על מנת שיוכח טענתו לרשלנות, על מומחה רפואי להתייחס לסוגיית רשלנות רפואית מטעם הנתבע עצמו.
בת"א (שלום כ"ס) 59788-06-17 נתנאל ריגלר נ' בי.אם שמאות מקרקעין בע"מ (נבו 03.04.2021):
"33. בע"א (מחוזי - תל אביב) 43639-03-14 מ.ע.ג.ן. - יעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' נ' ליפה אלירם (פורסם במאגרים [פורסם בנבו] - 26/2/15), נקבע בדעת רוב שלא ניתן להקנות למומחה מטעם בית המשפט חסינות מוחלטת מפני תביעות רשלנות, ואולם, קבלתן של תביעות מסוג זה תיוחד למקרים מיוחדים של רשלנות רבתי או זדון, ותותנה בדרישה מוקדמת של מיצוי ההליכים הקודמים. כך בפסק דינו של כב' השופט שנלר (עמ' 35-34 לפסק הדין): "לאור האמור נראה כי באיזון המתחייב בין השיקולים השונים כפי שפורטו לעיל, יש מקום לקבוע כי כעקרון מצד אחד אין לקבוע חסינות מוחלטת למומחה מטעם בית המשפט אולם מצד שני יש לסייג את אפשרות ואופן הגשת תביעה כנגד מומחה בית משפט. האיזון ימצא בשתי הסתייגויות להגשת תביעה שכזו ... ההסתייגות הראשונה עניינה כי מדובר ברשלנות רבתי או בזדון ... ההסתייגות השניה עניינה דרישה מוקדמת, לפיה על מגיש התביעה בכפוף להסתייגות הראשונה, למצות את כל ההליכים האפשריים במסגרת ההליך העקרי על מנת להטיב ניזקו הנטען, וכעין הקטנת נזק, טרם הגשת תביעה שכזו. כמובן שיהא על מגיש תביעה שכזו לפרט בתביעתו את התשתית העובדתית אשר לאורה ניתן יהיה לבחון אם אכן עומד הוא בתנאים האמורים, וככל שיסתבר כי אין הדברים כן, אזי יהיה ניתן לסלק את התביעה על הסף".
על פסק הדין הנ"ל הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדונה בהליך רע"א 1992/15 מ.ע.ג.ן. - ייעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' נ' ליפה אלירם (פורסם במאגרים [פורסם בנבו] - 6/8/15), ונדחתה בהחלטת כב' השופט זילברטל, שציין כך (סעיף 15 להחלטה, בעמ' 17-16):
"במסגרת ההחלטה דנא אין מקום לשרטט את מכלול התנאים והסייגים אותם ראוי לקבוע כהגבלות על האפשרות לתבוע בנזיקין מומחה מטעם בית המשפט, אם בכלל תוכר אפשרות זו. די אם ייאמר, כי אחד התנאים לכך הוא שבית המשפט ישתכנע שהתובע לא היה יכול למצות את זכויותיו בגדר הליך משפטי שבינו לבין מי שהיה יריבו בהליך שבגדרו מונה המומחה. הליך זה הוא 'הזירה הטבעית' והראויה לבירור מחלוקת זו. יש להותיר את האפשרות לתבוע מומחה מטעם בית המשפט למצבים בהם חסימת אפשרות זו תותיר את הנפגע ללא כל סעד (זאת בצד תנאים נוספים, שאין צורך לקבעם בגדר החלטה זו)".
נמצא שתביעה נזיקית, המוגשת נגד מומחה שמונה על ידי בית המשפט בהליך קודם, יכולה להצליח בשני תנאים:
המומחה התרשל התרשלות רבתי או פעל בזדון.
"
ובה"פ (שלום פ"ת) 9021-09-18 רווה רביד ושות'-רואי חשבון נ' רוטמנס תכשיטים (2009) בע"מ (פורסם בנבו 06.03.2022) :
"הפסיקה שבה וחזרה על כך שמומחה הממונה מטעם בית המשפט הוא בעל מעמד מיוחד, בבחינת זרועה הארוכה של הרשות השיפוטית, שתפקידו להקל עליה להכריע בסכסוך ובעניינים שבתחום מומחיותו. העובדה שהמומחה ממונה על-ידי בית המשפט ואמור לפעול מטעמו, משווה לו אופי שונה מנותן שירות רגיל לצדדים או למי מהם. לפיכך, ככלל, אין הוא בעל דברם של הצדדים עצמם. על כן, שומה על בתי המשפט להגן על מעמדו של המומחה מטעמם, למען יוכלו המומחים למלא תפקידם נאמנה (ר' רע"א 1992/15 מ.ע.ג.ן ייעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' אלירם ליפה [פורסם במאגרים] (6/8/15); להלן: עניין מ.ע.ג.ן); (מחוזי ירושלים) 2339/00 וילניוס מהנדסים בע"מ נ' אהרון מעוז [פורסם במאגרים] (30/11/2000))."
במקרה דנן, התובע כלל לא תקף את חוות דעתו של מומחה בית המשפט בהליכים בהם מונה ובחר להתפשר באותם הליכים (לפחות כך ציין בנוגע לתביעה מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975).
...
משכך, נוכח טענות התובע ומשלא הוגשה חוות דעת של מומחה בתחום הפסיכיאטריה המתייחסת לטענות התובע בדבר 'ליקויים' בחוות הדעת שניתנו ע"י הנתבע, ובהתאם לתקנה 130 לתקנות, הרי שלא ניתן לתת פסק דין בתובענה, בתוכו קביעה, כי נכותו של התובע שונה מזו שנקבעה על ידי הנתבע ומשכך, דין הבקשה למתן פסק דין להידחות.
