בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים
ת"צ 35779-05-18 כהנא נ' רשות המיסים בישראל
תיק חצוני:
בפני
כבוד השופט שמואל בורנשטין
מבקש
עודד כהנא
ע"י עו"ד אייל בליזובסקי
משיבה
רשות המיסים בישראל
ע"י עו"ד שירה ויזל-גלצור
פסק דין (משלים)
עתה הגיעה השעה להכריע בסוגיית הגמול ושכר הטירחה וכן להשלים את פסק הדין בעקבות הכרעתי בפסק הדין החלקי לפיה יש לראות בשינוי היתנהלות המשיבה כחדילה.
בעע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים (27.12.2010) (להלן: "עניין אכדיה") עמד בית המשפט על השיקולים לפסיקת גמול ושכר טירחה בנסיבות בהן חדלה הרשות מגבייתה וכך קבע (פסקות 25-26 לפסק דינה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה):
"מצב של דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית מפאת הפסקת הגבייה על ידי הרשות הוא בעל ייחוד מבחינת מורכבות השיקולים שיש להיתחשב בהם ביחס לפסיקת גמול ושכר טירחה. סעיף 9(ג) לחוק העוסק בסיטואציה מיוחדת זו מפנה בענין זה לשיקולים המפורטים בהוראות הכלליות בדבר גמול מיוחד ושכר טירחה, המקרינים על מהות הגורמים שיש לשוקלם לענין זה. אולם ברי, כי ייחודו של מצב זה מחייב היתייחסות מיוחדת לגורמי הדחייה של בקשת האישור, הנעוצים בהודעת הרשות על הפסקת גביית תשלומים שבגינם הוגשה התובענה. בגדרן של אמות המידה לבחינת ענין זה יש לומר, ראשית, כי ראוי לתת משקל לעובדה כי בעקבות הגשת התובענה הייצוגית, או לאחריה, החליטה הרשות לשנות את מהלכיה, והודיעה כי לא תוסיף עוד לגבות כספים שבעטיים הוגשה התובענה הייצוגית להשבה, והיא אף יישמה הודעה זו. ככל שהגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הולידה שינוי בהתנהלות הרשות הציבורית, ותרמה להשגת התכלית שלשמה הוגשה בהפסקת גביית תשלומים מהאזרחים שלא נמצא להם בסיס מוצק בדין, כך היא תרמה להגשמת האנטרס הטמון בה, גם אם לא הושקעו בכך משאבים דיוניים רבים. שיקול מעין זה עשוי להצדיק מתן גמול מיוחד ושכר טירחה ליוזמי מהלך התובענה הייצוגית; הדבר עשוי לעודד תובעים מייצגים להעמיד לבקורת שיפוטית כשלים בהתנהלות הרשויות, והוא תורם להגשמת האנטרס הצבורי בהפסקת פעולת הרשות העומדת בנגוד לחוק מצד אחד, אך זאת בלא לפגוע בציבור בכללו על ידי תשלומי כספי ציבור בשיעור ניכר לידי הקבוצה התובעת, מצד שני.כן ראוי להתייחס בהקשר זה להקף הטירחה, הסיכון, התועלת, והחשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, ולצורך שכר הטירחה גם במורכבות ההליך, והאופן בו הוא נוהל בידי בא כוח המייצג. חשוב להדגיש, כי מנין השיקולים המפורט בסעיפים 22 ו-23, אליהם מפנה החוק בסעיף 9(ג), אינו ממצה, ועל בית המשפט לשקול את מכלול נסיבות הענין המסוים הניצב לפניו, ולהכריע במסגרתו האם ראוי במקרה נתון, על פי נסיבותיו, לפסוק תשלומים לתובע המייצג ולבא כוחו, ואם כן, מה שיעור התשלומים הראוי לצורך כך".
להלן אציג את השיקולים שעמדו לנגד עיניי לצורך קביעת הגמול למבקש ושכר הטירחה לבא כוחו.
...
אציין כי אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיו יש להביא בחשבון סכומים גדולים יותר, כפי שאלו הוצגו על ידי עדת המשיב בחקירתה.
בעניין זה מקבל אני את הסברי המשיבה לפיה הנתונים שמסרה, לאחר בדיקה פרטנית שעשתה, מתייחסים למידע שהתבקש במסגרת פסק הדין החלקי ובהתייחס לתקופה שננקבה שם.
לאור המפורט לעיל, ולצורך האומדן הכספי, יש להביא בחשבון את הסכומים שנגבו בנסיבות של משלוח דואר לכתובת שאינה זו הרשומה במרשם האוכולוסין, ודבר הדואר לא הגיע לייעדו (כ-11.2 מליון ₪), וכן את הסכומים שהוטלו (בין נגבו ובין לא נגבו או הושבו) בניגוד להנחיית היועמ"ש (כ-23.6 מליון), ובסה"כ כ-35 מליון ₪.
סיכומם של דברים, ולאחר בחינת מכלול השיקולים האמורים, ובהתחשב, בין היתר, בנהוג בפסיקה במקרים דומים ובהתאמות הנדרשות, החלטתי לפסוק למבקש גמול בסכום כולל של 25,000 ₪ ולבאי כוח שכר טרחה כולל בסכום של 550,000 ש"ח (בתוספת מע"מ).
נוכח החדילה, התובענה והבקשה לאשרה כייצוגית - נדחות.