כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסק דין פינוי ללא סעד צודק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בכתב ההגנה, למשל, טענו כי האמירה בסעיף 3 להסכם הפשרה "הפינוי לא יבוצע..." מפנה לסעיף 2 הקובע תנאי של חתימה על הסכם שכירות ביחס לבית ההורים, ומכאן ש"כנגד התשלום וחתימה על הסכם שכירות ביחס לבית, רשאי הנתבע 1 להמשיך להחזיק במקרקעין שמסביבו ואינו צריך לפנותם".
גם ההנמקה לפיה לו היה בידי הנתבעים להראות זכות של ברי-רשות הרי שזו בוטלה בהגשת התביעה מ-1994 יפה לענייננו, ומתחזקת נוכח קיומה של תביעת הפינוי מ-1978 ופסק הדין שניתן שם, ונתונים שיידונו בהמשך כהליכי ההוצאה לפועל ועמדת המדינה בבג"צ. בהקשר זה, יש להוסיף ולדחות את טענת הנתבעים כי פסק הדין משנת 2000 נשען אך על חוק נכסי נפקדים (פיסקה 16 לסיכומיהם).
הקף השטח המוחזק בידי הנתבעים והבינוי בתוכו, לצד פסקי הדין שניתנו – כל אלה מציגים פעולה עניינית שאין בה משום יחס שונה כלפי שוים ושאינה מצדיקה שלילת סעד מבעל הקניין בקרקע.
...
אני סבור שהאיזון ההולם מצוי באימוץ החלופה הנמוכה, המזכה את התובעת בדמי שימוש אך באופן מדוד המגלם גם התחשבות בנתבעים.
לצרכי התארגנות ובשים לב לכך שמדובר בין היתר בבתי מגורים אני קובע כי הפינוי יבוצע עד ליום 1.11.20.
הנתבעים ישלמו לתובעת דמי שימוש כדלקמן: בגין התקופה שקדמה להגשת התביעה ישלמו את הסכומים שפורטו בעמ' 48 לחוות דעתם של השמאים מטעם בית המשפט, בטבלה התחתונה שכותרתה "דמי שימוש שנתיים", בצירוף מע"מ וכן הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דיון לאחר שבחנתי את הבקשה והתגובה על נספחיהן, נתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות; המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע פסק דין לפינוי שניתן ביום 17.11.2016 ואשר אישר הסכמת הצדדים, והמבקשת בכלל זה, לפינוי המבקשת מהדירה בטענה שהיא קיבלה ייצוג משפטי לא ראוי בהליך הפינוי -בכך שלא עלתה מטעמה טענה שיש להכיר בה כבעלים של הדירה מכוח ירושה ולחלופין כדיירת מוגנית "נדחית", וכן מהטעם שהודעת עורכת דינה שהיא מסכימה לפינוי לא הייתה על דעתה.
הבקשה לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל לבצוע פסק הדין לפינוי מוגשת במסגרת תובענה נפרדת לביטול פסק הדין, וכמוה כבקשה למתן סעד זמני למניעת פינוי המבקשת מהדירה, עד להחלטה בתובענה לביטול פסק הדין לפינוי.
טענת המבקשת שעורך הדין שייצג אותה בהליך העלה טענת הגנה מוטעית שמדובר ב"דירה ציבורית" כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, תשנ"ח -1998 ולא טען את טענת ההגנה ה"נכונה" להיות המבקשת בעלת זכויות בעלות בדירה מכוח ירושה וכן מכוח דיירות מוגנת "נדחית" על פי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 ועל כן לא הנה למבקשת יומה, אין בה להצדיק ביטולו של פסק הדין שאישר הסכמת הצדדים לפינוי.
...
לטענת המבקשת, עו"ד בבייב שלח עורכת דין צעירה ממשרדו לדיון בתביעת הפינוי, וטען מטעמה כהגנה טענה שגויה ולפיה הדירה היא "דירה ציבורית" כהגדרתה בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח -1998, ולא טען שלמבקשת זכויות בעלות בדירה מכוח ירושה ולחלופין שלמבקשת זכות דיירות מוגנת "נדחית" בדירה, בהתאם לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב -1972.
טענתה להיותה דיירת מוגנת נדחית מעלה על פניו קושי, אם לא יותר מכך, כאשר המבקשת אינה מצביעה על התקיימות כל התנאים המצטברים להכרה בה כדיירת מוגנת נדחית ובכללם, המשך מגוריה בדירה מאז סבה (הדייר המוגן המקורי הנטען) ועד לפטירת האב (הדייר הנגזר הנטען) (ראו; סעיף 27 לחוק הגנת הדייר; רע"א 1711/98 שפי נ' עזבון המנוחה שדז'ונסקי, פ"ד נד(1) 34 (2000)).
שיהוי בהגשת הבקשה, מטה את הכף שלא להיעתר לה (ראו: רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 28.6.2010)) וכבר נפסק ש"אין לקבל התנהלות של בעל הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" הפינוי מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הפינוי.
הבקשה, אפוא, נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהחלטתו מיום 13.7.2022 דחה כב' השופט ע' גרוסקופף את הבקשה, בשל כך שההליך המתקיים בבית המשפט המחוזי אינו הליך של פינוי, אלא תביעה כספית, ולכן "לכל היותר יכול היה בית משפט קמא לבחון אפשרות לפסוק למערערים כסעד זמני תשלום חלקי על חשבון דמי הפצוי, ככל שהיה מגיע למסקנה כי מתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות זאת" [ההדגשה הוספה – א.ד.].
סמכות זו עולה בקנה אחד עם תכליתו של הסעד הזמני "...להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין" (ר' תקנה 94 לתקנות; הדגשה הוספה – א.ד).
אכן, מבחינת שקולי מאזן הנוחות עולה כי הפגיעה במבקשת היא יכולה להיות פגיעה חמורה, שכן היא צפויה לפנות את בית מגוריה, מבלי שיש ברשותה חלופה הולמת לעת הזו, אלא שיש להזכיר כי למבקשת ניתנו הארכות רבות לפינוי המקרקעין, מאז ניתן פסק הדין בתביעת הפינוי נגד המנוח בשנת 2014, כך שמועד הפינוי הוא לאחר חלוף שמונה שנים מפסק הדין שהורה על כך. זאת ועוד, התעוד שצורף אינו מלמד על מצבם הכספי של בני המשפחה ועל האפשרות לגייס מימון לשכר דירה ממקורות אחרים.
...
דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
להלן אפרט את הנימוקים שהביאו אותי למסקנה זו. עצם האפשרות למתן סעד כספי זמני אינה מובנת מאליה.
סיכום על יסוד האמור, אני דוחה את הבקשה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

אף שאין בית המשפט מכריע בטענות הצדדים בשלב זה, יש בכך כדי להשפיע על שאלת מתן הסעד הזמני, כשתובעת לא הצליחה להוכיח זכות לכאורה כשמדובר בפסק דין חלוט לפינוי.
אין הצדקה למתן סעד זמני במיוחד כשעלות הפינוי כ-70,000 ש"ח ועד היום לא שילמו התובעת, האם והאח הוצאות משפט.
במקרה דנא, לא עמדה התובעת גם בתנאי הסף למתן הסעד הזמני ככל שהדבר נוגע לשהוי ולנקיון כפיים, מכיון שלא פינתה את הבית במועד שנקבע על ידי בית המשפט בפסק הדין, וכן נוכח העובדה כי לא כל העובדות הנוגעות לבקשה, הונחו בפני בית המשפט ובכללן, העירעור, והבקשות לעיכוב ביצוע הפינוי שנדחו.
...
כך, בשל אי הפקדת הערובה, לא נדון עיכוב הביצוע בערעור שהגישו התובעת, האם והאח (נספח 4 לתגובה) עוד בהחלטה מיום 21.9.22 נקבע "משלא עוכב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא (ראו החלטה מיום 18.10.21) יש יסוד לטענות המשיבים כי על המערערים להיות ערוכים לפינוי מזה זמן. המערערים גם לא הביעו הסכמה להצעה שהעלו המשיבים לענין זה (סעיף 16 לתגובת המשיבים) בנסיבות אלה דין הבקשה הבהרה להידחות... הבקשה נדחית". (נספח 6 לתגובה).
ממכלול הטעמים האמורים לעיל, דין הבקשה להידחות.
התובעת תשלם לזיאד ומוחמד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ש"ח תוך 30 יום, לאור התנהלותה, שלא מסרה כדין את הבקשה לידיהם ולא הודיעה לבא כוחם על הגשתה ואף עתרה לדחיית הדיון מהטעם הזה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור שונה - אזרחי (עש"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

פסק הדין לפינוי המערערת אינו צודק ויש לשקול סעד זה מחדש.
...
בכך אנו סבורים שבית משפט קמא נתפס לשגגה שכן בכתב התביעה כלל לא נתבע סעד כספי אלא סעד הצהרתי בלבד, ובלשון כתב התביעה: "להצהיר שיש לעדכן את מחיר השכירות באופן רטרואקטיבי ועד למועד הפינוי בהתאם לסעיף 52(א) לחוק". בית משפט קמא חייב את המערערת לשלם דמי שכירות בסכום של 194,552 ₪.
כמפורט לעיל, ממילא מצאנו להשיב את הדיון לבית משפט קמא על מנת שיברר את טענות הצדדים ויוציא מתחת ידיו פסק דין חדש.
סוף דבר פסק דינו של בית משפט קמא מיום 18.10.2022 מבוטל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו