פסק דין משלים: גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית

בנוסף, יעסוק פסק הדין המשלים בגמול לתובעים המייצגים ושכר הטירחה לבאי כוחם, בהיתחשב בשיקולים שנקבעו בחוק לעניין זה, ותוך הבחנה בין השקעה וסיכונים שלקחו עליהם התובעים המייצגים ובאי כוחם, לבין פרמטרים כמו גובה דמי הניהול (המחושבים מתוך התשואה) וכמות חברי הקבוצה, שיש לקחת אותם בחשבון במידה מוגבלת בפסיקת הגמול ושכר הטירחה.

שיקולים אלו אינם רשימה סגורה, ובבואו לפסוק גמול ושכר טירחה בתובענה ייצוגית רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם שיקולים נוספים אשר אינם מנויים בסעיפים 22 ו-23 לחוק תובענות ייצוגיות, כאשר הקביעה המדויקת של שיעור הגמול ושכר הטירחה למייצגי הקבוצה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתאם לנסיבות התיק שלפניו (ראו: עניין לויט, פסקות 12-13; עניין רייכרט, פסקה 2; עע"מ 2978/13 מי הגליל -תאגיד והביוב האיזורי בע"מ נ' יוסף אחמד יונס, פסקה נ"ג (נבו, ‏2015, להלן: עניין מי הגליל); ע"א 471/15 אברהמי נחמיה נ' סלקום בישראל בע"מ, פסקה 3 (נבו, 2016) ועע"מ 7741/15 רו"ח עופר מנירב נ' מדינת ישראל - רשות המיסים, פסקה 58 (נבו, 2017); ע"א 689/16 נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ, פס' 13 (נבו, 7.5.2018) בר"מ 6729/10 המוסד לביטוח לאומי נ' הסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פס' 28 (נבו 08.07.2021, להלן: עניין הביטוח הלאומי), עניין טיב רשתות, שם בפס' 2 לפסק דינו של כב' השופט עופר גרוסקופף).

בפשרה של מאה מיליוני שקלים קיבלו גמול בסכום של כ-2.3 מיליון ₪ לשני תובעים; בת"צ (מחוזי מרכז) 7078-02-17 רוי חכמי נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (נבו 26.05.2021), גם שם היה מדובר בהסדר פשרה של 30 מיליוני שקלים, הצדדים המליצו על שכ"ט של כ-7 מיליוני שקלים וגמול של כמיליון שקלים, ובית המשפט הפחית זאת לשכר טירחה של כארבעה מיליון ₪ וגמול של כ-600,000 שקלים, על פי החלוקה שעליה המליצו הצדדים ובתנ"ג (כלכלית ) 2453-03-17 בארי לנואל נ' ארז ויגודמן (נבו 06.06.2021), הגיעו הצדדים להסדר פשרה ובו הטבה לקבוצה בשווי של 28 מיליון דולר (כמאה מיליון שקלים בעת מתן פסק הדין), והמליצו על שכר טירחה בסכום של 1.8 מיליון דולר וגמול של 300,000 דולר כל אחד.

...

לאור כל האמור לעיל אני מעמידה את הגמול לתובעים המייצגים על 2.3 מיליוני שקלים (כ-15% מסכום שכר הטרחה), היינו 1,150,000 לכל אחד מהתובעים המייצגים (גרינברג ולוינרד).

אני סבורה אחרת.

על כן גם את הוראת תקנות סדר הדין האזרחי בעניין המע"מ יש להתאים לכך שמדובר במטרייה שונה של חוק תובענות ייצוגיות (ראו: אלון קלמנט ונעמה הדסי "השפעת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות על תובענות ייצוגיות" בלוג תוב(ע)נות ייצוגיות (1.6.2021) www.classaction.sites.tau.ac.il.), כיון שקביעת שכר הטרחה בשיטת האחוזים היא על דרך הערכה, ונעשתה על הצד הגבוה אני סבורה כי במקרה שלפניי, וכאמור בעניין רייכרט, אין להוסיף מע"מ. סוף דבר מיטב דש תשיב לחברי הקבוצה סכום כולל של 381,848,745 שקלים (399,984 מיליוני שקלים בניכוי שכר הטרחה (בסכום של 15,835,255) וגמול (בסכום של 2.3 מיליוני שקלים).

יש לזכור כי שיטת החישוב האמורה אומצה בשל החשש שהחלופה – קביעת הגמול ושכר הטירחה "כנגזרת של [...] פרק הזמן שבין תחילת הגבייה ועד למועד הודעת החדילה" – "עלולה לתמרץ תובעים עתידיים שלא להגיש תובענות ייצוגיות נגד הרשות מיד עם תחילת הגבייה, כבנידון דידן; אלא להמתין, עד שהסכומים אשר נגבו מן הקבוצה, ומהם נגזרים, לגישת המערערת, שיעור הגמול ושכר הטירחה, יהיו גבוהים דיים, ומשכך יהיו 'כדאיים' לתובע המייצג ולבאי-כוחו" (שם, פסקה 33).

בהתאם, פסק הדין שקבל את ערעורה של רשות המיסים ביחס לתקופת ההשבה – וכפועל יוצא, ביחס לסכומי הגמול ושכר הטירחה – יבוטל, ופסקי הדין של בית המשפט המחוזי (פסק הדין החלקי באשר לתקופת ההשבה, ופסק הדין המשלים לגבי הגמול ושכר הטירחה) ישובו לאיתנם הראשון.

...

כללו של דבר, הגם שאיני שותף לחלק מהנמקותיו של חברי השופט נ' הנדל – אם במישור הלשון, אם במישור התכלית – משנתחדדה בדיון נוסף זה המשמעות הבעייתית של הפרשנות המצמצמת מבחינה מעשית-דיונית, באתי לכלל מסקנה כי במצב הנתון נכון יהיה לבכּר את הפרשנות המרחיבה.

לפיכך החלטתי להצטרף לתוצאה שאליה הגיע חברי השופט נ' הנדל.

למרות זאת, אני מסכים לתוצאה אליה הגיע חברי, השופט נ' הנדל, מהטעמים המפורטים בפסק דינו.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים ת"צ 35779-05-18 כהנא נ' רשות המיסים בישראל תיק חצוני: בפני כבוד השופט שמואל בורנשטין מבקש עודד כהנא ע"י עו"ד אייל בליזובסקי משיבה רשות המיסים בישראל ע"י עו"ד שירה ויזל-גלצור פסק דין (משלים)

עתה הגיעה השעה להכריע בסוגיית הגמול ושכר הטירחה וכן להשלים את פסק הדין בעקבות הכרעתי בפסק הדין החלקי לפיה יש לראות בשינוי היתנהלות המשיבה כחדילה.

בעע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל המכס ומס בולים (27.12.2010) (להלן: "עניין אכדיה") עמד בית המשפט על השיקולים לפסיקת גמול ושכר טירחה בנסיבות בהן חדלה הרשות מגבייתה וכך קבע (פסקות 25-26 לפסק דינה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה): "מצב של דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית מפאת הפסקת הגבייה על ידי הרשות הוא בעל ייחוד מבחינת מורכבות השיקולים שיש להיתחשב בהם ביחס לפסיקת גמול ושכר טירחה. סעיף 9(ג) לחוק העוסק בסיטואציה מיוחדת זו מפנה בענין זה לשיקולים המפורטים בהוראות הכלליות בדבר גמול מיוחד ושכר טירחה, המקרינים על מהות הגורמים שיש לשוקלם לענין זה. אולם ברי, כי ייחודו של מצב זה מחייב היתייחסות מיוחדת לגורמי הדחייה של בקשת האישור, הנעוצים בהודעת הרשות על הפסקת גביית תשלומים שבגינם הוגשה התובענה. בגדרן של אמות המידה לבחינת ענין זה יש לומר, ראשית, כי ראוי לתת משקל לעובדה כי בעקבות הגשת התובענה הייצוגית, או לאחריה, החליטה הרשות לשנות את מהלכיה, והודיעה כי לא תוסיף עוד לגבות כספים שבעטיים הוגשה התובענה הייצוגית להשבה, והיא אף יישמה הודעה זו. ככל שהגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הולידה שינוי בהתנהלות הרשות הציבורית, ותרמה להשגת התכלית שלשמה הוגשה בהפסקת גביית תשלומים מהאזרחים שלא נמצא להם בסיס מוצק בדין, כך היא תרמה להגשמת האנטרס הטמון בה, גם אם לא הושקעו בכך משאבים דיוניים רבים. שיקול מעין זה עשוי להצדיק מתן גמול מיוחד ושכר טירחה ליוזמי מהלך התובענה הייצוגית; הדבר עשוי לעודד תובעים מייצגים להעמיד לבקורת שיפוטית כשלים בהתנהלות הרשויות, והוא תורם להגשמת האנטרס הצבורי בהפסקת פעולת הרשות העומדת בנגוד לחוק מצד אחד, אך זאת בלא לפגוע בציבור בכללו על ידי תשלומי כספי ציבור בשיעור ניכר לידי הקבוצה התובעת, מצד שני.כן ראוי להתייחס בהקשר זה להקף הטירחה, הסיכון, התועלת, והחשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, ולצורך שכר הטירחה גם במורכבות ההליך, והאופן בו הוא נוהל בידי בא כוח המייצג. חשוב להדגיש, כי מנין השיקולים המפורט בסעיפים 22 ו-23, אליהם מפנה החוק בסעיף 9(ג), אינו ממצה, ועל בית המשפט לשקול את מכלול נסיבות הענין המסוים הניצב לפניו, ולהכריע במסגרתו האם ראוי במקרה נתון, על פי נסיבותיו, לפסוק תשלומים לתובע המייצג ולבא כוחו, ואם כן, מה שיעור התשלומים הראוי לצורך כך". להלן אציג את השיקולים שעמדו לנגד עיניי לצורך קביעת הגמול למבקש ושכר הטירחה לבא כוחו.

...

אציין כי אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיו יש להביא בחשבון סכומים גדולים יותר, כפי שאלו הוצגו על ידי עדת המשיב בחקירתה.

בעניין זה מקבל אני את הסברי המשיבה לפיה הנתונים שמסרה, לאחר בדיקה פרטנית שעשתה, מתייחסים למידע שהתבקש במסגרת פסק הדין החלקי ובהתייחס לתקופה שננקבה שם. לאור המפורט לעיל, ולצורך האומדן הכספי, יש להביא בחשבון את הסכומים שנגבו בנסיבות של משלוח דואר לכתובת שאינה זו הרשומה במרשם האוכולוסין, ודבר הדואר לא הגיע לייעדו (כ-11.2 מליון ₪), וכן את הסכומים שהוטלו (בין נגבו ובין לא נגבו או הושבו) בניגוד להנחיית היועמ"ש (כ-23.6 מליון), ובסה"כ כ-35 מליון ₪.

סיכומם של דברים, ולאחר בחינת מכלול השיקולים האמורים, ובהתחשב, בין היתר, בנהוג בפסיקה במקרים דומים ובהתאמות הנדרשות, החלטתי לפסוק למבקש גמול בסכום כולל של 25,000 ₪ ולבאי כוח שכר טרחה כולל בסכום של 550,000 ש"ח (בתוספת מע"מ).

 נוכח החדילה, התובענה והבקשה לאשרה כייצוגית - נדחות.

זהו פסק דין משלים שעניינו, פסיקת גמול ושכר טירחה, לאחר מתן פסק דין המאשר בקשה לאישור הסדר פשרה, בהתאם לסעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" ו"פסק הדין") .

...

מקובלת עלי עמדת המשיבה, כי אם תוטל עליה הוצאה כספית משמעותית כבקשת ב"כ המבקש, יהא בכך כדי להשליך על היקף משאביה הכספיים ועל יכולתה לספק שירותים מתאימים לרווחת התושבים.

סוף דבר אשר על כן הריני קובעת כדלקמן: הגמול למבקש יעמוד על סך של 18,000 ₪.

המשיבה תשלם את הגמול, ההוצאות ומחצית משכר הטרחה בתוך 30 יום מהיום.

(בעיניין גמול ושכר טירחה לתובעים ובאי כוחם) פסק דין משלים זה ניתן בעיניין הגמול ושכר הטירחה שיש לפסוק לתובעים המייצגים ובאי-כוחם, וזאת בהמשך לפסק הדין שניתן ביום 14.9.23, שנתן תוקף של פסק דין להצהרת הנתבעת כי היא מתעתדת לשלם לחברי הקבוצה את מלוא הסכומים שנתבעו בתובענה הייצוגית.

...

אשר לגובה שכר הטרחה – בנסיבות העניין, אני סבור כי יש לפסוק לבא כוח התובעים שכר טרחה לפי 12.5% מהסכום עד 5,000,000 ₪ (ולא 25% כפי בקשתו), ולפי 10% מהסכום שמעבר לכך (ולא 20% כפי בקשתו), כך שבסך הכל יעמוד שכר הטרחה שישולם לו על הסך 1,128,000 ₪ (625,000 ₪ + 503,000 ₪), בצירוף מע"מ. להשלמת התמונה, אציין כי הינני מודע לכך שבהחלטת האישור שניתנה ביום 26.6.22 נפסק לטובת בא כוח התובעים שכר טרחה בסך 100,000 ₪, תוך שנקבע בקשר לכך כי סכום זה יובא בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בתיק העיקרי.

אשר לגובה התגמול – בנסיבות העניין, אני סבור כי יש לפסוק לכל אחד מהתובעים המייצגים תגמול בסך 1.25% בלבד (ולא 2.5% כפי בקשת התובעים), כך שהתגמול אותו יקבל כל אחד מהתובעים המייצגים יעמוד על סך 128,750 ₪, בצירוף מע"מ. אשר למועד התשלומים – בדרך כלל הנכון הוא לחלק את התשלומים הן בגין שכר הטרחה והן בגין התגמול, כך שחלק משמעותי מהם ישולם רק לאחר ביצוע התשלומים בפועל לחברי הקבוצה.

לסיכום מבטחים תשלם לב"כ התובעים שכר טרחה בסך 1,128,000 ₪, בצירוף מע"מ, ולכל אחד מהתובעים גמול בסך 128,750 ₪, בצירוף מע"מ. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום, וישולמו בתוך 30 יום מהיום.