פסק דין: ביטול פוליסת ביטוח חיים של כלל חברה לביטוח בע"מ

עוד טוענת המעסיקה להשתק עילה לאור פסק הדין בעיניין "כלל" (קג (ת"א) 42166-08-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בי אן מיחזור בע"מ, מיום 15.10.2017), עליו יורחב בהמשך הדברים.

למרבה הצער, רק במהלך שמיעת ההוכחות בדיון המאוחד התברר כי במקביל להליך דנן נוהל הליך בתביעה של חברת "כלל" במסגרתו נטענו טענות מנוגדות לאלה שהועלו על ידי הנתבעת בהליך דנן (ק"ג 42166-08-14), (להלן: "פסק הדין בעיניין כלל") ביום 24.11.2019 הוגשה עמדת רשות שוק ההון בטחון וחסכון (להלן:"הרשות") ביחס לטענה ש"מגדל" פעלה שלא כדין שעה שהקימה את הפוליסות והמשיכה אותן על אף שלא ניתן היה לבצע ניוד מכלל, ולפיכך הפוליסות לכאורה "בטלות". בהמשך לעמדה האמורה, התייחסה הרשות לטענת המעסיקה לפיה הפוליסות הוקמו על ידי "מגדל" שלא כדין ובנגוד להוראות חוזר ביטוח 2012-1-5 "מקדמי קצבה המגלמים הבטחת תוחלת חיים" (29.11.2012).

בנוסף מקורם של החיובים הנה מכוח התקשרויות שונות בין צדדים שונים והחיוב הוא בגין חודשי שכר שונים, ואין מקום לקבל את טענת המעסיקה בדבר השתק עילה.

...

בנסיבות אלה, לא שוכנענו שיש לקבל את טענות המעסיקה.

פיצויי הלנת שכר לדידנו אין הצדקה להטיל על המעסיקה בנסיבות מקרה זה פיצויי הלנה, וזאת מששוכנענו כי המדובר בחילוקי דעות בדבר עצם החוב, לאור היעדר ניוד הכספים ושאלת השלכות הדבר על קיומן של הפוליסות (ס' 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958).

על פי סעיף 19א(ח) לחוק הגנת השכר קביעה כי לא יחולו לגבי החוב הוראות סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר, מותנית בקביעה עובדתית לפיה הקרן שלחה הודעות לעובד ולמעסיק, וכן במסקנה כי הפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנות הקרן, או שהוא חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.

לאור כלל נסיבות אלה, אנו סבורים שלא הוכחה עובדה המצדיקה היעתרות לסעד ההצהרתי המבוקש, היינו כי הפיגור בגביית דמי הגמולים חל שלא עקב רשלנות התובעת או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.

סוף דבר המעסיקה תשלם למגדל, בתוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק הדין סך של 51,828.88 ₪ בגין תשלומים עבור פוליסות לעובדיה.

בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה ת"ק 2740-11-19 ורד נ' כלל חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד הרשמת בכירה מיכל בר תובע טל ורד נתבעת כלל חברה לביטוח בע"מ פסק דין

רקע וטענות התובע התובע, מר טל ורד, בוטח אצל הנתבעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, בפוליסה לביטוח חיים מיום 1.5.13.

הוראת המפקחת על הביטוח, חוזר ביטוח 2017-1-3, 'ביטול פוליסת ביטוח', קובעת בס' 3(ד), כי: "התקבלה בחברה בקשה לביטול פוליסה עם נתונים חסרים או שגויים הנדרשים לצורך ביצוע הביטול, יודיע המבטח למבוטח תוך פרק זמן שלא יעלה על 3 ימי עסקים מיום קבלת הבקשה על הליקויים הקיימים בה ויבקש את תקונם." מוכנה אני לצאת מנקודת הנחה, כי בקשת התובע לביטול הפוליסה מיום 11.4.19 אכן הייתה חסרה, עת לא כללה את מספר הפוליסה שבנידון.

...

לצד האמור, הבאתי בחשבון את העובדה שבסופו של דבר הושב לתובע מלוא סכום החיוב בגין חודש אפריל, הגם שההודעה הראשונה לביטול הפוליסה (החסרה, לשיטת הנתבעת), נשלחה רק ביום 11.4.19, כך שלכאורה הייתה אמורה הפוליסה להתבטל רק ביום 15.4.19.

סוף דבר אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 2,000 ₪ בתוספת 400 ₪ הוצאות משפט.

בסה"כ תשלם הנתבעת לתובע סך 2,400 ₪.

בית המשפט המחוזי בתל־אביב–יפו ת"א 25091-12-13 א.ק.ג. סוכנות לביטוח חיים בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' 2 בפברואר 2020 ז' בשבט תש"ף לפני כבוד סגנית הנשיא צילה צפת התובעת א.ק.ג. סוכנות לביטוח חיים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ליאור להב נ ג ד הנתבעים 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. כלל פנסיה וגמל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יעקב גלאור (גלאה) ועו"ד דרור קרני 3. רונעוז בע"מ 4. ע.ת.ג.ר. סוכנות לביטוח (2007) בע"מ 5. קוטאי סוכנות לביטוח (2008) בע"מ 7. יהודה אברהם 8. אחד סוכנות לביטוח 1994 בע"מ 9. יוחנן רז חתוקה 10. גלית חניה 11. יואל השאש 12. אהוד חיים 14. שאול ציתיאת ז"ל ע"י ב"כ עו"ד אלדר אברס 6. יורם בנישתי – סוכנות לביטוח (2002) בע"מ 13. אילן שרעבי 15. ירון עדרבי (ניתן פסק-דין)

אבנר קווה פסק דין תובענה כספית על סך של 9,014,908 ₪ ולצו עשה קבוע, שעניינה בסכסוך שבין סוכנות ביטוח לחברת ביטוח ובין סוכנות לביטוח לבין סוכני המשנה שלה.

עמלות הקף משולמות לסוכנים למפרע, ועל כן כאשר מבוטלת פוליסה, או קיים פגור בתשלומי הפרמיה, אמור הסוכן להשיב את העמלה ההקף ששולמה ביתר לחברת הביטוח.

מדובר בהפרה יסודית של ההסכם והתנהגות פסולה, כוחנית וחסרת תום לב. ואף גרוע מכך, פוליסות כלל שנמכרו על ידי דורות לא הועברו לכלל, תוך הטעיית המבוטח ודורות גם שידלה והעבירה מבוטחים של כלל לחברות אחרות ("ניוד מבוטחים") בעיצומו של הסיכסוך.

...

אינני סבורה כי יש מקום להיעתר לסעד של צו עשה, ולעניין זה אינני רואה צורך להידרש לטעם החוזי, די בעובדה כי מדובר בצו כללי, אמורפי, שאינו בר ביצוע ואינו מסיים עניין.

אמנם מקובלת עלי הטענה כי נעשו כשלים לאורך ניהול ההליך, לרבות בעניין הסעדים שהתבקשו בגדרה של התביעה מלכתחילה.

סוף דבר התביעה נדחית.

השנייה, כי בפועל נערכה למנוח פוליסת ביטוח חיים באמצעות כלל חברה לביטוח בע"מ. חברת הביטוח טוענת בהקשר זה בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר חיים פרלוק, כי נוכח מחלותיו של המנוח והסכון בעריכת ביטוח חיים, החליטה חתמת חברת הביטוח דאז (לא נימסר שמה - י.ל) לבטל את פוליסת ביטוח החיים.

לבסוף טוענת התובעת, כי ראיה לכך שחברת הביטוח שגתה, שעה שביטלה את פוליסת ביטוח החיים של המנוח, מצויה בעובדה, שבסופו של יום, המנוח האריך חיים, ונפטר למרבה הצער ממחלת הסרטן, שאיננה נמנית על המחלות שעל יסודן החליטה חברת הביטוח שאין מקום לערוך למנוח פוליסת ביטוח חיים.

בע"א 1226/11 עוזי ישראל פור נ' יהודה אליהו (פורסם במאגרים משפטיים 28.7.2014) נפסק: "הלכה פסוקה היא מקדמת דנא כי אין פוסקים לתובע יותר משתבע, אפילו אם התברר במהלך הדיון בתביעתו כי הוא זכאי ליותר (זוסמן, לעיל, בעמוד 162). דרכו של תובע לזכות בסכום כסף בשיעור העולה על סכום תביעתו היא בבקשת רשות לתקן את כתב התביעה, בקבלת הרשות, ובתיקון. ברע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טילטל ערוצי תיקשוב בע"מ (25.9.2008) נקבע כי אין להיעתר לבקשת תיקון לאחר הכרעה בשאלת האחריות, משקולי הגינות: 'האם ניתן להלום שמשנתקבלה עמדתה בשאלת האחריות יינתן לה לשנות את סכום התביעה, שלפני כן לא רצתה לסכן לגביו אגרה גבוהה?'. על אחת כמה וכמה בעניינינו, שבו לא הוגשה כלל בקשה לתיקון כתב התביעה. ידוֹע ידע אליהו היטב, על סמך חישוביו-שלו, כי סכום התביעה המגיע לו, לשיטתו, עולה בשיעורו על סכום התביעה, ואף-על-פי-כן נימנע מלבקש לתקן את כתב התביעה. אין מדובר בעיניין 'טכני', כטענתו, אלא בעיניין מהותי. האגרה נועדה בין היתר להרתיע מפני הגשת תביעות-סרק. מבלעדיה, היו מוגשות תביעות עד בלי די, בסכומי-כסף ללא גבול. אליהו בחר לכלכל את צעדיו באופן מסויים, לבטח שקל סיכונים וסכויים, עלות אל מול תועלת. מנגד, האחים כלכלו גם הם את צעדיהם בהתאם לכתב התביעה שהונח לפִתחם. תיקון רטרואקטיבי איננו מן המידה, הוא פוגע בהסתמכות, ואינו צודק. על הנוהג לציין בכתב התביעה את סכום התביעה 'לצרכי אגרה בלבד', כפי שעשה אליהו, נאמר בעיניין מרקט פלייס הנ"ל כי מי שבוחר להקטין את סכום תביעתו משקולי אגרה – 'עושה כן בשעה שאינו בטוח בתוצאה, ואינו רוצה להשקיע סכומים גבוהים באגרות; הוא נוטל כמובן סיכון מסוים, וככלל אין לראות בעין טובה שינויים בגובה התביעה בשעה שנדמה כי הסכויים גוברים, ובמיוחד - כמו בעניינינו - לאחר פסק דין חלקי'." יחד זאת, יש לומר, שיש טעם לפגם בעובדה שחברת הביטוח, אף שהעלתה טענה בעיניין זה בכתב ההגנה שהוגש על-ידה, בחרה שלא להגיש כל בקשה בעיניין זה לבית המשפט במהלך ניהול ההליך, ואזכרה עניין זה פעם נוספת רק בסיכומיה.

...

בע"א 1226/11 עוזי ישראל פור נ' יהודה אליהו (פורסם במאגרים משפטיים 28.7.2014) נפסק: "הלכה פסוקה היא מקדמת דנא כי אין פוסקים לתובע יותר משתבע, אפילו אם התברר במהלך הדיון בתביעתו כי הוא זכאי ליותר (זוסמן, לעיל, בעמוד 162). דרכו של תובע לזכות בסכום כסף בשיעור העולה על סכום תביעתו היא בבקשת רשות לתקן את כתב התביעה, בקבלת הרשות, ובתיקון. ברע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (25.9.2008) נקבע כי אין להעתר לבקשת תיקון לאחר הכרעה בשאלת האחריות, משיקולי הגינות: 'האם ניתן להלום שמשנתקבלה עמדתה בשאלת האחריות יינתן לה לשנות את סכום התביעה, שלפני כן לא רצתה לסכן לגביו אגרה גבוהה?'. על אחת כמה וכמה בענייננו, שבו לא הוגשה כלל בקשה לתיקון כתב התביעה. ידוֹע ידע אליהו היטב, על סמך חישוביו-שלו, כי סכום התביעה המגיע לו, לשיטתו, עולה בשיעורו על סכום התביעה, ואף-על-פי-כן נמנע מלבקש לתקן את כתב התביעה. אין מדובר בעניין 'טכני', כטענתו, אלא בעניין מהותי. האגרה נועדה בין היתר להרתיע מפני הגשת תביעות-סרק. מבלעדיה, היו מוגשות תביעות עד בלי די, בסכומי-כסף ללא גבול. אליהו בחר לכלכל את צעדיו באופן מסויים, לבטח שקל סיכונים וסיכויים, עלות אל מול תועלת. מנגד, האחים כלכלו גם הם את צעדיהם בהתאם לכתב התביעה שהונח לפִתחם. תיקון רטרואקטיבי איננו מן המידה, הוא פוגע בהסתמכות, ואינו צודק. על הנוהג לציין בכתב התביעה את סכום התביעה 'לצרכי אגרה בלבד', כפי שעשה אליהו, נאמר בעניין מרקט פלייס הנ"ל כי מי שבוחר להקטין את סכום תביעתו משיקולי אגרה – 'עושה כן בשעה שאינו בטוח בתוצאה, ואינו רוצה להשקיע סכומים גבוהים באגרות; הוא נוטל כמובן סיכון מסוים, וככלל אין לראות בעין טובה שינויים בגובה התביעה בשעה שנדמה כי הסיכויים גוברים, ובמיוחד - כמו בענייננו - לאחר פסק דין חלקי'." יחד זאת, יש לומר, שיש טעם לפגם בעובדה שחברת הביטוח, אף שהעלתה טענה בעניין זה בכתב ההגנה שהוגש על-ידה, בחרה שלא להגיש כל בקשה בעניין זה לבית המשפט במהלך ניהול ההליך, ואזכרה עניין זה פעם נוספת רק בסיכומיה.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 23333-04-23 קבררה נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' מספר בקשה: 2 לפני: כבוד השופט רון גולדשטיין המבקשת: יוליה קבררה נ ג ד המשיבות: 1. הפניקס חברה לביטוח בע"מ 2. כלל חברה לביטוח בע"מ בקשה לסעד זמני בשם המבקשת: עו"ד גבריאל שקרוב בשם המשיבה 1: עו"ד ליאורה פנקוב גלנס בשם המשיבה 2: עו"ד אורית גדיש-גילבוע; עו"ד דרור אורן החלטה

עם זאת, בית המשפט לעינייני מישפחה מצא להבהיר בפסקה 38 לפסק-דינו, כי זכויותיה של המבקשת בדירה, בשיעור של 50%, הנם "מבלי לפגוע ברשום זכויות הנתבעת 4 [כלל – ר' ג'] כנושה מובטח ומבלי לפגוע באלו מהנושים שרשמו עיקול על זכויות המנוח קודם לפסק דין זה". חשוב לציין כבר עתה, כי לאחר מתן פסק-דינו של בית המשפט לעינייני מישפחה ולנוכח פקיעת הצוו הארעי האוסר על פינוי המבקשת מהדירה, המשיכה כלל בנקיטת הליכי המימוש בלישכת ההוצאה לפועל.

במקרה דנן אני סבור, כי סוגיית סכויי ההליך אינה צריכה בעיקרה להבחן על רקע עילת התביעה כנגד הפניקס, אשר ביטלה את פוליסת ביטוח החיים של המנוח, אלא על רקע עילת התביעה כנגד כלל, כנושה המובטח שלטובתה נרשמה משכנתה על הנכס, ואשר ביקשה לממשה, משהחזרי ההלוואה מושא המשכנתה פסקו מלהשתלם לטובתה.

...

אך גם השיקולים של מאזן הנוחות וסיכוייו הלכאוריים של ההליך – שיקולים שמתקיים ביניהם כאמור יחס של "מקבילית הכוחות" – מובילים אל אותה מסקנה ממש, ואסביר.

במקרה דנן אני סבור, כי סוגיית סיכויי ההליך אינה צריכה בעיקרה להיבחן על רקע עילת התביעה כנגד הפניקס, אשר ביטלה את פוליסת ביטוח החיים של המנוח, אלא על רקע עילת התביעה כנגד כלל, כנושה המובטח שלטובתה נרשמה משכנתה על הנכס, ואשר ביקשה לממשה, משהחזרי ההלוואה מושא המשכנתה פסקו מלהשתלם לטובתה.

המזכירות תמציא את החלטתי זו לצדדים, לאלתר, ותקבע תזכורת פנימית ליום 30.6.2023, למעקב בקשר עם התביעה העיקרית.