פסק דין עקב הפסקת עבודה בהריון

בית דין איזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת ב"ל 41193-07-18 07 אפריל 2020 לפני: כב' השופט יוסף יוספי התובעת: אבישג לוגסי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי פסק דין

לטענת הנתבע, הסכים הוא לפנים משורת הדין ולאור המלצת האורתופד, וכן לאור נסיעותיה הארוכות והחריגות להן נדרשה כדי להגיע לבאר שבע מהעיר אילת, לאשר לתובעת גימלת שמירת הריון החל מיום 18.3.18, רק בגין משכורתה מהעבודה בבאר שבע.

כך קבע המומחה גם ביחס למחלת הסימפליוזיס והחולשה ממנה סבלה התובעת, אשר גם לגביהן קבע המומחה שלא היה בחומרת הסימפליוזיס כדי להוביל להפסקת עבודה ולשמירת הריון; וביחס לחולשה ציין, כי בנסיבות העניין לא היתה חריגות במידת החולשה, תוך שהוא מציין כי לא הובאו תלונות יוצאות דופן של התובעת, תוצאות בדיקות דם או רישומים אחרים כגון המלצות רופאים מומחים מתחום הפנימאות, קרדיולוגיה ונוירולוגיה.

...

טענות הצדדים לטענת התובעת, יש לקבל את תביעתה במלואה ולקבוע שמצבה הצדיק שמירת הריון בתקופה שמיום 23.1.18 ועד יום 19.7.18.

המומחה הגיע למסקנה חד משמעית בחוות דעתו המקיפה, כי מדובר בכאבי גב שאינם חורגים בעוצמתם ובתדירותם מאלו המופיעים לעתים קרובות בהריון.

מכל האמור לעיל עולה, כי עסקינן בקביעות רפואיות מנומקות מטעם המומחה שמונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב, קל וחומר לאור שפורט לעיל ביחס לחוות דעתו של המומחה.

אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ב"ל 27782-03-15 29 אוקטובר 2017 לפני: כב' השופטת רוית צדיק התובעת קרן פלס הנתבע המוסד לביטוח לאומי פסק דין

במועד הפסקת העבודה התובעת ומעסיקה לא ידעו כי היא בהריון שכן התובעת העידה כי נודע על הריונה כיומיים לפני הפיטורים, ימים בהם שהתה בחופשת מחלה עקב בעיה אורתופדית.

...

סבורה אני כי בנסיבות מקרה זה בו שהתה התובעת בימי מחלה טרם היוודע דבר ההיריון ואף לאחר היוודע הריונה ממילא הייתה מצויה בהגבלה ממשית אשר לא אפשרה יציאה למעגל העבודה, התוצאה היא כי מהמועד בו הרתה הפכו ימי המחלה לימי שמירת היריון עקב הריונה, בשל מצב רפואי הנובע מההיריון ומסכן את התובעת.

עמדת הנתבע על פיה בשל ימי מחלה טרם ההיריון יש לדחות את התביעה הינה עמדה נוקשה המתעלמת באופן בוטה וגס מנסיבות מקרה זה בו התובעת סבלה מהגבלה בגב אשר חייבה שהותה בבית ומשהרתה נדרשה ביתר שאת לשכב בביתה.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 27551-06-21 21 אוגוסט 2022 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק נציג ציבור (עובדים) מר אבשלום אייזנר נציגת ציבור (מעסיקים) גב' שלומית לוי התובע שגיא כהן ע"י ב"כ: עו"ד עדי גרינפלד הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי ואח' פסק דין

בנוסף, כפי שהובא לעיל, תקנה 2(ב) ממילא נועדה לסייע לאשה ההרה בשל הפסקת עבודה זמנית בתקופת הריונה, שלא הייתה תלויה בה. אף אם מחילים את הוראת הסעיף על בן זוגה של האשה, איננו סבורים כי במקרה דנן, מתקיימים תנאים של הפסקה זמנית בשל נסיבות שאינן תלויות בצדדים, או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בצדדים בזמן הריונה של אשת התובע.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות שהונח לפנינו, הגענו למסקנה כי דין תביעתו של התובע להידחות, מהנימוקים שיפורטו להלן.

ברי, כי לא התרחש אירוע כלשהו במהלך חודשי הריונה שיש בו כדי להביאנו למסקנה כי התקיימו נסיבות שאינן תלויות בצדדים ואשר גררו הפחתה בשכר, מלבד רצונו של התובע בכך.

לאור כל המקובץ, מסקנתנו הינה כי התובע לא הוכיח כי הנתבע שגה בעת עריכת תחשיב התגמול המיוחד.

סוף דבר דין התביעה להידחות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 23664-12-21 25 יוני 2023 לפני אב בית הדין כב' השופט דורון יפת נציגת ציבור (עובדים) גב' נורית אלון נציג ציבור (מעסיקים) מר נתן רוזנבוים התובעת נועה דובמן ע"י ב"כ עו"ד חיה כהן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד נתנאל אבאיו פסק דין

הראשון, נוגע לתכלית תשלום דמי הלידה, שלפיה מדובר "כגימלת "מחליפת הכנסה" לשמירת רמת מחייתה של האישה ההרה העובדת כפי שהיתה לפני הלידה, לפרק הזמן מאז הפסיקה עבודתה עקב ההריון או הלידה ועד תום חופשת הלידה"; והשני הנוגע לצבירת תקופת האכשרה, שלפיה, "דמי הלידה אינם משולמים סתם כך למבוטחת, אלא למבוטחת שהיא "אחת מאלה: "עובדת או עובדת עצמאית""(דבע נז/0-199 סיגלית חייקין- המוסד לביטוח לאומי (מיום 17.11.1998).

...

בדומה לא מצאנו לתת משקל לעובדה כי התובעת ממשיכה ומשתכרת לפי שכרה החל מחודש אוקטובר 2020 (סע' 17 לכתב התביעה; סע' 1הע9 לתצהיר התובעת; סע' 13 לסיכומי התובעת), שכן עלינו לבחון האם באותה נקודת זמן שבו לשיטתה הועלה שכרה, במהלך תקופת הלידה או לפניה, היה טעם בהעלאה ונבעו מעבודתה ובשל שינוי בהיקף עבודתה.

לסיכום - אנו סבורים כי ההעלאה בשכרה של התובעת אינה משקפת שינוי אמיתי בעבודתה, והדבר לא הצדיק הגדלת שכר עבודתה, בחודש רביעי להריונה משכר יסוד של 14,000 ₪ (לא כולל שווי שימוש ברכב- 3,800 ₪, ושווי טלפון נייד בסך של 60 ₪) לשכר יסוד בסך של 25,000 ₪ (לא כולל שווי שימוש ברכב- 3,800 ₪, ושווי טלפון נייד בסך של 60 ₪).

אשר על כן, התביעה נדחית.

אין לפיכך מניעה כי מבוטחת תחדל מעבודתה בחודש השני (למשל) להריונה, ורק לאחר הלידה (ובכפוף לקיומה של תקופת אכשרה) תתחיל תקופת דמי הלידה במהלכה אכן לא תעבוד "לרגל ההריון או הלידה" ועל מנת לטפל ברך הנולד" לא נידרש גם קשר סיבתי בין ההיריון להפסקת העבודה במועד הקובע – שיכולה להתרחש מכל סיבה ובכל מועד במהלך ההיריון (כאמור בפיסקה 36 לפסק דין ליאנה פזע).

כאמור לעיל, הוראת השעה (תיקון מס' 225) נועדה לסייע בידי נשים שלא היה להן "יום קובע", כלומר שעבודתן הופסקה עקב משבר הקורונה, בזמן שלא היו בהיריון, ועל כן אינן זכאיות לדמי לידה.

...

[5: שם צוין במכתב מיום 12.8.2021 כי "בהתאם למידע שהתקבל על יציאתך לחלת שונתה תקופת הזכאות של דמי הלידה. תקופת הזכאות היא מיום 18.7.2021 עד יום 30.10.2021". ] משכך והואיל וביום שבו התובעת לא הוחזרה לעבודה, 24.11.2020, התובעת הייתה בהיריון שהסתיים בלידה בגינה הוגשה התביעה דנן, מתקיימת הוראת החוק לעניין קיומו של "יום קובע". בניגוד לטענת התובעת, אנו סבורים כי המקרה דנן דומה למקרה של ליאנה פזע, שם מדובר היה בתובעת שבזמן שהייתה בתקופת לידה והורות ראשונה נקלטה להיריון (לפי מבחן עשרת החודשים) והתפטרה בתום תקופת הלידה וההורות הראשונה על מנת לטפל בילד הבכור.

משמצאנו כי קיים "יום קובע" התובעת זכאית לדמי לידה מכוח סעיף 48 לחוק ולא מכוח תיקון מס' 225 (הוראת השעה) ועל כן אין היא זכאית לתשלום מענק בגובה 18 ימים נוספים יחד עם מה ששולם לה בגין תקופת הלידה וההורות שהחלה ביום 18.7.2021.

שונה המצב לגבי מי שעבודתה הופסקה בזמן שהייתה בהריון ועל כן יש לה "יום קובע". משכך – דין התביעה להידחות.