פסק נכות אורטופדית על ידי מומחה רפואי

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 3064-04-17 פלוני נ' רשת מלונות אטלס בע"מ ואח' תיק חצוני: קיים תיק עזר לשופט בפני כבוד השופט יוני לבני תובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד אייל כהן נתבעים 1. רשת מלונות אטלס בע"מ 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד עמיחי טרוזמן פסק דין

חוות דעת המומחים התובע נבדק על-ידי מומחה רפואי מטעמו, האורתופד ד"ר אריה אריאל, וזה קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 20% לפי פרט 41(6)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: תקנות מל"ל) בגין קשיון נוח; 10% לפי פרט 75(1)(ב) בגין צלקת מכוערת ורגישה; ו-20% לפי פרט 31(5)(א)(IV) בגין "הפגיעה העצבית של עצב אולנריס קשה באיזור מרפק שמאל". כן נבדק התובע על-ידי מומחה רפואי מטעם הנתבעת, האורתופד, פרופ' יואל אנגל, וזה קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% לפי פרט 31(5)(א) לתקנות מל"ל, ו-10% לפי פרט 41(7)(ב)(III).

כך, ציין בין היתר, פרופ' גלעד כי – "הטלת חלק הנזק שניגרם שלא בעוולה על הנתבע או הנתבעים מעוררת קושי הן בהיבט ההגינות והן בהיבט ההרתעה. היא אינה הוגנת שכן הנתבע או הנתבעים נושאים בנטל נזק שלא נגרם על ידיהם והתובע מפוצה על נזק שניגרם שלא בעוולה או אפילו על ידי גורם שמקורו בתובע (מחלה). היא אינה מתיישבת עם הרתעה ראויה, שכן כרוכה בה הרתעת-יתר" (ישראל גלעד דיני נזיקין: גבולות האחריות כרך ב 1466 (2012)).

...

אמנם, בעמ' 1 להערכת התלות (עמ' 19 לתעודת עובד הציבור מטעם הנתבעת) נכתב ברשימת הליקויים "סכרת עם סיבוכים", ואולם בתיאור המגבלות מפי התובע (עמ' 3 להערכת התלות), התייחס הלה גם לתאונה דנן, בציינו כי "אשתי מקלחת אותי, החלקתי באמבטיה ועברתי ניתוח ביד שמאל וזה מגביל אותי בתנועה שלה ולכן אשתי גם מלבישה אותי. מגישים לי אוכל ואני שותה ואוכל באופן עצמאי. אשתי מסיעה אותי בכיסא גלגלים. יש לי הליכון במקלחת. יש לי כיסא יושב עליהם ואשתי מקלחת אותי". בסופו של דבר נקבע לתובע ניקוד כולל של 34 נקודות (תחת הקטגוריה: "תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה, ובביצוע פעולות הקשורות לשירותו האישי ולמשק ביתו").

סוף דבר דין התביעה להתקבל בסייגים המפורטים לעיל.

הנתבעת תשלם לתובע סכום כולל של 301,938 ₪ (70% מסך סכום הפיצוי שפורט לעיל בשל אשם תורם), בתוספת שכ"ט עו"ד בסכום של 58,000 ₪, עלות חוות דעת המומחים שבהם נשא התובע כנגד אסמכתאות, והאגרה כפי ששולמה.

הארוע הוכר כתאונת עבודה בגין כאבי גב. בישיבתה מיום 11.11.20 (בטרם פסק הדין) קבעה הועדה, כי למערער נכות אורתופדית בשיעור 10% בגין הגבלות תנועה בגב תחתון וכן נכות בשיעור 10% בגין תיסמונת כאב בהתאם להמלצת יועץ לועדה בתחום רפואת כאב (ד"ר ורבר).

תשקול בשנית את שאלת הקשר הסיבתי בין הנכות הנוירולוגית לבין התאונה תוך היתייחסות לנכות שנקבעה על ידי מומחה הכאב אשר קבע כי יש נכות ממקור עיצבי.

ביום 2.7.21 נבדק המערער על ידי יועץ מומחה ברפואה פנימית, ד"ר שטרן, שבקש מסמכים מהתיק הרפואי על מנת לסכם חוות דעתו.

...

לעניין הליקויים בתחום האורולוגיה: דין הערעור בסוגיה זו להידחות.

הטענה, כי המומחה בתחום האורולוגיה חבר הוועדה אינו בעל המומחיות המתאימה לדון בתיק, נדחית.

בהינתן קביעה נחרצת של הוועדה השוללת כל אפשרות לנזק אורולוגי בהיעדר חסר נוירולוגי אובייקטיבי בבדיקת המערער, החלטת הוועדה שלא להפנות לכל בדיקה נוספת היא החלטה רפואית סבירה שאין הצדקה להתערב בה. סוף דבר עניינו של המערער יוחזר לוועדה על מנת שתערוך התייעצות חוזרת עם יועץ בתחום רפואה פנימית ותשקול מחדש את טענת המערער, כי לאחר התאונה חלה החמרה במצב השמנת היתר.

על כן, מצאתי לאמץ את קביעת המומחים שמונו על ידי בית המשפט לעניין חלוקת האחריות לגרימת הנכות ובכפוף לאופן החלוקה שקבע בית המשפט לעניין רכיב המיקרו טראומה בנכות האורתופדית.

(סה"כ נכות רפואית משוקללת 52.085% =26.83%+9.31%+15.94% (כאמור בסעיף 93 לפסק הדין.

ההלכה הנה כי  שיעור הנכות הכוללת (כלומר הנכות שנגרמה בתאונה בצרוף הנכות שהיתה לנפגע לפני התאונה) מוכח על ידי מומחים רפואיים המתמנים על ידי בית המשפט ואינו אמור להיות מחושב בהתאם לנכות הכוללת שנקבעה במוסד לביטוח לאומי.

...

אין בידי לקבל טענה זו. הדרישה לתשלום פיצוי בגין נזק במנגנון מיקרו טראומה מצטבר עלה במסגרת כתב התביעה המתוקן ובהתאמה נתבע פיצוי בגין רכיב זה במסגרת הודעת צד השלישי המתוקן שהגישה הנתבעת כנגד צדדי ג'.

בנסיבות אלה, נכותו התפקודית של התובע גבוהה לעין שיעור מנכותו הרפואית, ובשים לב לגילו המבוגר של התובע כבן 50 במועד התאונה (2007) העדר השכלה או מקצוע למעט עבודת כפיים, והנכות המשמעותית, אני סבור כי מאז התאונה מיום 6.5.07 מצוי התובע באי כושר תעסוקתי מלא.

התובע יכול היה להגיש חוות דעת נגדית ו/או לטעון לעניין הניכוי ו/או שיעורו במסגרת סיכומי התשובה מטעמו אולם בחר שלא לעשות כן, ועל כן, אין מקום להיעתר לבקשתו להשלים את טיעוניו בעניין זה. לתובע נקבעה במל"ל נכות כללית משוקללת מיום 1.8.08 בשיעור 85% : (נזק בעצב וולנרי באזור מרפק ימין 5%, סכרת65%, השמנת יתר 10%, כאבי גב תחתון25%, נזק בשורשים מותניים +חולשה ברגל שמאל 20%, נזק בעצב באזור מרפק שמאל 5%, תסמונת CTS (התעלה הקרפלית) מימין 5% ותסמונת CTS שמאל 5%).

כידוע, "הנכות הרפואית, כפי שנקבעה על-ידי המומחים הרפואיים, היא רכיב חשוב מאוד בקביעת הנכות התפקודית" [ע"א 7617/07 יחזקאל יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (12.10.2008), פסקה 17].

עוד בעיניין זה אפנה לפסק דינו של כב' השופט י' עמית ב-ע"א 9297/10 קדח פדל נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (21.06.2011), שבו ציין "כי ברגיל, ובמיוחד כאשר בנכות אורטופדית עסקינן, מקובל לזהות את הנכות הרפואית עם הנכות התפקודית" (שם, פסקה 5).

במקרה שלנו, הגם שלא הוכח כי נגרמו הפסדי שכר למי מבני מישפחת התובע בעקבות העזרה הנטענת, הרי שלאור חומרת הפגיעה כמשתקף מהתעוד הרפואי, וכן בשים לב לעובדה שהתובע עבר בהמשך מספר ניתוחים, הרי שיש להניח כי הוא אכן קיבל עזרה מוגברת מצד בני משפחתו החורגת מעזרה רגילה, ואין הנתבעים צריכים להנות מעצם העובדה שהעזרה ניתנה לתובע על ידי קרוביו או מכריו.

...

אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני מקבל את התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 2 ומחייב אותם, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של-371,575.5 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים 2-1, ביחד ולחוד, לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של- 56,516 ₪ (כולל מע"מ), וכן הוצאות משפט בסכום כולל של- 2,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעים 4-3 נדחית.

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 20946-10-20 פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופט יוני לבני תובעים 1. פלוני 2. פלוני 3. פלוני שלושתם ע"י ב"כ עוה"ד זיו און נתבעים הפניקס חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רגא האשול פסק דין

ואכן, המומחה היטיב לתאר את השפעתן הניכרת של הצלקות, כפועל יוצא של הקפן, ואת הצורך להכלילן תחת פרט זה, בציינו כי – "מדובר כאן בילדה שכל חייה תישא את הצלקות הללו על גופה. היא ובודאי בן זוגה וילדיה יראו אותן. היא תאלץ להתלבש כך שהצלקות תוסתרנה על-ידי הבגדים. מדובר בצלקות בהחלט מאוד מכערות". נזכיר כי הנתבעת לא ביקשה לחקור את המומחה בגין קביעה זו. על יסוד האמור, לא מצאתי כי קיימת עילה לסטות מדרגת הנכות שנקבעה על-ידי המומחה הרפואי.

בהקשר זה, אשוב ואפנה לדברי המומחה בתחום הפלסטיקה בתשובה לשאלות ההבהרה, כי "העובדה שניתן להסתיר צלקות בבגדים אינה מפחיתה מכיעורן של צלקות ומהשפעתן על תחושת הנושא/ת אותן (...) מדובר כאן בילדה שכל חייה תישא את הצלקות הללו על גופה. היא ובודאי בן זוגה וילדיה יראו אותן. היא תאלץ להתלבש כך שהצלקות תוסתרנה ע"י בגדים". בשיקלול נתונים אלה, מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי גלובאלי בגין הפסד הישתכרות לעתיד, שיביא בחשבון נכות רפואית בשיעור של 5% בתחום האורתופדי וכן 25% מתוך סך הנכות הרפואית האסתטית שנקבעה בגין הצלקות (20%), קרי 5%.

...

לאחר שבחנתי את טענות התובעת בהקשר זה, מצאתי כי דינן להידחות.

מה המשאלות שלה לעתיד, הכוחות הנפשיים שיש לה וכך אני קובעת.

סוף דבר על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת במובן זה שהנתבעת תשלם לתובעת בגין נזקיה עקב תאונת הדרכים מיום 12.7.2019, סך כולל של 265,495 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 13% + מע"מ והאגרה כפי ששולמה.