פסק דין של בית משפט שניתן תוך משוא פנים או בחוסר אובייקטיביות

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 73071-01-20 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' סרוסי(המנוח) ואח' לפני כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי מבקשת חברת החשמל לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד נשיץ ברנדס אמיר ושות' משיבים 1.אלבז שלומית סלמה 2.אלבז משה ע"י ב"כ עו"ד אבי גפן ואח' 3.עזבון המנוחה בובה סרוסי ז"ל 4.מזל מלי סרוסי ע"י ב"כ עו"ד משה מצליח פסק דין

בית משפט קמא שב ומציין כי אין בפניו כל ראיה למתן שוחד ואף אין בפניו כל ראיה כי מומחה בית המשפט היטה את חוות דעתו לטובת חברת החשמל, ולכן הוא אינו מפקפק ביושרו בהקשר זה. עם זאת, קבע בית משפט קמא כי על מומחה בית המשפט לנהוג בתום לב, באובייקטיביות, ללא משוא פנים, בלא ניגוד עניינים ותוך הקפדה על מראית עין של היתנהלות תקינה.

בעניינינו, בית משפט קמא קבע מפורשות כי אין שום חשש שמומחה בית משפט פעל במשוא פנים או בחוסר נייטראליות (פסקה 25 להחלטה).

ברע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, ניתן ביום 3.5.18, סקרה כבוד השופטת וילנר את מעמדו וחובותיו של מומחה בית המשפט: "רבות נכתב על תפקידו ומעמדו של מומחה מטעם בית המשפט, ולא אחת הוא תואר כזרועו הארוכה של בית המשפט... האמון הרב לו זוכה מומחה מטעם בית המשפט, נובע, בין היתר, מחזקות התקינות והמקצועיות המיוחסות לו. הנחת המוצא היא כי המומחה הממונה על-ידי בית המשפט יבצע מלאכתו נאמנה, ויפעל בהגינות ובמקצועיות.

...

לא מצאתי לנכון להתייחס לכל אחד מהם בנפרד שכן לו היו עומדים נימוקים אלה לבד לא היה בהם כדי לפסול את חוות הדעת ואני סבורה כי אף בית משפט קמא לא היה נוהג כך. גם אם סברתי תחילה כי ניתן היה אולי להסתפק בצעד פחות דרסטי ולהורות על מינוי מומחה נוסף בטרם פסילת חוות הדעת, הרי שמתוך טיעוני המשיבים ניתן היה להבין מדוע בחר בית משפט קמא לנקוט בצעד החמור יותר.

במקרה כאן בחינתו של בית משפט קמא את אשר ראה ושמע בסרטון ובקלטת האודיו והתרשמותו ממנה לצד נימוקים נוספים שהעלה בהחלטתו, מביאים אותי למסקנה כי אין מקום להתערב בשיקול דעתו ובהחלטתו.

סוף דבר נוכח קביעותיי שלעיל הבקשה נדחית.

בקשה של הנתבעת להורות על קבלת ראיות שהתבקש צרופן כראיות חדשות בעירעור שהוגש על פסק הדין שניתן בתיק זה. ובקשה נוספת לפסול את חווה"ד מומחה בית המשפט ולמנות מומחה אחר תחתיו, בשל טענה לחוסר אוביקטיביות הנובע מקשריו של המומחה עם המומחה מטעם התובעת.

אין גם החלטה אופראטיבית של ערכאת העירעור שהוצגה לי לקבל את הראיות החדשות שהגשתן התבקשה, ולקבל העירעור או להשיב את הדיון לכאן עם הנחיות ספציפיות בעירעור לבית משפט זה, כערכאה קמא.

חרף העובדה שמצויים היינו כבר בשלב שלאחר הסיכומים , ככל שייחסה הנתבעת משוא פנים או חוסר אובייקטיביות למומחה, להבדיל ממחלוקת עם מסקנותיו, היה עליה לבקש פסילתו תוך עיכוב מתן פסה"ד עד להכרעה בבקשה.

...

בנסיבות אלה ניתנת אפוא החלטתי .

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לפיה יש לדחות את בקשת המבקשת לפסילת חוות דעת המומחה ואף ליתן משקל נכבד לעיתוי בו הוגשה בקשה זו – לאחר תום שלב שמיעת הראיות.

נוכח האמור, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשת המבקשת, וזאת, מבלי שראיתי להביע עמדה כלשהי לגופן של הטענות אשר העלתה המבקשת נגד המומחה.

אני דוחה אפוא הבקשה לפסול את המומחה .

איחזור ואדגיש כי הסיבה היחידה בגינה לא סיכמו באי כוח הצדדים בעל פה בתום הדיון ולא ניתן כבר פסק דינו של בית המשפט בהליך, הנה בקשת באת כוח התובע (וזאת למרות שבאת כח הנתבעת הייתה ערוכה לסיכומים בעל פה, כפי שהוריתי לצדדים להיות מבעוד מועד).

לפי ההלכה, פסילת מומחה רפואי תיעשה כאשר עלול להגרם לאחד הצדדים עוות דין או כאשר המומחה פעל בחוסר תום לב. בהתאם, פסילת מומחה מטעם בית המשפט אינו דבר שבשיגרה, והיא תתכן רק במקרים חריגים כגון כאלה בהם המומחה גילה בהתנהלותו או בנסוח חוות דעתו נטייה כה ברורה ובלתי מוצדקת לטובת אחד מבעלי הדין, עד כדי שיש בכך כדי להצביע על חוסר אובייקטיביות מובנית.

כפי שנפסק, לצורך בירור התובענה הופך המומחה מטעם בית המשפט לחלק ממנגנון הבירור השפוטי, מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחומי הרפואי ומטעם זה הוטלו עליו מקצת החובות המוטלות על בית המשפט, ובראש ובראשונה החובה לנהוג באובייקטיביות, ללא משוא פנים ותוך הקפדה שאלה גם יראו (רע"א 600/96, אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [14.07.1996]).

בהתאם, קביעות המומחה בחוות דעתו הן בגדר המלצות והקביעות הסופיות בעיניין זה הן בידי בית המשפט, במסגרת פסק הדין.

...

לכן נקבע, בסיום הדיון, כי "אבהיר כי ברגיל, אני מצפה מעורכי הדין להיות ערוכים לסיכומים בעל פה, כאשר ניתנת החלטה מפורשת בעניין זה, אולם התברר כי הנסיבות מצדיקות סטייה מן המקובל". הגשת הבקשה כעת גורמת לי לתהות, אם ראוי היה שלא להיעתר לבקשה, ולעמוד על שמיעת סיכומים בעל פה. גם בחינת הבקשה ללא קשר עם העיתוי בה הוגשה, מובילה למסקנה כי דינה להידחות.

הנתבעת תהא רשאית להתייחס לטענות אלה, ובסופו של דבר פסק הדין יינתן לאחר שתפורטנה טענות הצדדים, ולאחר שאתן את דעתי למכלול השיקולים בסוגיה שבפניו.

סוף דבר הבקשה, כאמור, נדחית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים לפני כבוד השופטת הבכירה רחל ברקאי 23 יולי 2021 עת"מ 22556-06-21 מאפיה מרחבית קריית שמונה (1986) בע"מ נ' משרד הבטחון ואח' העותרת מאפיה מרחבית קרית שמונה (1986) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מתן גוטמן המשיבים 1. משרד הבטחון 2. משרד הכלכלה 3. ועדת הפיקוח על המחירים הפועלת מכוח חוק פקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 ע"י ב"כ עו"ד מיכל פליגלר 4.י את א ברמן בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ירון קוסטליץ ועו"ד אביעד שאולזון פסק דין

תפקידו של בית המשפט אך לבחון אם החלטת הועדה התקבלה כדין, ואם הפעילה ועדת המכרזים שיקול דעת סביר ומקצועי בעיניין העומד לדיון, ללא משוא פנים ושרירותיות ותוך הקפדה על כללים של שויון והגינות.

שהוי – המסגרת הנורמאטיבית - "כידוע, שלושה יסודות לעילת השהוי...: היסוד הסובייקטיבי - בגדריו תבחן היתנהגותו של העותר; האם שקט על שמריו באופן שמשמיע כי זנח את טענותיו, אם לאו. היסוד האובייקטיבי - בגדריו ישאל בית המשפט, מהם הנזקים שנגרמו לצד שכנגד או לצדדים שלישיים כתוצאה מהשתהות בלתי סבירה טרם הגשת העתירה. בשלב השלישי, אם מצא בית המשפט כי בהתאם לשני המבחנים דלעיל, ראוי להורות על דחייתה של העתירה על הסף, ישאל עצמו - בגדריו של היסוד השלישי - האם קיים אינטרס צבורי אשר מצדיק את בירור העתירה לגופה, חרף העובדה שהעותר הקונקרטי לא ראוי לכך. במקרים חריגים אלה, זכותו של הציבור תעמוד לו לעותר, על אף שאינו זכאי כשלעצמו, כי יבוררו טענותיו בבית המשפט" [ראו בג"ץ 1861/20 שמואל אוחנה נ' הר עמשא כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (פורסם בנבו, 23.12.20); ראו גם עע"ם 867/11 עריית תל אביב-יפו נ' אי.בי.סי ניהול ואחזקה בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2014) (להלן: "עניין א.בי.סי")].

סילוק על הסף מחמת אי ניקיון כפיים אודות חוסר ניקיון כפיים מצד העותרת לא ראיתי לנכון להכביר מילים ודי שיאמר כי חטאה העותרת עת הסתירה מעיני בית המשפט דבר קיומה של חוות דעתה של הממונה על התחרות אשר ניתנה בחודש מרץ 2021 ואשר יש בה לתמוך בהחלטת ועדת המכרזים.

...

כפי שציינתי לעיל, טענת העותרת כי לא היתה בידיה חוות הדעת אין בידי לקבל.

בעניין זה אין לי אלא לחזור על הדברים אותם הבאתי לעיל ולפיהם: "בדיקת הרשות בנושא העלתה שאין כל יסוד לטענה שמדובר במחיר הפסד. נהפוך הוא. על בסיס ניתוח שעשתה ברמן לצורך המכרז, המחירים שהוצעו על ידה משקפים רווח משמעותי ביחס לעלות הייצור." (סעיף 14 לחוות הדעת) ועוד בסעיף 16 לחוות הדעת של הממונה על התחרות שם נקבע: "אנו סבורים שדי בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת טענות מאפיית מרחבית במכרז". די לצורך העניין בקביעה זו כדי לאשר כי לא נפל כל פגם או פסול בהחלטת ועדת המכרזים.

העתירה נדחית.

בבית המשפט העליון רע"א 2906/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשים: 1. אלפרד שכטר 2. סתיו פרץ 3. עמית שוקרון 4. רון עדי 5. אסף פרץ 6. מאיר כהן רוטנברג 7. יואב שריג 8. ליאור נרדאה 9. יעקב אטיאס 10. חנה אטיאס נ ג ד המשיבים: 1. חברי קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" 2. זאבי, בלאו ושות' בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת מ' עמית-אניסמן) מיום 24.2.2022 בת"א 31724-01-22 בשם המבקשים: עו"ד עדי כהן; עו"ד נטלי דדון ][]החלטה

לטענת המבקשים, בכך שניתן פסק הבוררות בחוסר סמכות תוך דחיית תביעתם ללא בירור, גילתה הבוררת את דעתה שהתגבשה זה מכבר בעיניין הסיכסוך שבין הצדדים, ואין ביכולתה לשמש בוררת אובייקטיבית בהליך הבוררות.

המבקשים ביקשו להסתמך על החלטות הבוררת אשר מצדיקות כשלעצמן את העברתה מתפקידה, אולם החלטות אלה אינן מקימות כל תשתית ולו מינימאלית למשוא פנים או לנעילת דעתה של הבוררת.

גם ביטול פסק הבוררות על ידי בית המשפט המחוזי, ודחיית בקשת רשות ערעור על החלטה זו, תומכים במסקנה זו. בית המשפט המחוזי גם שגה בקבעו כי בקשתם הנה ל"העברת בורר מתפקידו" מכוח סעיף 11 לחוק הבוררות ולא ל"מינוי בורר" מכוח סעיף 8 לחוק, שהרי משניתן פסק בוררות סיימה הבוררת את תפקידה.

שנית, גם לא נפל כל פגם בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין זה המקרה המתאים לקבוע כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים, משלא הונחה כל תשתית אובייקטיבית לחשש ממשי למשוא פנים.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

ראשית, לא נפל כל פגם בכך שבית המשפט מצא לנכון לסווג את בקשת המבקשים כבקשה להעברת בורר מתפקידו מכוח סעיף 11 לחוק.

הבקשה נדחית אפוא.