקר בעיה בקרסול, חשד לגידול סרטני במוחו וכו'), שלח יד בנפשו בעקבות הפרעת דכאון חמורה אשר התפתחה אצלו כתוצאה מהחמרת מצבו הרפואי, אשר הקשתה עליו לבצע את תפקידו כשוטר, בשילוב עם היתנגדותה העיקשת של המערכת המשטרתית לאשר את בקשותיו הרבות לפרוש מהשרות המשטרתי בפרישה מוקדמת על רקע מצבו הבריאותי החמור.

המערערת מוסיפה ומציינת בסיכומיה כי בניתוח שלאחר המוות עלה כי הוא סבל מגידול ממאיר במוחו, כי הרופא המחוזי אישר את חזרתו למסגרת עבודה סדירה, וכי מתדפיסי חשבון הבנק עולה שחל שיפור במצבם הכלכלי של בני מישפחת המנוח, כך שטענה זו נטענה על ידי המשיב מבלי שהובאו ראיות אשר תומכות בה. עוד נטען על ידי המערערת כי המנוח קיבל טפול תרופתי כנגד מחלת הבכצ'ט שממנה סבל עוד משנת 1999, כי לא חלה החמרה במתוה המחלה בסמוך למועד ההיתאבדות, וכי צריכת האלכוהול המופרזת עובר למועד התאבדותו של המנוח נעשתה מתוך כוונת מכוון להקל על עצם ביצוע המעשה האובדני ולא כאקט "ספונטאני" של שתיית אלכוהול.

לא רק שטענה זו לא נטענה באופן מפורש במסגרת חוות דעתו של דר' פרוכטר ללא היתייחסות לפרק הזמן הסביר לאיבחון ההפרעה בעיניינו של המנוח ולמחדלים המקצועיים אשר מיוחסים לרופא המטפל אלא שכפי שנקבע בדו"ח הקבו"ד הרופאים משטרתיים ו/או קציני המישטרה ומפקדיו הישירים לא היו יכולים להעלות בדעתם שהמנוח היה עלול לפגוע בעצמו ללא פנייה יזומה מצדו ו/או מצד מי מבני משפחתו (ראה גם : רע"א 8317/99 שוקרון נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 321 ; רע"א 5462/95 מיכאל שניאור נ' קצין התגמולים מיום 21.7.1996).

יתירה מכך, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בכל אותם מקרים שבהם איש כוחות בטחון אשר משרת בשירות ארוך נקלע למשבר נפשי במהלך השרות עקב אכזבתו מתנאי שירות לא נוחים, הרי שלא מיתקיים הפן האובייקטיבי של מבחן הקשר הסיבתי (ראה : רע"א 7399/19 פלוני נ' קצין התגמולים מיום 2.2.2020) ומכאן שאנו מוצאים לנכון לדחות את טענת המערערת שלפיה מיתקיים קש"ס משפטי בין סיבת התאבדותו של המנוח לבין מותו.

...

אשר על כן, טענות המערערת בנוגע להתנהלות מקצועית רשלנית מצד הרופאים המשטרתיים אשר טיפלו במנוח ו/או מצד הסגל הפיקודי-מינהלי בשל אי הפנייתו לטיפול נפשי נדחות.

מן המקובץ לעיל עולה כי לא ניתן לקבוע בעניין זה קיומו של קש"ס בין תנאי השירות לבין אקט ההתאבדות.

סוף דבר : הערעור נדחה במובן זה שהחלטת המשיב מיום 14.2.2019 נותרת בעינה.

בית משפט השלום בחיפה ע"נ 59934-12-15 מ. ש. נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום תיק חצוני: 203564006 לפני ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט-1959 [נוסח משולב] יו"ר הועדה - כב' השופט אורי גולדקורן חברת הועדה - ד"ר נעמי אפטר חבר הועדה - ד"ר אבי היינריך המערער מ. ש. ע"י ב"כ עו"ד מורן כהן-יונתן המשיב קצין התגמולים ע"י ב"כ עו"ד עדי וקסלר מפרקליטות מחוז חיפה - אזרחי פסק דין

בעקבת הגשת הבקשה הפנה המשיב את המערער לפסיכיאטרית ד"ר פסטרנק, אשר בחוות דעתה מיום 3.11.2015 כתבה בפרק "דיון" כי בעקבות האירועים בעת שרותו במישטרה נגרמה למערער הפרעה מסוג mild depression, אך טענה כי מדובר באירועים בהם היתנהלות המישטרה "הייתה על פי המקובל במשטרת ישראל". על בסיס חוות דעת זו החליט המשיב ביום 25.11.2015 לדחות את בקשת המערער להכרה בנכותו, בקבעו כי לא הוכח קשר סיבתי בין ארוע מחודש יוני 2013 ותנאי שרותו לבין מצבו הנפשי.

בפסק דיננו הראשון מיום 23.12.2021 דחינו את העירעור המתוקן השני, וקבענו, בין השאר: "המערער טוען כנגד ההחלטה השנייה בה נקבע שאין קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין שרותו במישטרה. מדובר בטענה רפואית, אשר על הטוען אותה להסתמך, בין השאר, על חוות דעת של מומחה רפואי. המערער בחר שלא להגיש חוות דעת של מומחה מטעמו. הוא הגדיל עשות, וסרב להבדק על ידי מומחה רפואי מטעם המשיב". המערער הגיש ערעור על פסק דיננו הראשון.

ההלכה הפסוקה באת-כוח המערער הפניתה לפסק דינו של בית המשפט העליון שניתן ברע"א 4949/18 פלוני נ' משרד הבטחון - קצין התגמולים (פורסם בנבו, 12.5.2020) (להלן: עניין פלוני), ובו דובר בחייל שנקלע לעימות עם מפקדיו, ונדונה הפרשנות הנכונה להילכת אביאן, ובאופן ספציפי - דרישת הקשר הסיבתי האובייקטיבי בין שירות צבאי של חייל לבין מחלתו הנפשית.

...

לאור אי-הוכחת הקשר הסיבתי העובדתי, דין הערעור להידחות.

התוצאה משלא הוכח קשר סיבתי עובדתי, הערעור נדחה.

לאור דחיית הערעור, אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪.

בתי דין מנהליים בית משפט השלום בבאר שבעועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושקום) תשי"ט- 1959 [נוסח משולב] ע"נ 35805-06-21 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השקום תיק חצוני: לפני כבוד השופט בדימוס ברוך אזולאי ד"ר רוברט פינאלי מר יאיר כפיר המערער פלוני ע"י ב"כ עו"ד סיון תמר המשיב קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השקום ע"י פרקליטות מחוז דרום אזרחי, עו"ד ערן סירוטה פסק דין

מיום 09/10/16 בגין הפרעה נפשית בנימוק שלא הוכח קשר סיבתי בין מצבו הנפשי לבין תנאי שרותו הצבאי, בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר ברוך פונרובסקי מיום 25/02/2021.

...

ביחס למאמר של פרזנר שצורף ע"י המומחה מטעם המערער הסביר שהוא מוסיף לתיאוריה הקיימת, גישה נוירולוגית מסויימת אך אינו מגיע למסקנה לפיה אבחנות בתקופת הגן קובעות לשנות ה-20, ושהגישה שלו הקושרת בין אירועי הסטרס להתפרצות הסכיזופרניה מגובה יותר בספרות (פרוט' עמ' 84 ו-85).

לאור זאת אנו קובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת קיומו של קשר סיבתי עובדתי רפואי של גרימה עקב מצבי הדחק והדיאסטזיס של המערער.

הקשר הסיבתי המשפטי ביחס לקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירועים ותנאי שירות מיוחדים ובתנאים בהם קיימת זיקה הדוקה לפעילות צבאית מובהקת בנסיבות בהן יש להכיר בקשר הסיבתי המשפטי, בשים לב לאופי התפקיד הצבאי שהיה כרוך בפעילות לוחמה מבצעית, השתתפות בתרגילי דמה מעצרים, הגנת המחנה וחיפוש אחר הנערים החטופים, מצב שהוביל לפריצת מבצע צוק איתן וזאת על אף שהמערער לא לקח חלק פעיל במבצע לאחר שהחל.

הכרעה לאור האמור, אנו מקבלים את הערעור וקובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת שיש להכיר הקשר הסיבתי לפיו יש בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות, ומחייבים את המשיב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

בתי הדין המינהליים שליד בית משפט השלום בתל אביב -יפו ועדות העירעור מכוח חוק ע"נ 20413-03-23 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום לפני כבוד השופט יוסי ברכיה חברי הועדה: ד"ר יפתח סוכנבר ועו"ד חנה גלאי המערער: פלוני המשיב: קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השקום פסק דין

למערער טענות קשות כנגד מומחה המשיב ד"ר רוזיצקי.

המערער מוכר בביטוח לאומי ומקבל קצבת נכות בשיעור 100% החל מיום 14.1.99 בגין הפרעת אישיות ואלכוהוליזם.

הועדה קבעה כי בהעדר כל מסמכים בזמן אמת ובהיתחשב בכך שהמערער סיים את שרותו הצבאי במלואו ללא כל רישום על בעיה נפשית, הרי שאין באמור במסמכים שצרף המערער, כדי להוות "משום ראיה חדשה משמעותית, אשר יש בה לשנות את החלטת המשיב". בפסק דין בעיניין ע"נ 40486-07-12 (ש' ת"א) שניתן ביום 10.1.17 נדחתה בקשת המערער לראות במכתב מיום 1.3.12 ובתצהיר מיום 23.7.14 משום ראיה חדשה.

...

דינו של ערעור זה להידחות בדומה לערעורים קודמים שהוגשו בעניינו.

דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות על צרופותיהם ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים שטענו בפניי בדיון היום, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלו, אין לי אלא לקבוע כי אין מקום להתערב בהחלטתו של המשיב האמורה בסעיף 1 לפסק דין זה. סוף דבר, הערעור נדחה.