פסקי דין בעניין ועדת ערר לשירותים מיוחדים

לפני כן ניתן פסק דין על ידי בית הדין הארצי לעבודה (כב' השופטת רונית רוזנפלד) מיום 19.6.17 אשר נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שלפיה יוחזר הדיון בעיניינו של המערער לועדה לעררים (שירותים מיוחדים) בהתאם להוראות אותו פסק דין.

...

לכן, דין הטענה להידחות.

יש לציין שהתובע ועורך דינו דיווחו שמצבו התפקודי הנוכחי זהה למצבו בתקופה נשוא הערר (2015) לפיכך הערר נדחה".

לסיכום נוכח האמור לעיל, אנו מקבלת את הערעור בנקודה אחת בלבד.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 69184-07-20 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום המבקשים 1. בנימין קסטן ע"י ב"כ: עו"ד לייזרוביץ המשיבים 1. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד כץ פסק דין

עוד אציין כי אין רלוואנטיות בעיניינו לפסק הדין אליו הפנה המשיב בתגובתו מיום 31.12.2020 (בר"ע (ארצי) 35977-01-13 סולומון כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (2.3.2017) שכן בפסק הדין בעיניין סולומון כהן דובר בעירעור על החלטת ועדת ערר לשירותים מיוחדים בהחמרת מצב, שהיתכנסה לאחר שועדה רפואית קבעה את שעורי הנכות על יסוד כל החומר הרפואי שהובא בפניה.

...

לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל וזאת מהטעמים המפורטים להלן.

לפיכך נפל פגם בהחלטת ועדת הערר שסיכמה את עניינו בעניין הליקוי הנפשי מבלי שנימקה מדוע היא עושה כן, בלא שנערכה לו בדיקה קלינית ומבלי שנתאפשר לו להציג מסמכים רפואיים התומכים בטענה זו. סוף דבר, הערעור מתקבל כדלקמן: עניינו של המערער יוחזר אל הועדה על מנת שזו תשקול בשנית קביעתה בתחום הנפשי תוך התייחסות למסמכים הרפואיים של ד"ר גיל לאופר ולביקורים שצוינו במסמך הרפואי מיום 8.7.2020.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי חיפה (השופטת מירי שי; ב"ל 46860-04-22), במסגרתו היתקבל בחלקו עירעורו של המבקש על החלטת ועדת העררים (שירותים מיוחדים) מיום 13.2.22 (להלן: ועדת העררים או הועדה).

באשר לטענה כי נפל פגם בהרכב הועדה מכיוון שלא נכלל בה מומחה לגריאטריה, אורתופדיה או פסיכיאטריה, נקבע כי לפי תקנה 3(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995 (להלן גם: תקנות ועדות העררים לשירותים מיוחדים), ועדת עררים לשירותים מיוחדים תהיה מורכבת מישניים או שלושה חברים מבין בעלי המיקצוע הבאים: רופא מומחה, אח בעל ניסיון של שנה אחת לפחות בבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת בבצוע פעולות יום יום, פסיכולוג מומחה, פיזיותראפיסט, מרפא בעסוק או קלינאי תיקשורת.

המבקש סבור כי פסק הדין בעיניין סעדיה חל גם במקרה דנן, על אף שבעניין סעדיה נדון ערעור על החלטת ועדת עררים לנפגעי עבודה.

...

ביחס לתפקודו של המבקש, ציין בא-כוחו כי "התפקוד לא אפשרי, עזרה בהלבשה, עזרה ברחצה, קושי ללכת כי נופל. מספר אירועי נפילה. אשתו משגיחה עליו בהליכה אחרת נופל. עזרה תמידית באכילה וברחצה, יושב כל היום על כורסה, לא מסוגל לקחת תרופות, נמצא בטיטול ולא שולט על סוגרים". בא-כוחו של המבקש טען כי למבקש דרושה השגחה במשך 24 שעות ביממה ושאשתו של המבקש צריכה להיות עמו כל הזמן, מכיוון שהמבקש "לא מתנייד בכלל, לא מצליח להתרומם להליכון, עזרה בקימה". אשתו של המבקש הוסיפה את הדברים הבאים: "אני מלבישה אותו. הוא נמצא בטיטול לא שולט בכלל על השתן וצואה, ויושב על כסא רחצה ואני רוחצת אותו. אוכל מוכן לאכילה, מפיל ומרייר המון. אוכל סנדוויץ', נחנק מכריך, שותה עם קשית. לא מפעיל מכשירים. אני דואגת שישתה תרופות... הוא בוהה בטלוויזיה...". ממצאי הבדיקה הרפואית תוארו בפרוטוקול כך: "יש מחלה לבבית וליקויים אורטופדיים, עבר דום לב". הוועדה בחנה את רמת התלות של המבקש בזולת בפעולות היום-יום (מבחן ADL) והגיעה למסקנה כי הניקוד הכולל של מבחן ה-ADL בעניינו של המבקש הוא 40 נקודות, לפי הפירוט הבא: ניידות בתוך הבית: "נכנס לחדר ועדה ישוב על כסא גלגלים. בתוך ביתו נייד בעזרת הליכון ותמיכת אשתו". נקבע כי המבקש "זקוק לסיוע במידה רבה" בתחום זה (8 נקודות).

לבסוף החליטה הוועדה לדחות את הערר: "הנכה נמצא תלוי בזולת בעזרה רבה בכל הפעולות ברוב שעות היממה. הערעור נדחה". על החלטת הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי, במסגרתו טען כי הוועדה הותירה את שיעור גמלת השירותים המיוחדים ללא שינוי, וזאת למרות שמצבו הפיזי, הקוגניטיבי והנפשי של המבקש הוחמר עקב נפילתו בחודש יולי 2021 והניתוח שעבר כתוצאה ממנה.

לנוכח כלל האמור, אנו קובעים כי עניינו של המבקש יוחזר לוועדה בהרכבה מיום 13.2.22 על מנת שתשוב ותבחן את החלטתה תוך התייחסות לחוות הדעת מטעם המבקש (חוות דעת ד"ר יואל אייזנברג מיום 9.1.22) כמכלול, ותוך לקיחה בחשבון (בין היתר) את צירוף מגבלותיו הפיזיות של המבקש עם מצבו הקוגניטיבי, כמתואר בחוות הדעת.

אנו סבורים כי בכך ניתן מענה גם לטענות המבקש בנוגע להיקף הנמקת החלטת הוועדה.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו, כאמור בסעיף 40 לעיל.

בהתייחס לפסק הדין בעיניין כהן נטען, כי זה אינו רלוואנטי לענייננו שכן הוא דן בעירעור על החלטת ועדת ערר לעניין מצב תיפקודי (גמלת סיעוד).

עניינו של המערער יוחזר לועדת ערר-שירותים מיוחדים, בהרכבה מיום 11.12.22, על מנת שתשוב ותבחן קביעתה לגבי הזקקות המערער להשגחה תוך היתייחסות עניינית לטענת המערער בדבר צורך בהשגחה עקב הנפילות החוזרות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות ערעור על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. ניתן היום, ה' אב תשפ"ג, (23 יולי 2023), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל כפי שיפורט להלן.

סוף דבר אשר על כן – הערעור מתקבל.

הכרעה ערעור על החלטת ועדה לעררים בעיניין שירותים מיוחדים מוגש מכוח סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: החוק).

. עם זאת, נראה כי דוקא פסק הדין בענייין אבו סביח (ברע (ארצי) 32735-09-18 המוסד לביטוח לאומי - אלהאם אבו סביח (19.12.2018)) המאוזכר בפסק הדין בעיניין אבו כף , מתאים יותר לענייננו שכן נקבע בו כי: "אכן ככלל לא מצופה מהועדה להתייחס לליקויים שלא הועלו על ידי המבוטח לפניה. יחד עם זאת, בנסיבותיו המיוחדות והמצטברות של מקרה זה: המשיבה לא הייתה מיוצגת בפני הועדה; המשיבה הציגה בפני הועדה מיסמך בדבר סיכום מידע רפואי הכולל תעוד לכאורה להשמנת יתר, וזאת במובחן מליקויים המוזכרים באופן מבוזר במסמכים רפואיים; הליקוי המדובר- השמנת יתר, מתקשר ליתר הליקויים בהם דנה הועדה, ואף דומה כי הם ניכרים לעין. על רקע זה הצעתי לצדדים "להסכים כי עניינה של המשיבה יוחזר לועדה על מנת שזאת תדון בטענת המשיבה לעניין השמנת היתר והסכמה זו תבוא חלף פסק דינו של בית הדין האיזורי" (להלן – הצעת בית הדין).

...

לעניין ההשגחה נקבע כי המערער אינו זקוק להשגחה וצויין כך: "בוועדה ללא ירידה קוגנטיבית משמעותית אין תוכן אובדני או פסיכוטי". לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל.