מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

פסק דין סופי וחלוט עלול להתבטל בשל תרמית

בהליך ערעור על החלטת רשם (ע"ר) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המשיב הוסיף וטען כי קבלת עמדת המערער שניתן לפתוח הליכים ישנים אך בשל חוות דעת מאוחרת עלולה לפגוע בכלל המבוטחים.
וראו בעיניין זה גם דב"ע (ארצי) נז/85 – 9 מלוינה גונן – הספריה המשותפת "לדורות" לוד פד"ע לב 395 (1997) שבו הושארה בצריך עיון השאלה אם ניתן לבטל פסק דין חלוט בשל גילוי ראייה חדשה בנסיבות שאינן קשורות בתרמית.
מכאן, שמשמעות קבלת טענת המערער שלפיה ניתן "לפתוח" פסק דין חלוט על יסוד חוות דעת רפואית מאוחרת היא פגיעה בעיקרון יסוד של השיטה המשפטית – סופיות הדיון, ותוצאתה היא פגיעה בודאות של הכרה במבוטח כנפגע בעבודה.
...
אשר על כן, הערעור נדחה.
בנסיבות העניין, אנו סבורים כי לא היה מקום להגשת הבקשה להארכת מועד, לא כל שכן להגשת ערעור על החלטת הרשמת, ואין מדובר "במקרה חריג שהצדיק בקשה להארכת מועד". על כן, נדחה הערעור על חיוב המערער בהוצאות.
המערער ישלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ש"ח, וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הפסיקה הוסיפה והכירה, עקרונית, באפשרות לבטל פסק דין חלוט בשל ראיות או עובדות חדשות שנתגלו ללא שנטענה מירמה: "הכוונה למקרים שבהם לאחר שניתן פסק-דין סופי נתגלו ראיות חדשות שבכוחן לשנות את פני ההכרעה מיסודה, ואשר לא היה ניתן להשיגן בשקידה סבירה קודם למתן פסק-הדין" (עניין שעיה הנ"ל, פיסקה 5).
במהות וכפי שינומק בהמשך, התובע מבקש לערוך "משפט חוזר אזרחי" לא בשל תרמית או ראיות חדשות שהתגלו, אלא בשל האופן בו היתנהל ניסיונו להשיג על פסק הדין, לרבות בחירות שביצע והנחות שהניח במסגרת זו ושהתגלו בדיעבד כלא-מוצלחות.
מהלך שכזה יפגע בעיקרון סופיות הדיון, יסטה מהנחיות בית המשפט העליון אודות אופייה המצומצם והחריג של הסמכות, ועלול להניב ריבוי התדיינויות ביזמת בעלי דין שיבקשו להיתמודד עם פסקי דין חלוטים דרך הצבעה על אלמנטים בהליך שלטעמם מניבים תוצאה בלתי צודקת.
הן אינן משקפות תרמית של ממש, ואינן מבססות עילה לביטול פסק הדין החלוט.
...
ביום 14.9.14 נתן בית המשפט המחוזי את ההחלטה הבאה: "מתגובת המערער עולה כי כיום מקובלת עליו עמדת המשיב (בסעיף 16 לכתב ההגנה) בדבר חוסר הסמכות העניינית של בית משפט קמא לדון בתביעה. ממילא, בירור הערעור הנו אקדמי. בטרם יימחק הערעור מטעם זה, ניתנת אפשרות תגובה למשיב עד ליום 21.9.14". הנתבע 1 לא הגיב להחלטה, ביום 23.10.14 הגיש התובע בקשה למתן החלטה, וביום 23.10.14 הורה בית המשפט המחוזי על מחיקת הערעור ללא צו להוצאות.
מסקנת בית המשפט עסקה אפוא בעצם החזקת הנתבעים בנכס, תוך שלילת הטענות שהציג אז התובע לעניין זה. המסקנה נשענה על מספר ראיות ובהן מסמך ארנונה שאינו במחלוקת מ-1980, ששימש לקביעה לפיה ההחזקה התרחשה לכל המאוחר מ-1980.
הכרעה התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אפנה לקביעותיו: "בעיניין זה דעתי אינה עולה בקנה אחד עם דעתו של בימ"ש קמא. אני סבור שאכן העירעור וכלל סופיות הדיון מהם ערכים חשובים אך חשוב מהם הערך של עשיית משפט צדק. אם מתברר שהמסמך העקרי על בסיסו ניתן פסק הדין הוא מיסמך שאינו משקף את האמת, הרי שמדובר בפסק דין שהושג בתרמית. פסק דין כזה אינו יכול לעמוד". בתאריך 26.12.2019 ניתן פסק דין נוסף בתביעה הקטנה, והנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 28,496 ₪.
הנתבעת מציינת במכתב שחומרת המצב עלול להוביל עד רציחתה וחותמת אותו במילים "ממני זילפה בר שנפלה קורבן למתעלל ומטורף שכונתי". המכתב נושא תאריך אוגוסט 2010 של הנתבעת נכתב סמוך לאחר שהתובע הגיש את התביעה נגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות.
פסק הדין מיום 9.6.2019 שניתן בגילגולו הראשון בבית המשפט לתביעות הקטנות בתביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת במסגרת ת"ק 8864-11-10 והסתמך על חשבונית עלות התקנת מצלמות אבטחה, בוטל על ידי בית המשפט המחוזי בתאריך 26.2.2019 מחמת תרמית, תוך שנקבע לגבי החשבונית שמדובר במסמך שאינו משקף את האמת ובפסק דין שניתן בתרמית.
מדובר בתובעים שזכו לבקורת קשה על התנהלותם ולגביהם נקבע בפסק דין חלוט שהם הציגו ביודעין מצג שוא לבית המשפט בתביעה שהגישו נגד הנתבעת בקשר לכספים ששלמו ועל יסוד זה ניתן לטובתם פסק דין שבוטל מחמת מירמה, וכן שהתנהגותם עולה כדי קבלת דבר במירמה מהנתבעת.
...
מכל המקובץ נמצאתי ששמונה (8) פרסומים שהתובעת פרסמה כוללים אמירות המהוות פרסום לשון הרע שלא עומדות לנתבעת הגנות החוק לגביהם (המכתבים מחודש אוגוסט 2010, מיום 13.10.2013 ומיום 23.9.2013, והפוסטים מתאריכים 28.8.2016, 21.4.2018, 21.8.2018, 10.9.2017 ו-14.4.2018).
דבריו של התובע בפני חוקר המשטרה בתאריך 6.4.2010 "אחרי מקרים ראשונים דיברתי עם ביתה של שכנה והיא אמרה לי שהיא ממש מרחמת עלי שקניתי דירה בשכנות לאימה, מדובר באשה שסובלת מבעיות נפשיות ומסרבת לקבל טיפול", מחזקים את המסקנה שלא ניתן לייחס לתובע אמירה זו. כך גם עולה מהקלטת השיחה בין התובע לבתה של הנתבעת.
עוד אוסיף כי הנתבעת בחרה שלא לכלול טענות אלה בתביעה שהגישה נגד התובעים שבמסגרתה תבעה פיצוי בגין פרסום לשון הרע, ובכך איבדה את זכותה להעלות את הטענה בתביעה זו. סוף דבר מכל האמור הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך 42,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

יוצא איפוא כי פסק הדין ניתן בעקבות תרמית והטעיה ולפיכך בדין הוגשה תביעה דנן על מנת להצהיר על ביטולו .
ביטול פסק דין עלול לחתור תחת עקרון סופיות הדיון, אף כי בהתקיים החריגים שנקבעו בדין, ניתן לבטלו.
.לצד הכרה עקרונית בסמכות זו, נוכח מעמדו הרם של עיקרון סופיות הדיון, לבל יפרצו הסכרים, נקבע כי ביטול פסק דין אזרחי חלוט יֵעשה במקרים חריגים שבחריגים; לרוב, כאשר פסק הדין יסודו בתרמית, או כאשר נתגלו, לאחר שניתן, ראיות חדשות שבגינן אין מנוס מלקיים דיון מחודש במחלוקת .
...
יוצא אפוא כי תביעה דנן משבשת גם כן את הסדר הנכון בהליכי הערעור, היא היא התוצאה ממנה ביקש בית המשפט להימנע במסגרת פס''ד פבזנר כמצוטט לעיל.
לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ובהתאם לכך אני מורה על סילוק התביעה.
התובע ישלם לנתבע, באמצעות בא כוחו, הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וזאת עד ליום 18.02.2024, שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לטענתה, דינה של תביעת המבקש להדחות, בעיקר מן הטעם שתביעתו אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביטול פסק דין סופי וחלוט או ל-"משפט אזרחי חוזר". לשיטתה, עיכוב הליכי ההוצל"פ כמוהו כעיכוב ביצועו של פסק דין, ובעניינינו מדובר כאמור בפסק דין סופי וחלוט, שהמבקש מעולם לא ערער עליו, כפי שגם לא ערער על ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין שניתנה ביום 3.5.09.
בבוא בית המשפט לבחון מתי ראוי לחרוג מכלל זה, ולהעניק סעד זמני המשהה את ביצועו של פסק דין, ישקול שלושה שיקולים מרכזיים: האחד - קיומה לכאורה של עילה טובה לביטול פסק הדין; השני - מאזן הנוחות, בו נבחן הנזק שעשוי להגרם למבקש הסעד הזמני באם ידחה, לעומת הנזק שייגרם למשיב באם יתקבל, וכן נזק שעלול להגרם לצדדים שלישיים; השלישי - שקולי יושר וצדק, במסגרתם נבחן תום ליבו של המבקש וכן נבחן האם הסעד המבוקש ראוי בנסיבות העניין.
עוד יוטעם, כי לא מדובר בנסיבות חיצוניות שמנעו מהמבקש לגלות את המסירות שבוצעו, ובכך לגלות את התרמית הנטענת כמקור לביטול פסק הדין החלוט.
עוד אוסיף כי הניסון לקשור את מועד גילוי הקרטונים במחסן אימו המנוחה לבין מועד הגשת התביעה שלפני לסיטול פסק הדין מחמת תרמית, רק בחודש אוקטובר 2023, הנו מאולץ- בנסיבות העניין ולא נתמך כדבעי.
...
לטענתה, דינה של תביעת המבקש להידחות, בעיקר מן הטעם שתביעתו אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה לביטול פסק דין סופי וחלוט או ל-"משפט אזרחי חוזר". לשיטתה, עיכוב הליכי ההוצל"פ כמוהו כעיכוב ביצועו של פסק דין, ובענייננו מדובר כאמור בפסק דין סופי וחלוט, שהמבקש מעולם לא ערער עליו, כפי שגם לא ערער על ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול פסק הדין שניתנה ביום 3.5.09.
יצוין, כי המבקש בעצמו נסמך בהליכי הגבייה על הסדר, שלא השתכלל בסופו של דבר להסדר מחייב, לפיו הוא ישלם על חשבון חוב ההוצל"פ, דבר שיש בו הכרה בעצם החוב.
סוף דבר - הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו